ביקורת ספרותית על ז'וזף פושה - דיוקנו של איש פוליטי מאת סטפן צווייג
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 17 בינואר, 2019
ע"י Ayeletjon


אפשר לשוות את דמותו של פושה למגוון תכונות המיוחסות לבעלי-חיים, פושה הוא שועל ערמומי, נחש בוגדני וזיקית שמשנה נאמנויות לפי תועלת אישית גרידא. האיש המתואר בספר הוא התגלמות כל הרע והמושחת בפוליטיקה. צוויג מעריץ אותו על חוכמתו הרבה ויכולת ההישרדות המדהימה שלו אבל בז לו על חוסר המוסר והערכים. פושה הוא התגלמות המושג "מקיאווליזם"- חוסר מצפון, מניפולטיביות, רמאות וערמומיות. כל אלה הם סימני ההיכר של פושה.

ז'וזף פושה נולד למשפחת ימאים, היה ילד ונער צנום, מכוער ואנמי. בשל חולשתו הפיזית נשלח ללימודי כומרה וכך כי שמתאר צוויג : " מאחורי חומות המנזר.. מתחנכת ומתפתחת האישיות הגמישה וחסרת המנוחה, לרב-אמן פסיכולוגי". פושה מתחבר עם רובספייר. מי שבתחילה יהיה חברו יהפוך בהמשך לאויבו בלב ובנפש. פושה הופך רפובליקני ומין הקיצונים שבהם. הוא התליין מליון, אימת האצולה. פושה מגלה יעילות יוצאת דופן במסעות ההרג בליון. "הגיליוטינה עובדת לאט מידי" ולכן עורכים טבח אנושי באמצעות תותחים באויבי הרפובליקה. פושה מחליף נאמנויות ודעות כמו היה מחליף גרביים. ב6 בפברואר הוא מצווה להפסיק את חגיגות ההרג ויוצא נגד הקיצונים ונגד מבצעי הפקודות שלו, הוא הופך "משאול המהפכן לפאולוס ההומני" לאחר התקופה בליון נערך פושה לקרב לחיים ולמוות נגד רובספייר. התשעה בתרמידור הוא תאריך היסטורי ומשמעותי למהפכה הרבה בזכות הבחישות של השף הפוליטי המזהיר פושה.

מה הכוח המניע את פושה? כיצד הוא שורד בעוד כל חבריו לשעבר מתים או שקולם נדם? מה סוד קסמו וכוחו? דמותו של פושה בוחשת בפוליטיקה של צרפת במשך מעל לרבע מאה. הוא משרתם ואויבם של הרפובליקנים מחוללי המהפכה, של הקיסר נפוליון ושל המלך לואי השמונה עשרה. הנאמנות היחידה שידע כל חייו היא לעצמו ולמשפחתו.
הספר על פושה הוא מעניין לחובבי היסטוריה ולמתעניינים ברזי הפוליטיקה ובאומנות האפשר והבלתי- אפשרי. הספר לא קל לקריאה, מצריך ריכוז שכן הוא סוקר מגוון רב של אירועים ודמויות. השפה והדמויים של צוויג מיוחדים, מתוחכמים ויפים. ניכר שערך מחקר מקיף על הנושא. (הספר נכתב בשנות העשרים של המאה העשרים וזה עורר את סקרנותי כיצד ערך את מחקרו) יש לו ידע רב ונרחב על ההיסטוריה האנושית והפסיכולוגית של האדם. ומעבר לביוגרפיה פוליטית אנושית הוא מנסה להבין לנו ניתוח פסיכולוגי של אישיות נכלולית. לא חושבת שהצליח לחדור לעומק אל המניעים של פושה, אולי אם היה בן-זמנו ויכל לראיין אותו היה מצליח להבין יותר את מניעיו. יתכן גם שקריאת הספר הייתה לי קשה כי מן הסתם כי הייתה חסרה פה הזדהות עם גיבור הספר, כיצד ניתן להזדהות עם אישיות שכזאת? ומבלבד זאת כבר בחצי הספר הבנת שמה שהיה הוא שיהיה ואין חדש תחת השמש מבחינת אופיו של פושה ולכן התנהגותו בשאר האירועים ההיסטוריים שנסקרו בספר הייתה די צפויה. ומה שצפוי בדרך כלל גם משעמם. יחד עם זאת מומלץ למתעניינים בהיסטוריה של צרפת, ימי המהפכה, נפוליון.

17 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ (לפני חודשיים)
ביקורת מעניינת - המתרגמת של הספר הזה היא טלי מנהלת בית הספר אושסקין בכפר סבא.
עמיחי (לפני חודשיים)
נשמע מעניין מאד. תודה.
מחשבות (לפני חודשיים)
כן, יודע.
Tamas (לפני חודשיים)
סקירה מעניינת.

מחשבות, אפרופו מרי סטיוארט אז רץ עכשיו בקולנוע סרט חדש "מרי מלכת הסקוטים".
Pulp_Fiction (לפני חודשיים)
סקירה נהדרת. פושה היה אדם נאלח, אך בו בזמן בנה כח משטרתי יעיל וטוב, שמשמש תקן עד היום לארגון המשטרות בעולם. הוא שרד את כל התהפוכות כי היה לו חוש ריח נדיר שלא היה לאחרים.
מחשבות (לפני חודשיים)
אני קורא סדרתי של סופרים רבים. רבות קראתי מצוויג ושניים לא צלחתי: הספר הזה, שניסיתי פעמיים, ואת הביוגרפיה של מרי סטיוארט.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ