ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 8 במאי, 2018
ע"י שמוליק
ע"י שמוליק
את "אהבנו כל כך" של אטורה סקולה ראיתי בפעם האחרונה לפני 25 שנה.
הוא נחקק בי אסוציאטיבית כסרט הכי טוב שראיתי בחיי יחד עם "סינמה פרדיסו".
הקולנוע האיטלקי של שנות ה 60-70-80 הוא מונומנטלי.
חיים שלמים. סאגות. חברויות. אהבות. פרידות. יופי נדיר. הכל שזור בתהפוכות ההיסטוריה של איטליה.
את "הרומנים הנפוליטניים" אני קורא מאז שיצא הכרך הראשון ושופט את היצירה כמכלול על ארבעת כרכיה.
כמו תור הזהב של הקולנוע האיטלקי זוהי יצירה נדירה באיכותה.
אם אי פעם עלתה המחשבה שהספרות המונומנטלית מתה, באה היצירה הזאת ומוכיחה שעדיין יש לה מקום, ביקוש וקהל.
נשאבתי לסיפורם של לילה ואלנה. לאהבותיהן, למאבקן, לאכזבות ולכישלונות, לנאפולי שבה לא הייתי מעודי אבל היא חיה בדמיוני.
את שני החלקים האחרונים רכשתי גם בגרסתם האנגלית עם האודיו כדי לא להמתין עד לתרגום האיכותי של אלון אלטרס.
בנסיעות בהם הקשבתי ליצירה, לא היו פקקים, לא היו עצבים, רק יופי וקסם. אחראית לכך מעבר לעלילה קריינית מדהימה בשם Hillary Huber.
כל מה שנותר לי כרגע הוא להמתין ליציאת הספר כסדרה של HBO באיטלקית.
אוהבי הספרות באשר אתם – זוהי היצירה בשבילכם.
18 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
שרית
(לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
מסכימה לגמרי
סדרת הספרים הזו החזירה אותי לילדות כשחיכיתי בקוצר רוח לספרים אהובים, שיגיעו לספרייה העירונית. כך גם הפעם. אני מוצאת את עצמי מחכה שהילדים ילכו לישון כך שאוכל לשבת בספה שלי ולקרוא. כיף.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
מסכים. אין שום ספר שיכול להשתוות ברמתו אל הסידרה החזקה והעוצמתית הזו. שום ספר.
|
|
|
חני
(לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
יופי כתבת.
שמוליק הגענו לנאפולי ועברנו אותה.
הדעות היו חלוקות בין עיר ענייה ומלוכלכת עם כייסים בכל סימטה לבין עיר מיוחדת עם אופי ואנשים נפלאים ומגוונים שמנסים לשרוד כל יום ביומו... אני אלך על פרדיסו והרומנים הנפוליטנים. |
|
|
כרמלה
(לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
תודה שמוליק.
אמנם לא התחברתי לספר הראשון, ולכן לא המשכתי לספרים הבאים, אבל קולנוע איטלקי אני מאד אוהבת. למי שלא ראה - כדאי גם לצפות ב"פדרה פדרונה", הנפלא. ב-2014 יצא בתרגום עברי גם הספר עליו מבוסס הסרט. |
|
|
שמוליק
(לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
מחשבות, ממליץ לך להשיג ולצפות גם ב"אהבנו כל כך".
מוזר לחשוב על זה, אבל גם "סינמה פרדיסו" וגם "הרומנים הנפוליטניים" מתחילים באותו אופן: טלפון. גיבור בבגרותו עונה. ידיעה מן העבר. חזרה אחורה לעבר. |
|
|
מורי
(לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
יופי של סקירה. סינמה פרדיסו הוא סרט בלתי נשכח, רק שני לסרט האהוב עלי מכל:
אני והחבר'ה.
|
|
|
רויטל ק.
(לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
לספריה שלנו טרם הגיע נכון ליום שישי האחרון...
מחכה לו. |
|
|
לי יניני
(לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
תודה הוא מחכה לי
|
18 הקוראים שאהבו את הביקורת
