ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 4 בפברואר, 2021
ע"י לידור
ע"י לידור
לאחרונה התעצלתי לקרוא. יש יותר מדי מטלות, משימות. יותר מדי דברים על הראש. ובכל זאת, הכרחתי את עצמי לקרוא בתקופה הזאת את הספר "נעדרים קרים". לקחתי איתו לאט את הזמן. פרק פה, פרק שם. לפעמים, כשממש הייתי במתח, שישה-שבעה פרקים ברצף.
אבל בואו רגע נחזור להתחלה: אם יש משהו שאני לא יכול לעמוד בפניו זה כריכות. והכריכה הזאת. הפשטות, הדיוק. זאת כריכה שהיא תאווה לעיניים, לא פחות.
שירה היא בחורה דתייה בת 19 שמשרתת במשטרה במסגרת גיוסה לצה"ל, וזאת למרות שרוב חברותיה בוחרות בשירות לאומי. אבל שירה היא שונה, אחרת, מיוחדת. וכבר בהחלטה הראשונית הזאת אנחנו לומדים את הפרט החשוב ביותר לגביה – שירה הולכת נגד הזרם.
בקיצור, שירה היא מורדת. לא פחות. ככה לפחות אני קלטתי אותה. אם אומרים לה איקס, זה ברור שהיא תבחר דווקא בוואי. היא פשוט כזאת. נהנית לבחור את הדרך שלה בעצמה, בלי שאף אחד אחר יחליט עבורה.
שירה מגיעה למחלקת נ"ק (נעדרים קרים) ומצטרפת אל צפריר (ראש המחלקה), אסתר וירון (שני שוטרים נוספים שמשרתים בנ"ק). המחלקה עוסקת בתיקי ארכיון של "נעדרים קרים" – אנשים שנעלמו בעבר ועד היום מיקומם אינו ידוע. הארבעה עוברים על חומרי חקירה שנאספו עד כה ומקווים למצוא קצה חוט שיסייע לאתר את הנעדרים – חיים או מתים.
במקביל לעלילה המותחת, שירה גם "נזרקת" אל העולם החילוני. היא נחשפת אל עולמות חדשים בבסיס בו היא ישנה בכל לילה, מכירה דמויות שונות ומגוונות – כאלה שהופכות לאנשים הכי קרובים אליה, ואפילו מתנסה בחוויות חדשות.
אני לא רוצה לספר יותר מדי, אבל הספר עוסק בכל כך הרבה נושאים, ולמרות זאת, לא הרגשתי עומס בשום שלב. החל מיחסי דתיים-חילוניים וכלה בהתמודדות עם נטייה מינית, אלימות במשפחה, אובדנות ועוד.
הספר קריא. הוא זורם. הוא קליל. אבל הוא גם כתוב טוב. ממש טוב. זה איזון שהוא על סף המושלם בעיניי, כי אמנם הטקסט זורם בצורה יוצאת דופן, אבל הוא גם כתוב ברמה מאוד גבוהה ואיכותית.
מלבד זאת, העלילה מפותלת ומלאה בתפניות שאני אישית אהבתי. אחרי כל פרק, ובמיוחד בתקופה שפחות התחשק לי לקרוא בה, היה לי מאוד קשה להניח את הספר מהיד. חיכיתי לראות מה יקרה עכשיו, איך שירה תציל או תהרוס את המצב.
הערה קטנה לסיום: כמה שירה מקבלת בתור שוטרת שכל יום שלה מסתיים בשווארמה, פלאפל או חומוס?
15 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
עמיחי
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
נשמע נחמד.
שמענו כבר על אקטים יותר נועזים של מרד מאשר להתגייס לצה"ל ולא לשירות הלאומי. |
|
|
dina
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
יו, גם אני אהבתי את הכריכה, וחושבת שהיא ממש משקפת את דמותה של שירה בצורה מושלמת!
|
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
גוגל דווקא יודע היטב מה זה חול''ב הו''ד.
|
|
|
סייג'
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
לא הבנתי, אתה רוצה שאני אשאל את גוגל שוב?
(אם לנחש אז חול"ב = חולה בראש)
|
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
אז מה זה חול''ב הו''ד?
|
|
|
סייג'
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
גוגל חולק עליך
א"ס רָאשֵׁי תֵּבוֹת 1. אֵין סָפֵק. 2. אֵין סוֹף. לפחות וויב זו לא המצאה. |
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
א''ס=ארוע ספרותי
|
|
|
סייג'
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
וייב = אווירה
(ואני לא יודעת מה זה א"ס אז עכשיו אנחנו שווים) |
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
אני מדבר על ספר שכריכתו ורודה לגמרי. לא יודע מה זה וייב ולכן לא יודע מה זה אמור להעביר.
|
|
|
סייג'
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
קודם כל, אני חושבת שכריכת הספר מתאימה לשני המינים.
דבר שני, היא לא ורודה !
הורוד תופס את הדמות הראשית, האדום את התשוקה שלה, הכחול את הקור, השחור את המוות. אם חושבים על העלילה, הכריכה הזאת די מושלמת! והצעיף הלבן שמגן על הצוואר, הכל מלא סימנים ומעביר לך את הוייב של הספר. |
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
גבר (הטרוסקסואלי) לא ייקח לידיו ספר עם עטיפה ורודה. ואישה? גם היא תהסס למרבה הפלא.
הוצאת בבל טעתה עם עטיפת סרוטונין, למרות כל הכוונות הכי טובות בעולם.
|
|
|
סייג'
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
לפחות היא לא כמו רוב הכריכות,
אני חושבת שהוצאות הספרים יכולות להשקיע קצת יותר בלהתאים את הכריכה לאווירת תוכן הספר.
מעודד לשמוע שהוא קליל וזורם. |
|
|
דן סתיו
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
לידור
ביקורת יפה ומעניינת. לא הבנתי מדוע עושים עניין מהעטיפה כבר אמרו חכמינו "אל תסתכל בקנקן...".
|
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
נחמד שעטיפה כל כך חסרת ייחוד מושכת כל כך תשומת לב.
|
15 הקוראים שאהבו את הביקורת
