"רק ספרים על חיות את קוראת?"
זו התגובה שקיבלתי מקולגה שלי, אחרי שסיפרתי לה שבין לבין קריאת הספר על החתול העיוור, אני קוראת את 'שנת הארנב'.
אז אם היא הייתה מכירה אותי קצת יותר טוב היא הייתה יודעת שהתשובה לשאלתה היא "לא!", ובכלל- שנת הארנב הוא לא ספר על ארנב.
נכון, לארנב שמור תפקיד מרכזי בעלילת הסיפור. בלעדיו וטנן לא היה עובר את מה שעבר, או אוכל אפילו חצי מהחרא שאכל. אבל אם הייתי צריכה להעניק את האוסקר לשחקן הראשי בקטגורית 'שנת הארנב', הוא ללא ספק היה הולך לפינלנד. פינלנד, על נופיה המרהיבים, אגמיה הרחבים, מדרונותיה המושלגים וכפריה הנסתרים. כל אותן פינות החמד שמעולם לא ביקרתי בהן, ואיכשהוא אני מרגישה כמעט כאילו גלשתי שם על השלג ושחיתי בנהרות, ונורא בא לי עכשיו לקנות וואן-וואי-טיקט, לעלות על המטוס ולא להביט אחורה. לא הרגשתי ככה מאז שהייתי בת עשר וצפיתי באדיקות בעלילותיו של נילס הולגרסון ואווזי הבר.
קדימה אקה, ללפלנד!
שנת הארנב הוא ספר על גברים, ועל דרכיהן המוזרות. דמותו של וטנן, מלאת הרבדים, נגועה במצ'ואיזם מהול בשבריריות המנוגדת לחלוטין למה שהיית מצפה מהאנטי-גיבור הזה. זהו סיפור המתאר את מסע בריחתו של גבר מהחיים בעיר הגדולה, מנישואין משמימים וחסרי אהבה.
בהחלטה של הרגע, משיל מעליו וטנן את כל סממני הבורגנות והחיים בציויליזציה, הן מבחינה חומרית והן מבחינה מחשבתית. הוא פורק כל עול, וכמו הארנב שלו, גם הוא הופך להיות 'בר'.
בדרכם של וטנן והארנב נקרים כל הטייפ-קסטס הכי גבריים שיכולתם לחשוב עליהם: מפקד משטרה, כומר, נווד שיכור, חיילים, דיפלומטים. מה לא. הנשים המעטות שמוזכרות בסיפור מגלמות את כל מה שהסטריאוטיפים השוביניסטים ביותר הצליחו לייצר- הרשעות כלפי הבעל, האנוכיות, פינוק-היתר, ההתעסקות בזוטות כמו טיפוח עצמי, הרכרוכיות וההתרפסות בפני כל גבר שמוכן לשים לך טבעת מניקל על היד. לא בצורה מקוממת שוזר פאסילינה את קורותיהם של וטנן, הארנב והדמויות שנקרות בדרכם, אלא בשנינות, בחוש-הומור ובזרימה מופלאה. באופן מעודן ומשעשע, יוצא פאסילינה נגד הממסד, הצבא והבירוקרטיה, ובמיוחד נגד הניכור הכרוך בחיים בכרך.
בניגוד למה שכתוב על הכריכה האחורית, כותב המתרגם רמי סערי באחרית הדבר, כי זהו ספרו הרביעי (ולא הראשון) של פאסילינה. הוא המתורגם ביותר (תורגם ל-19 שפות) והראשון שתורגם לעברית. כתוב כי זהו פאר יצירתו של העיתונאי/סופר הפיני הזה, ואני ללא ספק מוכנה לקחת צ'אנס ולקרוא ספרים נוספים שלו, שאולי נחשבים פחות 'טובים'. קניתי וקראתי את שנת הארנב בעקבות הביקורת של גוטי, ואני שולחת לה תודות רבות.
להכנס למיטה בלילה חורפי וקר, ולהתמסר לארנב...
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
