בכן מסתבר ש"פושה" הוא יוסף פושה (או כמו שנוהגים לקרוא לו היום ז'וזף), שר המשטרה בצרפת בתקופת נפוליאון ונושא התואר המחמיא של "אבי המשטרה החשאית". צווייג מציג בפנינו את הביוגרפיה של האדם שלטענתו הוביל מאחורי הקלעים כמעט את כל מהלכי ההיסטוריה בצרפת החל במהפיכה הצרפתית ועד תום ימי שלטונו של נפוליאון. ייחודו של פושה – יכולתו להיות תמיד בצד המנצח, כשרונו להחליף צדדים בלי למצמץ וחוסר שאיפה להיות השליט הגדול, חסרון שהחזיק אותו בחיים בתקופה שכל מוביליה נרצחו.
הוא הפוליטיקאי שמאחורי הקלעים, זה שתומך במתונים שאחרי המהפכה הצרפתית, הופך לקיצוני שבקיצוניים (יעקוביינים) לאחר הוצאת המלך להורג, מארגן את כניסתו של נפוליאון לפריס וכיבוש השלטון, וכשנפוליאון מובס מוביל חזרה את משפחת המלוכה לכס השלטון.
דרך הביוגרפיה המפורטת והמרתקת למדתי גם פרטים רבים על ההיסטוריה של המהפכה המפורסמת.
לא אהבתי בספר את הנטייה (לעניות דעתי) לגוזמה – כביכול פושה הוא שניהל וגרם ה-כ-ל, שווה ערך (אם לא יותר יותר) לנפוליאון ורובספייר, אשר ההיסטוריה שכחה.
כדאי מאד (מאד!).




