ביקורת ספרותית על גנבת הספרים מאת מרקוס זוסאק
ספר בסדר

---

קראתי את הספר בדיוק אחרי יום השואה, בזמן חופשה באילת. קניתי אותו בסטמצקי לא מצאתי אותו בספריה לא הייתה לי ברירה לקנות אותו. העלילה מגוללת סיפור של נערה בשם ''ליזל'' מתייתמת מהוריה כי הם קומונסטים שמתנגדים לשלטון הנאצי באותה התקופה של מלחמת העולם השנייה. היא מגלה את הנאתה בכך שהיא קוראת ספרים ואחכ גונבת אותם מכל מיני מקומות, ידידות נרקמת בינה לבין נער בשם ''רודי שטיינר'' נער שחולם להיות ספורטאי אמרקאי שחולם להיות ג'סי אוונס ספורטאי שחור מתעללים בו בשל כך, במהלך כל הספר הוא חוזר ואומר שינשק את ליזל על שפתיה. והיא אינה מתרצה, היא פוגשת בנער יהודי שמתחבא אצלה אצל הוריה המאמצים הנס ורוזה הוברמן. בינה ובין מקס גם מתפתחת מערכת יחסים מיוחדת בין הספרים. למרות העלילה המרתקת הספר מעט ארוך, איני חושבת שהוא צריך להיות מעל ל400 עמודים אם לא יותר, אם הוא היה קצר הייתי נהנית יותר. והדיאלוגים שכתובים בגוף שלישי בשם ''המוות'' המלחמה ממשיכה המשפחה ממשיכה להחביא את מקס עד שבסוף הבורח. עד הסוף המר שהאנגלים מפציצים את גרמניה, ההפצצה פוגעת במשפחתה של ליזל הוריה נהרגים, רודי אהובה נהרג מהפצצה, וליזל המסכנה לא זוכה לנשיקה הדדית של אהבת אמת, רק בסוף מנשקת אותו שהוא שרוע שוכב על הארץ ומת, ובוכה. לאחר כמה שנים ליזל נשארת בחיים ופוגשת שוב במקס היהודי שהצילו, והידידות בינהם מתחדשת.

» ביקורות נוספות של אורי החמודה
» ביקורות נוספות על גנבת הספרים