ביקורת ספרותית על הסיפור של הילדה האבודה - הרומאנים הנפוליטניים #4 מאת אלנה פרנטה
ספר מעולה

---

אז אחרי שלושה שבועות סיימתי בשעה טובה ומוצלחת את הסדרה המופלאה של אלנה פרנטה.
זה היה אחר מכל מה שקראתי עד עכשיו. וזה היה מדהים. ונקרא בשקיקה. והיה לי שמח, ועצוב, וכיף, ומצחיק, והכל ביחד. ועוד הרבה.
את הסיפור מספרת לנו, בהווה - אישה בזקנותה, אלנה, שבעקבות היעלמות חברתה הטובה יושבת לכתוב את כל מהלך חייהן מהילדות ועד לזקנה.
זאת חברות אחרת.
נתקלתי באנשים שהיה להם קשה להבין ולהתחבר לסיפור או שבאיזשהו שלב התייאשו.
אבל אני הזדהיתי.
החברות שלהן כל כך חזקה, הן באמת אוהבות אחת את השנייה, מכל הלב. אבל זאת גם חברות מסוכנת. היא מלאת קנאה ותחרות. מי תצליח יותר? מי טובה יותר? מי תגיע למקום טוב יותר?
זה לווא דווקא בא לידי ביטוי במעשים. זה בא במחשבות, בכתיבה, בסיפור שאלנה מספרת לנו, ברגשות שלה לאורך השנים.
למרות היחסים הלא כל כך בריאים ביניהן ולמרות שלאורך השנים הן לא תמיד בקשר יומיומי, זאת מערכת יחסים שלא הייתה לאף אחת מהן עם אף אחד אחר, לא עם גברים שהיו והלכו, או בעלים, או הורים, או ילדים. מערכת יחסים נוגעת ללב ומיוחדת. מאוד מיוחדת.
לא אוסיף עוד פרטים. אני מאוד ממליץ לקרוא, מכל הלב.
סדרת ספרים פנטסטית מהעמוד הראשון ועד לאחרון, מלאה ברגשות ומספרת את החיים האמיתיים. בלי פילטרים.
לגבי הסוף (מי שלא קרא - ספויילר בדרך), טיפ טיפונת של אכזבה. ועם זאת, אין ספק שככה זה היה צריך להיגמר. אהבתי את המשפט: ״בשונה מסיפורים, החיים האמיתיים, כשהם חולפים, נוטים לא לעבר הבהירות, אלא לעבר האפלה״. וזה נכון. אמנם לא קיבלתי תשובה ברורה מה קרה עם לילה או עם טינה (כל כך רציתי סוף רגיל עם תשובות ברורות!!!!), אבל המשפט הזה הצליח לקנות אותי.
בכלל, לאורך כל הסיפור, זאת התחושה, שאתה קורא משהו שקרה באמת, שהלב של הכותבת יוצא החוצה על הנייר.
בקיצור, הנאה צרופה. לחלוטין לא הספר האחרון של אלנה פרנטה שאקרא.

» ביקורות נוספות של לידור
» ביקורות נוספות על הסיפור של הילדה האבודה - הרומאנים הנפוליטניים #4