ביקורת ספרותית על שנת הארנב - ספריה לעם #527 מאת ארטו פאסילינה
ספר טוב

---

"שנת הארנב" הוא ספר קטן ומיוחד על אדם נורמטיבי שעזב את כל מחוייבותיו ויצא לחיים חדשים במחיצת ארנב שפגש במקרה. עלילות כאלה אני אוהבת, קל להזדהות עם האדם הקורס תחת מחוייבותיו השגרתיות, ובאותה מידה קל להזדהות עם החלק הפנימי הכמה לנטוש הכל ולצאת לדרך חדשה. הספר הזה עוסק בעיתונאי פיני בשם וטנן ונפתח ברגע נטישת חייו הקודמים ומעבר לחיים שהגורל, האקלים והגאוגרפיה מכתיבים את סדרם.
הספר רווי בתאורי טבע מרשימים המדגישים את הקשר החדש של וטנן למולדתו ונופיה. גם תאורי בני האנוש משובבים את הנפש אך לפעמים מחרידים ברשעותם. הקשר של וטנן לארנבו הוא אמיץ וניכרים ואכפתיות ודאגה כנה, אולם חסר בעיני עומק ספרותי לתאור אהבת וטנן את הארנב (ואולי גם להפך). כל מי שגידל בעל חיים מכיר את החלון הישיר של בעלי החיים אל לב האדם ונשמתו, ובספר נותר הקשר עם הארנב מעט טכני (ביקורים אצל וטרינר, האכלה). כמו כן, היה חסר לי חוט מקשר בין עלילותיו של וטנן. ההתברברות שלו ברחבי פינלנד מקסימה, אך היא מקבילה להתברברות של פרקי הספר האמצעיים אשר התנופה נעצרת בהם וכיוון ההתפתחות נותר לא ברור.
לקראת סוף הספר מובאת תמונה של ברה"מ בצורה שמציגה את אנשיה בצורה אידילית ומפחיתה בכבודם של הפינים. כפי שכולנו יודעים, גם ברוסיה הקומוניסטית לא חסרו אכזריות ורוע ומעניין לחקור מה הוביל את הסופר פאסילינה לנקוט בעמדה זו.
יחד עם החסרונות שמניתי, מדובר בספר קטן שמלמד הרבה על החיים בחברה המודרנית ומה שאבד בהם.

» ביקורות נוספות של זוהר
» ביקורות נוספות על שנת הארנב - ספריה לעם #527