ביקורת ספרותית על חתולה אורחת - הסדרה הקטנה # מאת טקשי היראידה
ספר לא משהו

---

אני ויפן מנהלים זוגיות עשירה זמן רב. אני מחזר ונרתע, נרתע ומחזר שנים רבות מספור והיא מתמידה בדבקות של אוהב לא לדעת בכלל שאני קיים.
למיטב זכרוני זה התחיל בתיכון כשאהדתי האוטומטית הייתה נתונה לגרמניה משתי סיבות שמאלניות מובהקות. אחת - תמיד הייתה לי נטיה לאהוד את הקבוצה שבסוף הפסידה (ולא משנה שבסוף שנות השישים גרמניה כבר הייתה רחוקה מלהיות קבוצה מפסידה) והסיבה השנייה היא מרד נעורים שאומר בערך כך - אם הוריך הם ניצולי שואה למודי סבל אז אתה תעשה הכל כדי לעצבן אותם. הלחי שלי עוד כואבת כשאני נזכר בויכוחים עם אבא שלי, שכעובד כפייה סלל כמות נכבדה של כבישים מגרמניה דרך פולין בואכה החזית המזרחית וממש לא היה צריך לשמוע שבנו הגולם שאפילו פלאייר הוא מחזיק ביד הלא נכונה בכלל אוהד את הקבוצה היריבה.
יפן כבעלת ברית של גרמניה עוטה קסם זר ומסתורי, זכתה להערצתי כבר אז. הסרט הגשר על נהר קוואי, הספרים שוגון ומלך עכברוש, שירי האיקו ועצי בונסאי בגן הבוטני של מונטריאול והשיר "Ue O Muite Arukou" (אני מסתכל למעלה כשאני הולך כדי שדמעותיי לא תזלוגנה) שבדייקנות של מתרגם פרוסי ובאדנותיות מערבית טיפוסית תורגם ל"סוקיאקי" (מתכון משובח במיוחד של ארוחת סיר יפנית) השלימו את מלאכת ההתאהבות הנואשת.
מעולם לא הייתי ביפן, ודווקא הייתי בכמה מדינות במזרח הרחוק במסגרת עבודתי. נחמד לחשוב שהסיבה היא שאהבה בלתי מושגת יפה מכזו שמומשה, אבל לדעתי הסיבה היא שהיא נורא יקרה.
בכל הנוגע לספרים יפניים אני הרבה פחות מתלהב. מורקמי לא רע, וקראתי כמה ספרים שלו, שזה בערך אומר שלא התאכזבתי ממש אחרי הראשון, ואולי בזכותו ייתכן שקראתי גם אחרים. וכך התגלגלה לידי החתולה שנמצאת כרגע על שולחן הניתוחים.
לא נעים להתעלל בחתולה חסרת ישע, במיוחד שיש לא מעט קסם בתיאור היחסים של המחבר ואשתו עם החתולה. אבל בכל שאר הממדים זה ממש ספר גרוע. התכונה היפנית הראויה להערצה לכשעצמה של כושר התבוננות ועיסוק כמעט מקודש בפרטים הזעירים שאלוהים נמצא בהם, הופכת בספר למגוחכת. זוויות צפייה בלתי צפויות על בתים וחישובים טריגונומטריים מסובכים בתוספת משפטים הנשמעים כאילו נלקחו מחקירת רצח משטרתית, לדוגמא - "מכר ותיק שלי ועמית לכתיבה שנכנה אותו ק' התגורר במרחק דקה של הליכה מחלקה הדרומי של סמטת הברק". מדי פעם מתוך השורות מציצה דמותו של הכותב כאדם שיש לו דעה ממש טובה על עצמו ועל כושר ההתבוננות הנפלא שלו. דמויות כאלה גורמות לי לפריחה של שבועיים ולאלרגיה ששולחת אותי היישר לחברות כבוד בקבוצת הסיכון לחלות בקורונה.
לא מומלץ

» ביקורות נוספות של אבי
» ביקורות נוספות על חתולה אורחת - הסדרה הקטנה #