כשבאתי לדרג את הספר גיליתי שכבר קראתי אותו בעבר ונתתי לו שלושה כוכבים, לא מבינה איך.
האיש משורר ופילוסוף, האמת שצריך לקרוא אותו לאט כי השירה הפרוזאית שלו מלאה במשפטים נהדרים ואמיתות שנשארו חקוקות בזכרונו מימי ילדותו והלאה. והפעם הוא מקבל אצלי את מלוא חמשת הכוכבים כי פשוט אתה הולך איתו ברחובות האלה של שנות השישים והשבעים ברמת גן ובחיפה עם המכולות ובעלי המלאכה הקטנים וכל הטיפוסים האלה שחיים את זכרון השואה ואת החוסר הגדול.
נהדר יואל הופמן.












![אני קלודיוס [מסדה]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers20/205673.jpg)





