ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שישי, 19 באוקטובר, 2012
ע"י יעל
ע"י יעל
"רק ספרים על חיות את קוראת?"
זו התגובה שקיבלתי מקולגה שלי, אחרי שסיפרתי לה שבין לבין קריאת הספר על החתול העיוור, אני קוראת את 'שנת הארנב'.
אז אם היא הייתה מכירה אותי קצת יותר טוב היא הייתה יודעת שהתשובה לשאלתה היא "לא!", ובכלל- שנת הארנב הוא לא ספר על ארנב.
נכון, לארנב שמור תפקיד מרכזי בעלילת הסיפור. בלעדיו וטנן לא היה עובר את מה שעבר, או אוכל אפילו חצי מהחרא שאכל. אבל אם הייתי צריכה להעניק את האוסקר לשחקן הראשי בקטגורית 'שנת הארנב', הוא ללא ספק היה הולך לפינלנד. פינלנד, על נופיה המרהיבים, אגמיה הרחבים, מדרונותיה המושלגים וכפריה הנסתרים. כל אותן פינות החמד שמעולם לא ביקרתי בהן, ואיכשהוא אני מרגישה כמעט כאילו גלשתי שם על השלג ושחיתי בנהרות, ונורא בא לי עכשיו לקנות וואן-וואי-טיקט, לעלות על המטוס ולא להביט אחורה. לא הרגשתי ככה מאז שהייתי בת עשר וצפיתי באדיקות בעלילותיו של נילס הולגרסון ואווזי הבר.
קדימה אקה, ללפלנד!
שנת הארנב הוא ספר על גברים, ועל דרכיהן המוזרות. דמותו של וטנן, מלאת הרבדים, נגועה במצ'ואיזם מהול בשבריריות המנוגדת לחלוטין למה שהיית מצפה מהאנטי-גיבור הזה. זהו סיפור המתאר את מסע בריחתו של גבר מהחיים בעיר הגדולה, מנישואין משמימים וחסרי אהבה.
בהחלטה של הרגע, משיל מעליו וטנן את כל סממני הבורגנות והחיים בציויליזציה, הן מבחינה חומרית והן מבחינה מחשבתית. הוא פורק כל עול, וכמו הארנב שלו, גם הוא הופך להיות 'בר'.
בדרכם של וטנן והארנב נקרים כל הטייפ-קסטס הכי גבריים שיכולתם לחשוב עליהם: מפקד משטרה, כומר, נווד שיכור, חיילים, דיפלומטים. מה לא. הנשים המעטות שמוזכרות בסיפור מגלמות את כל מה שהסטריאוטיפים השוביניסטים ביותר הצליחו לייצר- הרשעות כלפי הבעל, האנוכיות, פינוק-היתר, ההתעסקות בזוטות כמו טיפוח עצמי, הרכרוכיות וההתרפסות בפני כל גבר שמוכן לשים לך טבעת מניקל על היד. לא בצורה מקוממת שוזר פאסילינה את קורותיהם של וטנן, הארנב והדמויות שנקרות בדרכם, אלא בשנינות, בחוש-הומור ובזרימה מופלאה. באופן מעודן ומשעשע, יוצא פאסילינה נגד הממסד, הצבא והבירוקרטיה, ובמיוחד נגד הניכור הכרוך בחיים בכרך.
בניגוד למה שכתוב על הכריכה האחורית, כותב המתרגם רמי סערי באחרית הדבר, כי זהו ספרו הרביעי (ולא הראשון) של פאסילינה. הוא המתורגם ביותר (תורגם ל-19 שפות) והראשון שתורגם לעברית. כתוב כי זהו פאר יצירתו של העיתונאי/סופר הפיני הזה, ואני ללא ספק מוכנה לקחת צ'אנס ולקרוא ספרים נוספים שלו, שאולי נחשבים פחות 'טובים'. קניתי וקראתי את שנת הארנב בעקבות הביקורת של גוטי, ואני שולחת לה תודות רבות.
להכנס למיטה בלילה חורפי וקר, ולהתמסר לארנב...
26 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
יעל
(לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
חגית- שימחת אותי בתגובתך
תודה רבה, אני בטוחה שתהני!
|
|
|
חגית
(לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
בהחלט
עשית לי חשק להשאיל אותו בפעם הבאה מהספריה. יש לי עוד קצת לסיים את כמעט 700 העמודים של "פרש הברונזה". הביקורת שלך איכותית.
|
|
|
יעל
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
מתוקה, yaelhar ובלו בלו היקרות
תודה על הפרגונים!
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת מקסימה ומתוקה!
עשית לי חשק לספר ולחורף.
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
יופי של ביקורת!
וסיקרנת אותי לגבי הספר...עוד אחד לרשימה.
|
|
|
מתוקה
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
תענוג לקרוא את הביקורות שלך, יעל.
|
|
|
יעל
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
תודה חמדת!
מצטרפת לתקוותך.
|
|
|
יעל
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
יעל- תודה רבה על תגובתך
האם כתבת ביקורת על הספר? אם לא אני חושבת שאת צריכה לכתוב אחת, ומהר. חבל לחסוך מחברי סימניה את תובנותיך החכמות. מסכימה איתך על רוב הדברים, ובאשר לפסקה האחרונה- פשוט רציתי להעיר על כך שבכריכה האחורית כתוב שהו ספרו הראשון של פאסילינה, בעוד שהמתרגם כתב שהו ספרו הרביעי, ואני נוטה לבטוח יותר בדברי המתרגם. סתם חוסר תשומת לב של ההוצאה. זו הייתה כוונתי בפסקה זו. בנוסף צוין במספר מקומות שזוהי כנראה יצירתו הגדולה ביותר של הסופר (כתב כ-35 ספרים אם אני לא טועה), אבל הייתי מאוד שמחה אם תתורגמנה לעברית יצירות נוספות שלו.
|
|
|
חמדת
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
יעל -ביקורת נפלאה . כמוך
זוכרת לטובה את הספר .איכותי ומקורי ,הלוואי ויתרגמו עוד ספרים משלו .
|
|
|
יעל 93'
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
סוף סוף!
תדעי שזה היה מרענן במיוחד לקרוא את הביקורת שלך. אפילו שהמילה "סאטירה" לא נכתבה אצלך מפורשות, עלית על נושא שחיפשתי כבר די הרבה זמן בביקורות קודמות על הספר, ולא רק כאן. תודה רבה! :*) משום שכתיבתך והנקודות שהעלת כל-כך נגעו בי, אני מצרפת מספר הערות/הארות קטנות: (1) "שנת הארנב הוא לא ספר על ארנב." לכאורה את צודקת. אל הארנב לא מופנה אור הזרקורים במלוא עוצמתו. אבל לא בכדי הוא נמצא שם. הוא מתפקד לא רק בתור חבר למסע הפיזי והנפשי של וטנן, אלא גם כדמות אנלוגית ברורה עבורו. שמי לב שכל התיאורים, הקצרים יחסית, על מצבו של הארנב, בתקופות שונות, הולמים כמעט לגמרי את הלך רוחו של וטנן. כמו כן, לכותרת הספר יש משמעות נסתרת, מעבר לפשט: שנת הוצאתו לאור, 1975, הייתה שנת הארנבת לפי לוח השנה הסיני. לצערי הרב, אין לי מידע לגבי מאפיינים בולטים של שנה זו, ואף-על-פי-כן אני משוכנעת שהבחירה לא הייתה מקרית. (2) וטנן אכן היה אנטי-גיבור מובהק לפני פגישתו הספונטנית עם הארנב. הפרט שתפס אותי בשתי הקריאות (האחת בגיל שלוש-עשרה והשנייה לפני כמה חודשים) היה העיסוק הקודם של וטנן כעיתונאי; אדם שנחשף לעוולות, אבל רק מדווח אודותיהן. הוא לא חווה אותן ולא יודע כיצד הן משפיעות על אנשים בשר ודם. שלא לדבר על הצביעות הנלוזה בתוך המערכת... לאחר אותו אירוע מכונן (נקודת המוצא של הספר), כל אותו "מצ'ואיזם מהול בשבריריות", כלשונך, כמעט נעלם כליל מדפוס התנהגותו (לפי הקריאה האישית שלי, כמובן). כפי שכתבת, מבחינה חומרית ומחשבתית גם יחד הוא עבר שינוי מאוד גדול, לצד חיזוק של תכונות נעלות אחרות - כגון אומץ, נאמנות, דאגה לזולת ואכפתיות, יכולת טובה להתמודד עם בעיות ורצון עז להכיר את סביבתו ואת עצמו מחדש. (3) הקשתי להבין את הפיסקה האחרונה שלך. לא מצאתי כל ניגוד בין אחרית הדבר של רמי סערי (אותו מאוד מעריכה בזכות ידיעותיו בשפות שהן פחות מתורגמות לעברית), לבין כמיהתך לקרוא בעתיד את ספריו האחרים. אני לא חושבת שסערי התכוון, אפילו לא ברמז, שספריו האחרים של פאסילינה (סופר פורה בצורה יוצאת דופן) הם פחות איכותיים. אי אפשר להקיש כלאחר-יד שספר אחד מוצלח מאוד של יוצר פלוני הוא פסגת יצירתו, ולפניו ולאחריו אין זה יהיה אותו הדבר. אני מניחה שתשובה יותר בהירה נוכל לקבל רק אם יתורגמו בהמשך עוד ספרים משלו (במהרה בימינו).
|
26 הקוראים שאהבו את הביקורת
