אני אוהבת היסטוריה, ובכל זאת יש תקופות שאין לי מושג מה קרה בהן. מה לי ולשנת 430? מה כבר קרה בשנה זאת? ובכן, מסתבר שהרבה מאוד, ואחרי קריאת הספר הזה מצער אותי שלא הקדשתי לתקופה זו קצת יותר זמן, בעיקר כי תמיד טענתי שביום בו יפתח הוותיקן את שערי הספריה שלו לכלל הציבור, יתגלו הרבה מאוד אמיתות שהכנסייה הנוצרית מסתירה באדיקות. אבל מסתבר שאפילו לא צריך להתאמץ כל כך כשאחת האמירות של ישוע (ישו בשפתנו) היא: "לא באתי להטיל שלום בארץ כי אם חרב" (הבשורה עפ"י מתי).
היפא הוא נזיר, רופא ומשורר. הוא נולד במצרים העילית, ומשם הוא עובר לאלכסנדריה. אלכסנדריה באותה תקופה היא קן צרעות של הנצרות. בישופים מחפשים יוקרה ותוך כדי כך מעודדים את רצח מתנגדיהם וגם רצח של משכילים ואוהבי פילוסופיה. היפא מואס בקהילה הנוצרית הזאת ובורח לירושלים, בירושלים טוב לו יותר אבל הוא רוצה מקום שקט יותר אז הוא עובר למנזר בסוריה. באותה תקופה מתחולל ויכוח אימתני בין הבישוף נסטוריוס שבתורכיה ובין הבישוף קירילוס מאלכסנדריה, ועל מה הויכוח: נסטוריוס טוען שישוע הוא משיח ואילו קירילוס טוען שישוע הוא האל בכבודו ובעצמו. לויכוח הזה מגוייסים כל הבישופים באיזור הים התיכון וגם קיסר רומא. סופו של דבר מוכרז חרם על נסטוריוס שעובר ללוב. החרם הזה מרגיז את היפא שאהב את דיעותיו של נסטוריוס, נוסף לעובדה שאהב גם פילוסופיה, לזה נוסף רומן עם אישה שהכיר, והוא עושה צעד לעבר החופש...
ועזאזל, לא צריך להתייחס אליו כאן במיוחד. בכל אחד מאיתנו מסתתר 'קול אחר' אם אפשר לקרוא לזה כך. אותו קול שלפעמים הוא מצפון אבל לפעמים הוא גם רשע. אבל זה וגם זה הם אנחנו, וטוב נעשה אם נכיר בכך.











![מרטין עדן [מהדורת 2012 - תרגום חדש]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers96/963208.jpg)

![למי צלצלו הפעמונים [מהדורת 2006]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers0/2125.jpg)




