ביקורת ספרותית על שמי לוסי בארטון - Amgash #1 מאת אליזבת סטראוט
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 14 ביולי, 2018
ע"י סדן


זה נראה לי ספר של נשים וכנראה שלא הייתי בכלל מתחיל לקרוא בו ביוזמתי אבל
אשתי אמרה לי שכדאי לי לקרוא את הספר הזה. אכן יש בו משהו מושך; הכתיבה בגוף ראשון של המספרת שמזכירה בתחילה את "התפסן בשדה השיפון" הכתיבה הזאת אכן נותנת הרגשה שאכן מישהי יושבת מולנו ומספרת לנו את כל האמת על עצמה... גיבורת הסיפור הצליחה להיחלץ מחיים של עוני קשה בעיירה שכוחת אל במערב התיכון, אל מעמד של סופרת מוכרת ורוב הסיפור מתרחש בשהייה ארוכה
של הגיבורה המספרת בבית חולים בגלל מחלה שלקתה בה ואימה שאותה לא ראתה שנים באה להיות איתה.
מה שקצת פחות אהבתי הוא שבעצם לא קורה בספר הזה כלום והמספרת מנסה "יותר מדי" במונולוגים שלה "להיראות כנה". קשה לספור את מספר הפעמים שבהם היא מספרת למשל שמישהו אמר לה משהו ואחר היא חוזרת בעצמה ואמרת שאולי הוא לא אמר את זה (אז אם זה כך מדוע את מספרת זאת?)האפיזודות מנותקות לעתים לגמרי אחת מהשניה ואינן יוצרות (לפחות אצלי) הזדהות רגשית רבה.
העניין השני הוא פיזי-טכני; מדובר בעצם בטקסט מאוד קצר וניכר שההוצאה ניסתה להפוך את הספר כאילו ליותר ארוך ע"י שטחים ריקים גדולים בעמודים בסיום פרק ובתחילתו עד כדי כך שלעתים פרק שלם שהוא בדרך כלל סיפור של אפיזודה מסוימת מן העבר תופס שני עמודים כשלאמתו של דבר בעימוד רגיל הוא היה אמור לתפוס בסך הכל עמוד אחד! ואחרי כל ההארכות המלאכותיות הללו משתרע הספר הזה רק על 148 עמודים כשהאמת היא שהוא צריך לתפוס משהו כמו שבעים וכמה עמודים! כלומר זוהי בעצם רק "נובלה" ולא "רומן" זה נראה עניין טריוויאלי אבל בעיניי יש בכך גניבת דעת.
בסיכומו של דבר ספר שאפשר בהחלט לקרוא אבל לא התלהבתי ממנו יותר מדיי...למען ההגינות אציין שאשתי אהבה אותו הרבה יותר ממני.

10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
סדן (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
,תודה לכם "מחשבות" ואפרתי על תגובותיכם!
אפרתי (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
ספר של נשים? נא לא להעליב אותנו.
מורי (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
תודה על האזהרה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ