ביקורת ספרותית על סאנסט פארק - ספריה לעם #642 מאת פול אוסטר
בזבוז של זמן

---

יש כמה סוגים של ספרים גרועים.

יש ספר גרוע באופן תמים. זה ספר שברור מראש שהוא גרוע, הוא כל כך גרוע שאם מצאת את עצמך קורא אותו אין לך אלא להלין על עצמך שהפנית עורף לשלל התמרורים והאזהרות שהתעלמת מהם.

יש סתם ספר גרוע . זה ספר שאתה קורא בו קצת עד שמתעורר חשדך ששוב נטלת פיגול בידך, אתה ממשיך עוד קצת ומשתכנע. בסך הכל לא בזבזת יותר מדי זמן ותעצומות נפש על הספר. לא נורא.

אבל יש גם ספר גרוע באופן מסוכן. הרי קריאת ספר היא קצת חוזה נישואין בין הקורא לכותב. אתה נותן את כל כולך ומתמסר לסופר ומקווה שלכשהחוזה יסתיים יישארו לך לפחות זכרונות טובים ממי שחילקת איתו את יצועך ואת ליבך.

ספר גרוע באופן מסוכן הוא ספר שעד שאתה מגלה שהוא גרוע כבר השקעת בו את כל כולך ואז יסוריך קשים הרבה יותר. אתה נתת את כל כולך רק כדי לגלות שלסופר נמאס מהספר שלו אי שם בדרך ולא עמדו לו חשבון הבנק וחוש ההגינות שלו לחסוך ממך את הסבל שנגרם לו.

סאנסט פארק מתפזר באמצע, המעבר בין דיבור בשם דמות זו לדיבור בשם דמות אחרת מייגע, בלתי נחוץ וטרחני להבהיל. יש בספר שפע של עובדות טריוויה במיליון נושאים שלא נדבקים אחד לשני ומרביתם בלתי מעניינים בעליל. יש גיבורים שמפסיקים לעניין אותך באמצע. יש כל מה שצריך כדי לקבוע שמדובר בספר גרוע באופן מסוכן כי פול אוסטר יודע לכתוב ולהסוות את השסעים בהמון טיח עד שהבית מתפורר.

» ביקורות נוספות של אבי
» ביקורות נוספות על סאנסט פארק - ספריה לעם #642