גור זאבים נולד באחד מיערות אלסקה הקפואה והשלוגה לאמא חצי זאבה וחצי כלבה ולאבא זאב שניהם מנהיגי להקת זאבים. גורי כלבים מעוררים קונוטציה לחמודים רכים שרצים אחרי גליל נייר טואלט קטיפתי והאושר גדול. אלא שלא אצל ג'ק לונדון שכתב את הספר בסוף המאה ה-19. אצל לונדון אין חמודי ואין מתוקי. גור הזאבים הזה יודע כמה שבועות של חמימות ומזון אימהיים ואז כדרך העולם האמא יוצאת לצוד ציד והגור נמשך לעולם הרחב ולונדון לא נותן לנו יותר מדי להתמהמה, מיד הוא מגלה שיש בשר שמסתובב בשטח כדי שהגור יאכל ויש בשר מאיים שמוכן לבלוע אותו.
את השם פנג הלבן הוא מקבל מאדונו האינדיאני בידיו הוא נופל ופנג הלבן לאורך בגרותו לומד להכיר את החוקים בעולם שסובב אותו, מוצא את מקומו בדרך זו או אחרת בין כלבי המזחלת ועם בני האדם. העולם שסובב אותו הוא קשה לפעמים אכזר, והוא גודל להיות זאב גאה מתבודד חכם ואכזר, זאב-כלב ששורד בכל מחיר.
לטובת כל מי שמעוניין לקרוא את הספר הזה, ומאחר וזה לא ספר מתח וגם לא רומן מותח, ולטובת אוהבי הכלבים לא אכפת לי לציין שאחרי תלאות רבות שמעצבות את אופיו הקשוח הבודד והחכם, הוא מגיע למנוחה ולנחלה, ואני גם מציינת שעל פרק אחד כמעט בשלמותו דילגתי. אני שתמיד גידלתי כלבים אמרתי יש גבול....
ג'ק לונדון הלך לעולמו בשנת 1916, הוא עצמו חי מספר שנים באלסקה והכיר את החיים שם. כמובן שבתקופה הקולוניאלית הזו האדם הלבן מצטייר כאדם העליון והאינדיאנים מעורבים יותר בטבע, אבל נו, לונדון מפרגן כמובן לאדם הלבן (לא לכולם, לא לכולם).
אהבתי את הספר הנפלא והמרגש הזה שמסופר בהבנה ודרך עיניו של הזאב-כלב פנג הלבן.












![אני קלודיוס [מסדה]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers20/205673.jpg)





