ביקורת ספרותית על מוסיקת המקרה - ספריה לעם #391 מאת פול אוסטר
ספר טוב

---

לוקחים כבאי משדכים לו גבר צעיר ואימפולסיבי, מוסיפים מכונית ספורט, כסף גדול, משחק פוקר, הימורים ואלימות קשה. מערבבים את הכל ביחד ומה יוצא?
על פניו אמור לצאת ספר "גברי" קשוח שיהפוך לסרט הוליוודי. אבל כשבוחנים את הספר היטב מבינים שזאת רק התפאורה, הסיפור הוא אחר לגמרי.
את העלילה אני לא מתכוון לפרט אך בכל זאת אומר על מה הסיפור בעיני.

לג'ים נאש , הגיבור של הסיפור יש כמה מערכות יחסים במעגל הראשון שלא ממומשות.

הראשונה – האבא, שלא היה נוכח בחייו כילד.
השנייה – אשתו שעזבה אותו, והשאירה אותו עם ביתו הקטנה.
השלישית – עם בתו הקטנה שהוא למעשה ויתר על אפוטרופוס שלה.
הרביעית – אהובתו שהבינה שהוא אדם שלא יכול להתמסר ועוזבת אותו.

מערכות היחסים המקולקלים שלו גרמו לו לא לבטוח באף אדם ולכן הוא בורח ממערכות יחסים כמו מאש. כתוצאה מכך הוא אדם בודד מאוד שמבזבז את חייו בטיולים חסרי תכלית עם עצמו.

הופעתו של פוצ'י משנה את הכללים וג'ים "הנכה רגשית" לאט לאט מפתח מערכת יחסים משמעותית ראשונה ויוצא מכלא הבדידות. למרות הסיטואציה האיומה של "עבדות" שנכפת עליו, נראה שהוא מאושר שהפיג את הבדידות שלו. הוא מקבל את גזר דינו בהשלמה ללא כאב. כשהקשר עם פוצ'י מסתיים, כאב הבדידות קורע את נפשו ומוביל אותו לבחירה שלו בסוף הסיפור.

זה סיפור על בדידות וחופש וההבדל בניהם. החומה הסימבולית היא שמבדילה בניהם. סיפור יפה שכתוב בקצב של מותחן. ממליץ בחום

» ביקורות נוספות של אדמה
» ביקורות נוספות על מוסיקת המקרה - ספריה לעם #391