ביקורת ספרותית על אבק אדום - מסע ברחבי סין - עולמות # מאת מא ג'יאן

---

אבק אדום הוא ספר נדודים ומסע רוחני ברחבי סין של הסופר הגולה הסיני מא ג'יאן.

היכרותי את הסופר הייתה דרך הרומן המפורסם שלו "תרדמת בייגי'נג" שנכתב על מה שקרה בבית המטבחיים של טיינאנמן. גיבור הרומן הוא גבר שנפצע במרד בכיכר הזו, ושקע בתרדמת- חובת קריאה לכל מי שעניינים כמו "חירות" עדיין מעסיקים אותו.

מא ג'יאן נחשב לאחד מהקולות המשמעותיים בדורו, וידוע כמי שפותח חשבון עם ממשלות סין מאז ועד היום, וזאת הוא עושה כמובן ממקום מושבו בלונדון. כתביו אסורים לפרסום בסין וכמובן גם כניסתו לשם.

הוא נולד בצ'ינדאו שבמזרח סין בשנת 1953, ובשנת 1966 בזמן מהפכת התרבות של מאו, נאסר סבו שהיה בעל אדמות, וכשנה לאחר מכן הוצא להורג בדרך אכזרית של מניעת שתייה על ידי "אנשי המשמרות האדומים". מא היה אז בן 14 ומות סבו השפיע עליו מאוד. כשהיה בן 30, הוא עצמו נעצר ונחקר בעקבות הלשנה, וכשגילה כי בביתו התקיים חיפוש מסיבי וחסר התחשבות, הוא החליט לצאת למסע ולתור את מרחבי הרפובליקה.

"בבייגין הרגשתי כמו בכלא, וכשנמלטתי רציתי להתרחק ככל שרק יכולתי, להיזרק ברחבי השממות, לנצל את כל החירות שמצאתי לעצמי, ולא אכפת היה לי לאן אני הולך, רציתי להתנקות באוויר הרים צח" ואת שלוש שנות הנדודים שלו הוא הנציח בספר הזה – 20 שנה אחרי שכבר השתקע בבריטניה.
"עכשיו אני גולה אמיתי, ודרך הכתיבה אני מנסה לבנות לי מולדת משל עצמי" ציטוט מתוך ראיון אתו "גלות יכולה לפעמים לשחרר. ברחתי מהכלא של סין "המודרנית", ואני סולל את השביל שלי. גלות היא גם מסע. ככול שאתה מתרחק יותר, כך אתה קרוב יותר לעצמך ורואה בברור את המקום שעזבת...".

ברבע הראשון של הספר, הוא משרטט (אגב הוא גם צייר ומשורר) קווים לדמותו, למצבו החברתי, ועבודתו. הוא מכיר לנו את משפחתו, את סמטת מגוריו, את החדרון שבו הוא גר ואת המחראות הפזורות שבעיר. ובהמשך הוא מעלה באפנו את הריחות שסובבים אותו, את הצלילים שהוא שומע בבוקר, מדביק אותנו בתחושת הנרדפות שהוא וחבריו חשים בתוך השלטון שבו הוא נטוע –דיקטטורה/קומוניזם - שרב הנסתר בה על הגלוי. בקיצור, הוא מכין אותנו לקראת המסע שלו. וכשהוא כבר יוצא למסע, זה לא בדיוק "חוצה ישראל" חברים, זה חתיכת מסע של כיבוש רגלי, שאותנו הקוראים הוא גורר כצל הארוך שלו בין ערבות העשב השוממות, נופי המדבר האכזריים, בלהט השמש הצורבת שממיסה את טיפות המים הבודדות שעוד נותרו בתאים, במאבקיו עם הרוחות ועם האבק שמכניעים עד מוות כמעט את דרכי הנשימה שלו, ובין לבין אנחנו נחשפים למגוון הטיפוסים שאיננו מכירים כאן במערב, בפינות הכי נידחות של סין. ולאכזריות הבלתי נתפסת שהזכירה לי את הנאציזם, ואת הזוועות שנעשו על ידי בני אדם... "אויבו הגדול ביותר של האדם הוא אדם כמותו, מפני שרק האדם שואב עונג מהסבל שהוא גורם..." (מזלי היה שהוא רק שיבץ כאילו כלאחר יד את אותם הזוועות בחסות השלטון, אחרת הייתי עוצרת באמצע...)

ג'יאן חי תחת הנהגתו של היושב ראש מאו ,דאנג שיאופינג וממשיכי דרכו. להזכירכם שמאו שלט באמצעות השמדה אכזרית של כל התנגדות- בין אם בטבח "מתנגדי השלטון" ובין אם בשליחתם ל"חינוך מחדש" ולמרות שסין היום היא מעצמה כלכלית, מבחינה פוליטית מעט מאוד השתנה. המפלגה עדיין מחליטה מה אנשים יכולים לומר ומה לא והיא לא תגלה שום סובלנות לדברים שמאתגרים את שלטונה .

הספר זכה אגב בפרס "תומס קוק" לספרות מסעות והוא כתוב טוב, ובצורה מרתקת. בעצם מה שניסה לעשות מא ג'יאן הוא לצרוב ולהנציח את זיכרון המולדת שאותה הוא עוד יטוש, ושאליה הוא כורך את נפשו עד עצם היום הזה ..

אני ? מאוד הסתקרנתי .

» ביקורות נוספות של אירית פריד
» ביקורות נוספות על אבק אדום - מסע ברחבי סין - עולמות #