ביקורת ספרותית על האחים סיסטרז מאת פטריק דה-ויט
ספר טוב

---

באחרונה קראתי שני ספרים על המערב הפרוע:
"קו אורך דם או אדןם של ערב מערב" של קורמאק מקארתי.
והספר הזה האחים סיסטרס.
מול הכובד של הספר הראשון, לפנינו ספר קליל , הומוריסטי שגם תיאורי המוות, מכות או דברים אחרים הם לא רציניים, משהו כמו לקרוא מערבון בסיגנון הישן.
נתחיל בשם הספר דווקא בשפת המקור באנגלית "THE SISTERS BROTHERS". תרגום מילולי הוא האחים אחיות ( אין אפוסטרוף לציון סמיכות). בקיצור במה המדובר באחים או אחיות.השם בעברית פותר את הדילמה "האחים סיסטרז".
ובאמת יש לנו אח קשוח לעילא ואח בעל אופי הומני, רחמן מאוד. גם כשהו יורה או שודד מישהו הרי הצד הנפגע הוא אדם רע, אינדיאני שלא נחשב או עורך דין שנהרג בדו קרב( הוא לא משתתף אלא צופה בו).
הוא מאוד מתרגש ומוחה על זה שמביאים ילד לראות מחזה כזה.
כל מלקוח מאנשים רעים מחולק למסכנים: פרוצה, אישה חולנית או ילד שחוטף מכות תמיד וזאת הדרך להצילו.
בקיצור רובין הוד בהיגיון של המערב הפרוע.
הוא תמים מאוד.
העלילה קיצבית מאוד. יש תיאורי מוות. בדרך כלל הם מובאים כך שאותי הקורא, השאיר קצת אדיש ( זה היה במאה ה 19), קצת משועשע ואולי מזדהה עם שני אחים שצריכים למשל לירות בארבעה ציידים רעים אימתניים והם עושים זאת באלגנטיות כמו המערבונים הישנים.
הכל מתכנס במיפגש קלסי וסיום מודרני.
זהו ספר שנקרא בחיוך. טוב לימים אלו של קיץ , לשם שינוי.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על האחים סיסטרז