"מא ג'יאן החליט שהגיע הזמן לשנות את חייו. הוא עבד חמש שנים כצלם באחד ממשרדי התעמולה של השלטון הסיני בבייג`ין. גרושתו לקחה ממנו את בתו. חברתו הלשינה עליו למשטרה. הוא הואשם ב"זיהום רוחני".
הממונים שלו בעבודה הדביקו עליו תווית של "צעיר מפוקפק".
מא ג'יאן הדובר בספר ומופיע תחת אותו שם גם כגיבור הראשי. הוא לא רק צלם, אלא אמן שאוהב לצייר ולכתוב סיפורים, אנטי מפלגתי ומחובר לקהילת אמנים. "בסין, שבה הפוליטיקה היא הדת היחידה, מא ג'יאן מצא מפלט באמנות."
מא ג'יאן נולד בעיצומה של "מהפכת התרבות" תחת שלטונו הרודני ואכזרי של מאו דזה דונג. שש שנים לאחר מותו של מאו, דנג שייאו-פנג תפס את השלטון והכריז על ליברליזציה ומודרניזציה, אבל המפלגה שלטה על חייו של כל תושב בכל פרט ופרט וכל אחד היה צפוי למאסר על לא כלום: נצפה מתנשק עם בחורה, עושה מסיבות פרטיות, "מבצע אקטים מיניים זרים או מכר קלפים עם נשים ערומות.
וכמו שמתואר בספר "איזון עדין" של רוהינטון מיסטרי על כריתות של צינור הזרע וקשירות, זה מתקיים גם בסין רחבת הידיים כשהמשטרה רודפת אחר הצעירים או בעלים שיש להם כבר ילד אחד.
מא ג'יאן חמק ממעקב משטרתי, מכר כמה ציורים וקנה כרטיס לחבל הנידח ביותר בסין ויצא למסע של התחקות וגילוי. הוא שוטט שלוש שנים ומעלה בספרו את מסעו הארוך הכרוך במאמץ פיזי ונפשי. תוך כדי שיטוט ובמטרה להרוויח קצת כסף, התחזה לפעמים לעיתונאי, בהזדמנויות אחרות היה למגיד עתידות, סַפָּר, רוכל במשחות שיניים ונגר ספות ועוד.
יום אחד קבל מכתב מאביו באלה המילים: "...תהיה צנוע ומנומס בזמן שאתה משוטט. שמור על עצמך – זכור, גופך שייך למהפכה."
לכל כפר תרבות אחרת, ניב שפה שונה, עישון אופיום ועוני ורעב כבד בכל מקום. רק המפלגה לא משתנה. ישנם כפרים שחסרות בהם נשים, אז הגברים נוסעים למקום מרוחק וחוטפים בחורות צעירות, שלפעמים קושרים אותן בשרשראות לדלת חדר המיטות בכדי שלא תברחנה. המחוז אחר אישה מתחתנת רק אם היא בהריון. אישה שאינה הרה מהווה כלימה למשפחתה...
בתחילת הספר מצוירת המפה של סין ועליה מסומן המסלול הענק שמא ג'יאן עבר במשך שלוש שנים. זה היה לי מעניין לבדוק על המפה כאשר הסופר כתב באיזה מקום הוא נמצא. קשה להתמודד עם השמות הסיניים.
מא ג'יאן היה בודהיסט והיו לו הרבה שאלות בהקשר לאמונתו, אבל תשובות הוא לא קבל גם כאשר שהה זמן ארוך בטיבט המדברית. בטיבט ישנם פסלים של בודהה בגובה 25-30 מטר (כמו בניין בן עשר קומות).
הסיפור מעניין, המסע מרתק והוא עיקרו של הספר! מתוודעים לחיי הסינים בכפרים, להרים היפים שמקיפים אותם ולמקומות נידחים ביותר.
לא בכל מקום ולכל יעד יש תחבורה ציבורית. כמעט מדי יום מא ג'יאן הלך 50 ק"מ ברגל בכדי להתקדם במסעו.
יחד עם זאת, לקח לי כמה ימים לקרוא את הספר, כי הרגשתי צורך לנוח לאורך המסע המורכב והמסוכן שהאיש עבר.
מומלץ בחום!
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
