“ברלין במלחמה - רוג'ר מורהאוז. ספר זה מספר את סיפורה של ברלין מתחילת עלייתו של היטלר לשלטון ועד נפילת הרייך השלישי באביב 1945. ברלין הינה בירתה של גרמניה. בימים שלפני תחילת המלחמה, אוכלוסייתה עולה על ארבעה מיליון תושבים. ברלין היא אחת הערים היותר ליבראליות באירופה עד לעליית הנאצים לשלטון ולכן תיאור התייחסות תושביה לעליית הנאצים הינה נקודה מאוד מעניינת. הסופר נעזר בעדויות ויומנים של תושבים”

“האם עשרה צדיקים בסדום הם סיבה טובה לחוס על סדום? באותה המידה ניתן לשאול שאלה זו על ברלין בזמן מלחמת העולם השנייה. בין כל תושביה האדישים, בין אלו שנהנו ממחיר המלחמה, בין אלו ששגשגו וצמחו ממנה, בין המעריצים הפנאטים של היטלר היו גם כמה אמיצים שהתנגדו התנגדות שקטה או התנגדות אקטיבית, היו גם כאלה שסייעו לקורבנות המשטר הנאצי, היו שהסתכנו במחיר חייהם אבל הם היו מתי מעט, האם עבור אותם מתי מעט ראוי שנחוש ח”

“לא ביקרתי בברלין, ובכלל גרמניה לא ממש מושכת אותי, אולי זה בגלל המשקל ההיסטורי שאחוש בו כשאחצה את הגבול? מצד שני, דוקא ברלין נחשבת לעיר שלנאצים היה קשה לחדור אליה, וכל זמן המלחמה היתה בה מין אופוזיציה ״ אדומה״ לשלטון הנאצי. על פי טיעון של מורהאוז, המפלגה הנאצית קבלה בברלין את האחוז הנמוך ביותר של ההצבעה יחסית לערים האחרות. אין ספק, זהו ספר היסטורי מהמעלה הראשונה וזאת מכמה מובנים: תחקיר מעמיק, ת”

“האמת היא שטוביה "גנב" לי את רוב הביקורת, ובכל זאת... ישנן פעמים בהן אני שואל את עצמי "איך אפשר לחיות שנים תחת מלחמה?" לא בחפירות, לא כחייל. כאזרח. האזרח הזה שקם בבוקר, שותה את הקפה שלו, הולך לעבודה, אוהב, מוליד ילדים, מלווה אותם לגן ולבית הספר. סתם אזרח. אבל במלחמה. מלחמה בלתי פוסקת. מלחמה שבה אין לילה ואין יום. מלחמה שבה מפציצים את עירו ללא רחמים והורסים מבנים ושכונות. מלחמה שבה אנשים נהרגים”

“ברלין במלחמה - רוג'ר מורהאוז. ספר זה מספר את סיפורה של ברלין מתחילת עלייתו של היטלר לשלטון ועד נפילת הרייך השלישי באביב 1945. ברלין הינה בירתה של גרמניה. בימים שלפני תחילת המלחמה, אוכלוסייתה עולה על ארבעה מיליון תושבים. ברלין היא אחת הערים היותר ליבראליות באירופה עד לעליית הנאצים לשלטון ולכן תיאור התייחסות תושביה לעליית הנאצים הינה נקודה מאוד מעניינת. הסופר נעזר בעדויות ויומנים של תושבים”

“האם עשרה צדיקים בסדום הם סיבה טובה לחוס על סדום? באותה המידה ניתן לשאול שאלה זו על ברלין בזמן מלחמת העולם השנייה. בין כל תושביה האדישים, בין אלו שנהנו ממחיר המלחמה, בין אלו ששגשגו וצמחו ממנה, בין המעריצים הפנאטים של היטלר היו גם כמה אמיצים שהתנגדו התנגדות שקטה או התנגדות אקטיבית, היו גם כאלה שסייעו לקורבנות המשטר הנאצי, היו שהסתכנו במחיר חייהם אבל הם היו מתי מעט, האם עבור אותם מתי מעט ראוי שנחוש ח”

“לא ביקרתי בברלין, ובכלל גרמניה לא ממש מושכת אותי, אולי זה בגלל המשקל ההיסטורי שאחוש בו כשאחצה את הגבול? מצד שני, דוקא ברלין נחשבת לעיר שלנאצים היה קשה לחדור אליה, וכל זמן המלחמה היתה בה מין אופוזיציה ״ אדומה״ לשלטון הנאצי. על פי טיעון של מורהאוז, המפלגה הנאצית קבלה בברלין את האחוז הנמוך ביותר של ההצבעה יחסית לערים האחרות. אין ספק, זהו ספר היסטורי מהמעלה הראשונה וזאת מכמה מובנים: תחקיר מעמיק, ת”

“האמת היא שטוביה "גנב" לי את רוב הביקורת, ובכל זאת... ישנן פעמים בהן אני שואל את עצמי "איך אפשר לחיות שנים תחת מלחמה?" לא בחפירות, לא כחייל. כאזרח. האזרח הזה שקם בבוקר, שותה את הקפה שלו, הולך לעבודה, אוהב, מוליד ילדים, מלווה אותם לגן ולבית הספר. סתם אזרח. אבל במלחמה. מלחמה בלתי פוסקת. מלחמה שבה אין לילה ואין יום. מלחמה שבה מפציצים את עירו ללא רחמים והורסים מבנים ושכונות. מלחמה שבה אנשים נהרגים”