ביקורת ספרותית על לדעת אישה - צד התפר # מאת עמוס עוז
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 12 בספטמבר, 2018
ע"י shila1973


לקרוא את עמוס עוז זה בדיוק כמו לקחת החלטה ולבקר את הענק בגנו מסיפורו של אוסקר ויילד.
כשהענק נסע לבקר את חברו, עוג שמעבר לים, גנו לבלב ופרח משום ששהו בו ילדים, התנדנדו על ענפי העצים, שיחקו במחבואים והתפעלו מהפרחים.
אך כשחזר הענק נבהלו הילדים וברחו.
הכפור והשלג עטו על חלקת הטבע היפה, הייאוש והעוגמה שלטו ביד רמה.
המקום שומם היה מנפש חיה ועל אף היותו יפה, לבן וכסוף
הצער התפשט לכל פינה ולא הותיר שום שריד לתקווה.

לקרוא את עמוס עוז זה כמו לקבל חוות דעת מדכאת על התפשטות הקטרקט בשתי עיניך: הערפול השתלט על הראיה ואתה מצליח להבחין רק באור עכור ואפרורי.
עננים קודרים חוסמים מראות שהיו פעם מוכרים ואתה פוסע בערפל שהולך ונעשה סמיך; מצב רוחך כמו לונדון ביום סגרירי ואתה עוטה מעיל גם בקיץ.

לקרוא את עמוס עוז זה להחליט ביודעין שאתה נכנס לבית שבו מתקיימות עלילות עם נבכים ודלתות רבות שחלקן תהיינה נעולות בפניך.
שתיאלץ להכיר אנשים מורכבים ולסלוח להם מראש על הפגמים.
ויהיה קשה לך להפנים את הסגירות, האטימות והאדישות של הדמויות לטרגדיות שפוקדות אותן ותנסה לחשוב איך הסופר מצליח בכל זאת להפכן לכאלו שאננות, חיות מתות, לכאורה לא אכפתיות? ולבסוף תבין שהוא אינו יכול אחרת כי ההשראה באה לו ממשפחתו הגרעינית ומהנכות הרגשית שהעבירו אליו הוריו בילדותו.

יואל רביד שעבד במוסד ופרש, מחליט לפתוח דף חדש ושוכר דירה הקרובה לים והממוקמת במעוז הבורגנות התל אביבית. הוא משפץ את המקום, מחייה אותו ובוחן בסיפוק את השינויים הטובים שערך. הם נראים לו, הם נכונים ומדויקים.
בגישה זו הוא מטפל גם במשפחתו: יעילות, קרירות ומינימום רגשות.
הכי חשוב שהכל יתפקד כמו שצריך, ששום דבר לא יתפרק ושכולם יהיו מרוצים.
אך השיטה אינה עובדת כך. בעוד תפקודו של יואל גבוה והוא משול לסוס עבודה, הרטיות שעל עיניו מונעות ממנו להביט לצדדים אלא לצעוד ישר ולעשות את המוטל עליו.
משפחתו האהובה נמוגה, מתמוססת, מתפרקת והקורא נדרש לחשוב האם איי פעם אהב הגיבור את סובביו.
את בתו, נטע, החולה באפילפסיה ומתוארת כנערה מוזרה, מגושמת ולא יפה. את אשתו, עבריה, הבלתי מושגת שאותה כבר פגשתי בגלגולים קודמים: כחנה ב-מיכאל שלי וכעתליה ב-הבשורה עפ״י יהודה.
את אמו וחמותו המקיימות יחסי אהבה-שנאה בינן לבין עצמן ומאשימות אותו באי-רגישות, באדישות ובאבל ממושך.

הוא בעייתי, עמוס.
מצד אחד כותב נפלא, תיאורים נוגעים ללב, מועשרים.
דמויות מעניינות, מסתוריות עם המון כוונות טובות אך יש בו גם צד אחר: אליטיסטי ובלתי מושג.
עילאי, אירופאי, קפוא ומנופח קמעה.
עקבתי אחריו בעניין במדיה.
ראיונות, תמונות וסיפורים.
בן 79 ועדיין יפה להפליא; פנים מחוטבות ועיניים כחולות.
גבר מרשים ביותר, מהיפים בין סופרי ארצנו ועל כן הדילמה.

הוא אינו אותנטי, הוא בלתי מושג.
וכך גם הדמויות בספריו, קפואות משהו, דקדקניות ונמנעות מלהביע רגשות.
ההתאפקות הזאת קצת יצאה לי מהאף למען האמת ואני מאמינה שקיים קו כסף שבו אפשרי להיפתח כלפי הקהל מבלי לצאת נבזה או מבוזה.
ללא שפה נחותה החביבה כ״כ על הסופרים המודרניים וללא פוזה של מלכת הקרח.
אני מניחה ששינוי לא בא בחשבון אך רשמתי לי לקוראו במינונים נמוכים יותר על מנת למנוע נימול של הלב, חלילה.
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
shila1973 (לפני 4 חודשים)
רץ,
חד עין שכמותך. אני תמיד כותבת קצת על עצמי ומזדהה עם ספרים שאני אוהבת.
יש משהו במופנמות(או שמא מדובר בסנוביות) של עוז שמאוד מדבר אלי אך בו זמנית גם דוחה אותי.
מאוד התחברתי למשל לחנה שלו מ-מיכאל שלי.
אני מאוד נמשכת לריחוק שלו משום שלעיתים גם אני כזאת, מעין מתבודדת.
מצד שני, חיבה עזה והתקרבות קוסמת לי יותר אך לא תמיד אני יודעת מה לעשות עמה
shila1973 (לפני 4 חודשים)
לי, מחשבות ועמיחי
תודה רבה לכם!
רץ (לפני 4 חודשים)
ביקורת כל כך מדויקת, שעושה חיבור בין הילדות של עוז לכתיבה שלו, ואני שואל את עצמי האם החיבור הזה מוכר לך באופן אישי, יש לי תחושה שכתבת לא מעט על עצמך?
ירי (לפני 4 חודשים)
כבר הרבה שנים איני מתחבר לספריו.
עמיחי (לפני 4 חודשים)
שילה, תודה גדולה.
סקירה יפהפיה וניתוח מדויק ופולח מאין כמוהו.
מחשבות (לפני 4 חודשים)
ענית לתחושות שלי היטב.
לי יניני (לפני 4 חודשים)
סקירה שובת לב ונוגעת





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ