ביקורת ספרותית על חתולה אורחת - הסדרה הקטנה # מאת טקשי היראידה
ספר בסדר

---

את חתולה אורחת לקחתי לפני המון זמן. אבל לא הספקתי לקרוא אותו, או בכלל, כמו שצריך. אני מצליחה לחטוף דף או שניים בנסיעות הרכבת ללימודים. מאוד חיכיתי לקרוא אותו. אני מאוד אוהבת ומעריכה כתיבה יפנית, ועוד לא התאכזבתי מאף ספר יפני שקראתי בעבר.

חתולה אורחת מספר את סיפורם של זוג צעיר שחי חיים שגרתיים בתקופת הקריסה הכלכלית של יפן, בשנת 1998 - שלהי חייו של קיסר יפן. הם גרים בדירה קטנה ששייכת לזוג קשישים. יש להם גינה רחבה ומלאת צמחייה ושפיריות, והם עוברים מיום ליום באפרוריות רגועה ומתמדת (לטעמי, מוטיב חוזר מאוד בסיפורת יפנית), עד שיום אחד חתולת רחוב קטנה מתחילה לפקוד את ביתם הקטן, ומשנה לחלוטין את כיוון מחשבתם. משעשע כיצד חתולה קטנה וצבעונית זו, מצליחה להכניס כל כך הרבה צבע ורגש לחייהם.

אני יכולה להבין מדוע הספר הזה זכה בפרס ספרותי חשוב ביפן. אני יכולה להבין שיש כאן עומק פילוסופי שיש לצלול לתוכו, להשאיר את המודעות מאחור ולהיכנס לנעליהן של הדמויות. אבל לא הצלחתי. הספר מנסה ליצור מתח היכן שלטעמי חסר. אני לא חושבת שהוא ספר לא טוב, אלא אני פשוט הרגשתי שהוא מאוד אדיש, הן מבחינת הדמויות שלו, שהפגנת הרגש שלהן לא אמינה, והן מבחינת העלילה, שנדמית כחסרת התקדמות אפילו כאשר היא כן מתקדמת. לא יצאתי עם איזושהי תובנה יוצאת דופן, או אפילו איזושהי התרגשות. הרגשתי סתמית ואדישה - ואני חושבת שכאשר מדובר בספר שמתיימר להיות מאוד פילוסופי ועמוק (או לפחות זו מחשבתי) - אסור להישאר עם הסיום בלב ריק.

אז... לא בהכרח ממליצה יותר או פחות, ולא בהכרח מוחצת יותר או פחות. ספר שניתן לקרוא ולהחליט איך יצאתם ממנו. מעניין אותי לדעת איך אנשים אחרים מצליחים להנות ממנו או להוציא ממנו דבר מה אחר.

קהל היעד: מבוגרים.

חתולה אורחת, מאת טקשי היראידה, בהוצאת כתר.

» ביקורות נוספות של קוראת נמרצת
» ביקורות נוספות על חתולה אורחת - הסדרה הקטנה #