על זיכרון ואקטואליה

יש לי חברה שהוריה הם יוצאי שואה, המסרבת בכל תוקף לבקר באדמת גרמניה או אוסטריה, מבחינתה מדובר בחשבון פתוח שלא קיימת אפשרות שייסגר אי פעם. מהו ההיגיון שיש בהחרמה הזאת, אני מהרהר ביני ובין עצמי מידי פעם, כמי שקיבל בשמחה רבה לפני שנים רבות החלטה להיות אורח מועדון הספורט באייר לברקוזן באתלטיקה -קלה, מועדון פאר שהעמיד באותה עת, אלופי ושיאני עולם. השאלה הזאת לא הפכה להיות אקטואלית

בורים, פושעים וחדלי אישים – אלו הם גיבוריו של ספר זה. כל כולו רווי בסיפורי מעשה על אדישות, חולשת אופי, בריונות, רכרוכיות, נבלות ושאר מרעין בישין של בני האדם. אין בו, בספר הדקיק וקטן הממדים נקודת אור אנושית אחת. והדובדבן שבקצפת: אי אפשר לקרוא לזה ספרות אפילו.

המחבר, <mark>אריק ויאר</mark> הינו במאי סרטים ידוע למדי בצרפת. על כן, גם הספר נותן הרגשה של תסריט יציר דמיונו הקולח של ויאר שמרכיב סצנות ומצבים ונ

אחרי שלמדנו איך לבחור ספר הגיע הזמן לטפל בשאלה הקשה מכולן.
לא, אין מדובר בשאלה האם יזכה גנץ לטעום ממנעמי התואר בעלה של אשת ראש הממשלה, וגם איננה השאלה ששלחה את ליליפוט ובלפוסקו לסכסוך דמים שגבה קורבנות לא מעטים, עד ששמאלני אחד סרב לעזור למנצח לשעבד את הצד המפסיד.
השאלה היא כמובן האם לקרוא את מה שכתוב בכריכה האחורית.
פרט לקובי ניב, שפתר את הבעיה הכאובה בהפיכת הכריכה האחורית לעמוד האחרון של הספר

סדר היום – <mark>אריק ויאר</mark>
תרגום מצרפתית: רמה איילון
ספריית פועלים 2018
125 עמודים
*******************************

ספרות מופת, לא פחות ולא יותר!
הסופר <mark>אריק ויאר</mark> מצא דרך חדשה לספר את ההיסטוריה וכתיבתו עשירה, חכמה ונוקבת ומלאת הומור.
הסיפור מתחיל ב- 20 לפברואר 1933 כאשר הקאנצלר החדש של גרמניה, אדולף היטלר, מזמין לאסיפה סודית בארמון הרייכסטאג עשרים וארבעה תעשיינים כבדים ששלטו על כלכלת גרמניה. הם ה

כשהתחלתי לקרוא את הספר הקצר הזה, חשבתי לתומי, שזהו ספר מהסוג של מה שנקרא "דוקודרמה". כי סצנת הפתיחה שלו, מתארת כינוס דרמטי של בעלי החברות והקונצרנים הגדולים בגרמניה של 1933, שבו הם נפגשים עם הרמן גרינג, מראשי המפלגה הנאצית ובו במקום תורמים "כסף גדול" למסע הבחירות של המפלגה, מתוך מחשבה שהאינטרסים שלהם חופפים.
אבל מיד בהמשך, הבנתי שמדובר כאן במחקר היסטורי, שכתוב בצורה מיוחדת ומתרכז בהשתלטות גרמניה

ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה בחרתי לקרוא ספר זה.
<mark>ויאר</mark> מתאר בלשון צינית, נוקבת והומוריסטית לעיתים (עד כמה שניתן לתאר מלחמה בהומור) את אוזלת היד, ההתעלמות, זחיחות הדעת, טיפשות?!, תמימות שהביאו לסיפוח אוסטריה לגרמניה (אנשלוס) ללא צעדים מחאתיים או תגובות צבאיות כלשהם.

צ'מברלין שהיה כה מסוחרר מרצונו לעשות שלום בכל מחיר לא בדיוק הבין מה קורה סביבו והיה לעיוור אל מול מכונת ההסברה השקרנית של הנאצים.

בשבת אחת דחק אבי את כולנו לחיפושית הלבנה ונסענו לים.
בסלסלה הניחה אמי ביצים קשות, סנדוויצ׳ים עם גבינה צהובה ופלחי אבטיח.
היו אלה ימי הקיץ הראשונים, סוף יוני והתרגשנו לקראת הטבילה הראשונה כבכל שנה.
כשנמצא המיקום האידאלי על החוף מיהרתי לפשוט את שמלתי ולרוץ לקראת הגלים, מפספסת בכוונה את קריאתה של אמי למרוח קרם הגנה ולקחת עמי את אחי הקטן.
המים היו חמימים ומזמינים ואני נתתי לאדוות להתנפץ עלי וטעמתי

קצר (125 עמ') אך חזק ביותר מתחילתו ועד סופו.
תיאור מדוייק, באופן ספרותי של "הסיפוח" של אוסטריה לגרמניה הנאצית.
שיתוף הפעולה המקומם של גדולי התעשיינים הגרמנים עם היטלר.
ניצולם של אלפי בני אדם במחנות העבודה, שהביאו רווח עצום לגרמנים ולבעלי מפעלי התעשייה הגרמנים.
גורלם הטראגי של יהודי אוסטריה.
כתוב באירוניה צינית.
מומלץ לכל המתעניינים בתקופה ההיא.
מרתק, לא הינחתי את הספר מידי עד סיומו.