"צדק צדק תרדוף" אומר המשפט. או " אל תהיה צודק תהיה חכם " . מי אילו החכמים והאמרות לאורך ההיסטוריה שאליהם אנו נושאים עיניים ומבקשים את ברכתם והגותם. מי נחשב "לחוכם הדור" והאם אפשר לבחור אחד שפיו וליבו שווים למתן עצה טובה. שיושר פנימי מנחה אותו ללא משוא פנים ויהירות? והיום נהוג בקרב ההמונים לצבוא על חצרות רבנים בשביל מתת אלוהי, גזר דין שימתיק שפתיים, וודו או תפילה, ברכה וקסמים. וכל אחד מוצא את הגורו או הרב או הצדיק שעושה אותו לאדם טוב יותר,. שמנחה ומדריך וגורם לחיים להיות טיפה יותר מובנים ומבורכים .
הספר הקטן שנגמע תוך שעה תמימה מספר את האגדה ההודית על ויראטה אדם מורם מעם, "ברק החרב" . צדיק ושופט ששירת את מלכו בנאמנות שנים רבות. האמת היא שרק עלעלתי כי הופתעתי ששטפן כתב אגדה. הסתקרנתי וכך בין הררי הכביסה וספל הקפה כשהגשם לא מפסיק לרדת. הפכתי עוד דף ועוד דף עד שהפכתי את הדף האחרון בספרון. מעולם לא קראתי ספר בכזו ספונטניות.
ויראטה עושה את הדרך שלו אל האלוהות וכל פעם מוצא אבן דרך והופך אותה עד שמגיע לתובנה משלו על החיים. וכך מתגלגל אל קרב עקוב מדם שבו הוא מפתיע את אויבי המלך בלילה, הוא נלחם כמו שד והורג את האויבים עד שחלקם ברחו . בבוקר כשהשמש עלתה אחרי ששטף את הדם מהידיים גילה את מי הוא הרג. ( לא עושה ספוילר) מאותו רגע שהבין מה עשה זרק את החרב למים ונדר לא להשתמש בה לעולם. המלך לא ויתר עליו והפך אותו לשופט ויועץ. ואז תובנות לא מפסיקות להגיע אליו עד שהולך ומתבודד וגם אז יש מהמורות בדרך והרבה מסקנות. והסוף רק מדגיש כמה אנחנו מחשיבים את מי שאנחנו ביהירות, מקדשים את החומר סביבנו ואת הגוף הפיזי שהוא משכנה של הנפש. אז קצת פילוסופיה ובזעיר אנפין גם הינדואיזם. אך הכל זורם ובעיקר נקרא כאגדה שמותירה את הקורא בפה פעור בגלל הסוף הבלתי צפוי.
יש פה ספרון קטן וחכם . ושטפן הוא עילוי בכל ספריו, שמחה שקניתי את הספר ליום סגרירי וגשום. נראה לי שכל אחד יצליח להתחבר לספר ללא קשר לדעותיו ואמונותיו בחיים.


















