ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 13 באוקטובר, 2020
ע"י בר
ע"י בר
את הספר קיבלתי כמתנת יום הולדת והוא יושב לו על המדף ומחכה כבר מעל לשלוש שנים. הוא אף פעם לא קרץ לי. כריכתו נראתה לי משעממת ולא הרגשתי צורך מיוחד לקרוא אותו. טוב, זה לא שיש לי צורך מאוד גדול לקרוא ספרים אחרים. כלומר, אם להיות כנים, לאחרונה אני מרגישה בעיות בריכוז. אני מאמינה שיש לזה השפעה ישירה על היותי בבית שעות רבות מול מסכי הטלויזיה והטלפון. הולכת לישון כשהנייד מלווה אותי עד להתשה ועייפות. אני לא מאמינה שהגעתי למצב הזה. אולי אני מכורה לטלפון וזה הזמן להפסיק.
הכרחתי את עצמי לקרוא ספר לפני השינה ולהניח את הטלפון בצד. חיפשתי ספר לא ארוך, עם אותיות מרווחות. משהו שלא ירגיש כמו עונש ויגרום לי לפזול הצידה- אז לקחתי לשתי ידיי את הספר "שמי לוסי בארטון".
הספר עוקב אחר לוסי, בחורה שהגיעה מעיירה נידחת, משפחה ענייה והתחילה את חייה חסרת כל. היא הצליחה להתקדם ולעבור לניו יורק ואף הפכה לסופרת. כשהיא עוברת ניתוח מסובך אמה מגיעה לביקור לאחר שנים שלא נפגשו ויושבת על יד מיטתה בבית החולים.
הספר מעט פילוסופי ונוסטלגי, נוגע בנקודות העבר הרגישות ביותר של האדם ומראה כיצד כל הנקודות מתחברות ומעצבות אותנו למי שאנחנו. בנוסף, יחסי אם ובת מורכבים ורגישים שנגעו בי מאוד.
בתחילה, הספר הרגיש לי מיושן. משהו מאוד מוזר בתרגום שלו. הוא ארכאי וטרחני ומעניין אותי מאוד אם גם בגרסה האנגלית הכתיבה כה מיושנת. לא חושבת. בכל מקרה מעבר לזה מצאתי מעט טעויות בעברית (שניים במקום שתיים למשל) שאמנם הופיעו פעמיים ורק בתחילת הספר אבל עדיין גרמו לי לחוסר נעימות רב ולתחושה של למה לא שילמו לי כדי לתרגם. בסדר. היה עבר. סלחתי.
תחילת הקריאה הייתה נחמדה ותו לא אך בערך בחציו של הספר משהו בי התחיל להיפתח, אולי גם משהו בספר התחיל להיפתח. פתאום הבנתי את צורת הכתיבה, החשיבה והרעיון מאחורי הדברים. מצאתי שאני מחבבת מאוד את הדמות הראשית ואף הצלחתי להזדהות איתה. לקראת הסוף ממש התרגשתי ולא הצלחתי להפסיק לקרוא.
בערך ב1:30 בלילה זו הייתה השעה בה הזלתי דמעה והייתי מאושרת על כך שלא ויתרתי על הספר.
"שמי לוסי בארטון" הזכיר לי קצת את עצמי - קשה לפיצוח אבל הסבלנות משתלמת.
23 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
רץ
(לפני 5 שנים)
בר - טוב שחזרת לסימניה - בתיקווה שהמילה הכתובה על גבי הנייר תאזן את חוסר השליטה של המסכים למינהם.
|
|
|
ראובן
(לפני 5 שנים)
פרפר- פתרון טוב.
זו התמכרות לכל דבר. היו ניסויים חברתיים בנושא ויש מרצה מרתקת בשם לירז מרגלית החוקרת את השפעת הדיגיטל בזמננו וזו אדירה. |
|
|
חני
(לפני 5 שנים)
בר יופי של סקירה.
והמשפט האחרון נפלא ואני מאמינה שגם נכון.
החלטתי שאני לא הולכת לישון עם הנייד לידי. תמיד משתיקה ושמה הרחק ממני. |
|
|
זאבי קציר
(לפני 5 שנים)
ספר מעולה
|
|
|
מורי
(לפני 5 שנים)
שמי מחשבות, אני מכור ואני מרוצה מזה.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים)
לבעיה עם הנייד יש פתרון - הניחי את הטלפון על משטח קשה, טלי פטיש והכי בו בנחרצות :-)
מחשבות, כל המתמכרים טוענים שהם לא מכורים. |
|
|
מורי
(לפני 5 שנים)
אין התמכרות למסכים. זה כמו אוכל, מים ואוויר.
|
23 הקוראים שאהבו את הביקורת
