ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום שני, 24 באפריל, 2023
ע"י אושר
ע"י אושר
Die Augen des ewigen Bruders
"עיני האח הנצחי"- 1922, נובלה 'פילוסופית', אודות ויראטא, אחיו בלנגור, במשל על סיפור קין והבל...
"אלא תולדות ויראטא שבני עמו היללוהו בארבעת שמות המידה הטובה,
אבל שמו לא נכתב על ספר דברי הימים לשליטים ואף לא על ספרי החכמים, וזכרו נשתכח מלב".
(פתיחת הנובלה).
בממלכת 'רג'פוטה', 'ברק החרב'- עלו הוא ויראטא יוצא למלחמה ע"י המלך. בעמוד 15 קורה מה שקורה ומשם הגיבור ויראטא יראה בדמיונו את 'עיני האח הנצחית'...
ויראטא מתוודא בפני המלך על שקרה, והמלך ממנה אותו להיות שופט במשל תנכי נוסף ל'שלמה המלך'. ויראטא אכול רגשות אשם משחרר נשפט שרצח את אביו ושלושת בניו (בסך הכול רצח 11 בני-אדם).
"אתה לוקח ממני את חיי ועושה זאת באכזריות רבה יותר מראשי השבט שלנו, המכונה שבט הפראים. מדוע אינך הורג אותי? אני הרגתי פנים אל פנים, ואילו אתה מצווה להשליכני כנבלה מצחינה אל חשכת האדמה כדי שירקיב שם עם השנים, כי לבך פוחד מהדם ואין כוח במעיך. החוק שלך הוא שרירות, ומשפטך- עינוי הדין. הרגני על שהרגתי". (ע"מ 27).
ויראטא ניהיה יפה נפש וחומל על נשפטיו, ומיד לאחר מכן הולך לביתו ומסתגר שם 6 שנים.
צוויג מעביר את תחושת האשם של ויראטא ב
Telling
ולא ב
Showing
כך ש'עיני האח הנצחי' מועברת בציון שהתנכלו לעבד בבית משפחתו ומכאן ראה ויראטא את אחיו בלנגור. אין תיאור של סיטואציה שהקורא יסיק את המסכנות בעצמו. צוויג בנובלה זאת מאכיל את הקורא בכפית, עם 'מוסר השכל' בסוף הסיפור בנובלה שנראה שנכתבה בסדנת כתיבה של אשכול נבו, בנובלה שאפשר לקרוא בשעה ולהבינה גם בגיל 5.
ויראטא עוזב את ביתו לאחר שש שנים, הולך ליערות/ג'ונגל, מגדל קוף פצוע ומשקם אותו כדי להפכו למשרתו. לאחר שנה וכמה חודשים המלך בא ושמו יוצא ברחבי הממלכה כ'כוכב ההתבודדות'.
לבסוף ויראטא הגיבור מגיע למוסר ההשכל לאחר שפגש אישה אחת שקרוביה חיקו את 'כוכב ההתבודדות' המוערץ.
הוא מגיע למסקנה הנדושה ש'משמעות החיים' הוא בשירות ה'אל' דרך שירות הזולת וחיים בתוכה כדרך חיי המעשה.
ההמשלה ה'פילוסופית' שעדיף להיות המתבונן החיצוני, גם היא בנאלית בהַאֲבָסָה של צוויג בנובלה (מה גם משל טפל לקוראי ספרים...).
"אני מברך את כל ידידי: ולוואי ויזכו הם לראות את עלות השחר לאחר הלילה הארוך. אני,שחסר סבלנות הנני ביותר,מקדים ללכת לפניהם".
מילותיו האחרונות שהותיר שטפן צוויג. אני פחות אוהב את סיפוריו ההיסטוריים כדוגמת "עיני האח הנצחי" ו"המנורה הטמונה" (שיותר אהבתי מהנובלה הזאת).
יום עצמאות שמח למי שקרא, ותרו על הנובלה הזאת.
9 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אושר
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
תודה עמיחי, נשמע מעניין ( בדיוק הייתי בדף הספר). אבל אין לי מאיפה להשיג עותק.
|
|
|
עמיחי
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
אושר, תודה.
האם יצא לך לקרוא את "היהודי זיס" מאת ליון פויכטוונגר? נדמה לי שיעניין אותך. |
|
|
אושר
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
תודה זאבי, על הביוגרפיות שלו אני מוותר, כי זה ז' אנא שמעניין אותי רק אנשים ספציפיים שכתבו עליהם.
|
|
|
זאבי קציר
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
שאני אוותר על צווייג?
קראתי ואהבתי מאד אבל מכבד את דעתך, תודה על הסקירה. |
|
|
אושר
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
תודה מורי וסנטו, אני אוהב את הנובלות של צוויג בדר"כ , את זאת לא;-(
תודה yaelhar- שמח שמשהו מזדהה איתי.
|
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
ספר מופת.
|
|
|
yaelhar
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
מסכימה מאד לדעתך על הספר.
גם אני חשבתי שזה קשקוש פסאודו פילוסופי עם סיפור שהיה רחוק מצווייג כרחוק מזרח ממערב. |
|
|
משה
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
תודה לביקורת. שונה מספריו האחרים של צוויג וכרגיל כתוב נהדר.
|
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
