אהבתי את הספר מעבר שאני אוהבת פרחים יש בו משהו מסקרן. סיפורם של ג'וליה ומרגרט ג'וליה היא אדריכלית נוף מעוניית לחדש גן בריטי יפה, לעומת מרגרט אישה מבוגרת בעלת הגן עם סוד וסיפור קורע לב על ספר פרחים צבעוני ומלחמת העולם השנייה אהבתי את הספר כשסיימתי אותו בשבת אחת.

הספר הזה מעורר מחשבה. גם הכריכה שלו מדהימה. הסיפור מגולל את סיפורו של אומן מוזיקה שנמצא בין גירושים לבין בגידה והתאהבות בציירת.הספר הוא לא ספר המדבר על מוסריות. הוא ספר על כוחה של יצירה. השאלה היא לא למה בגד באשתו? או למה כתב על הבחורה שאהב? השאלה מה קורה אחרי שקשר נגמר מה עושים איך מעבדים המון אומנים מעבדים את זה בדרך של יצירה וזה מה שעשה גיבור הספר יונתן. הוא לא ידע מה לעשות אחרי שהקשר נגמר הוא הפך את זה ליצירה הוא הפך את זה לספר. הוא לא חשב על ההשלכות. ומה מתברר שהבחורה שאהב והתנתק הקשר קראה ורוצה לתבוע אותו שהזכיר את הקשר בינהם? ושם כל החלק מתגלגל. אהבתי מאוד את הספר. זה גרם לי לשאול האם קשרים שאנחנו עוברים ומעבדים אותו ליצירה האם יש לנו זכות לכתוב על האנשים האלה בלי רשותם? מה עושים האם יש תביעה משפטית? והאם עדיין יצירה משפיעה עם האדם. הסופר עצמו עבר את אותו דבר כאשר כתב ספר וגנזו אותו כי הבחורה שכתב עליה זיהתה את עצמה בספר וביקשה לתבוע אותו.

אני מחבבת את אבי שילון פגשתי אותו לראשונה לפני שנתיים ביריד שבוע הספר הוא עבד לצידי בדוכן, הוא היסטוריון ויש לו ספרים שהוא כתב בעיקר על אישים כמו בן גוריון, השיחה האחרונה שלי איתו לפני כמה שבועות שרציתי להשיג את הספר בסוף הזמנתי אותו מאתר עברית.אבי שילון יש לו תוכנית נהדרת בערוץ הכנסת וגיס שלי הוא עורך לו את התוכנית. התרשמתי מאוד מאבי שילון.
ובימים האחרונים הספר הגיע אליי התחלתי לקרוא בו, הוא מגולל את סיפורה של מפלגת הליכוד ומאין היא התחילה החלה מהרבזיונסטים מבית''ר עד שהיום היא נהפכה להיות הליכוד.
הרבזיונסטים נהפכו למחתרת בשם האצ''ל או הלח''י ואז הם התאחדו למפלגה אחת. היו דברים שחידשו לי והיו דברים שנשארתי עם סימני שאלה עם מהותה של המפלגה האם היא חותרת לשלום או שהיא בעד עצמאותה. האם היא מוותרת על שטחים או שהיא בעד להילחם על שטחיה?זה הדבר שלא היה לי ברור. כי כיום הליכוד לפי מה שהבנתי דוגלת באי החזרת שטחים אוי באי הסכמת שלום אבל איך תסבירו את שלום עם מצרים ופינוי ימית?
אז מהי מפלגת הליכוד והאם השלטון עם בנימין נתניהו שינה את מפלגת הליכוד כשהייתה פעם?

בתור חובבת ספריות ועובדת כספרנית התרגשתי מאוד מהספר.
אכן היה בה ספר הזה גם גיחה היסטורית למלחמת העולם השנייה, וגם האסקפיזם וכוחם של ספרים אהבתי מאוד את הספר.
ואת דרכה של הדמות אמה להנחיל לביתה אוליביה( את אהבת הקריאה) ואת התמודדות שלה עם המלחמה אחרי מות בעלה ומציאת אהבה חדשה. ספר מומלץ בחום ולא רק לאוהבי ספר.

הכריכה של הספר בעיקר משכה אותי לקנות את הספר. בתור אחת שהיא תולעת ספרים, אני אוהבת קומדיות רומנטיות על ספרים, אם בכלל כל הקשר בן ספרים לאנשים.
סיפור מגולל את סיפורה של אפריל שמתאהבת במכרן ספרים בחנות ''לקרוא את החדר'' מחליטה לכתוב לו פתק אנונימי בתוך ספר, ומסתבר שהסיפור מתגלגל לכיוונים שונים בסיפור.
יש יגידו שהספר נדוש אבל אני התחברתי אליו. נכון שהוא הזכיר ספרים שונים כמו ''דאש ולילי'' ו''יש לך הודעה'' הוא סיפור מאוד ראליסיטי הוא יוצא הפוך מהכותרת של הספר ''סוף מהספרים''
נכון שאולי גיליתי קצת את הסוף אבל, אין לכם מושג מהו? מוזמנים לקרוא.

אני לא אוהבת פנטזיה ולא מתיימרת לאהוב. אבל אהבתי מאוד את הספר הזה והדמות של אופיר מאוד נגעה לליבי. ראיתי אותה מעבר לסיפור הפנטזיה. חברה שלי התחתנה לפני שנה באתי אליה ואז היא רצתה להמליץ לי על הספר הזה, אמרתי לה שאני פחות אוהבת פנטזיה. היא אמרה לי שהיא יודעת:'' אבל תנסי אם לא אז תחזירי'' ואני עובדת כספרנית מצאתי את הספר.
הייתי מופתעת, אהבתי מאוד את הספר הזה והדמות של אופיר מאוד נגעה לליבי. ראיתי אותה מעבר לסיפור הפנטזיה. הסיפור מגולל סיפורה של בחורה בשירות הלאומי שלה שגונבת ספר מהספריה הלאומית ומסתבר שיש לה כוחות והיא נקראית ''חרשתא'' וככה היא תוכל להציל את העולם. חשבתי שזה מעבר לסיפור הפנטזיה, זה סיפור על בחורה שמרגישה שהחיים מאוד לא מאירים לה פנים היא מחפשת כוחות בכשפים וידיעת ארמית התמודדות עם שדים וליליות.אחד הספרים הטובים שקראתי ופנטזיה זה לא הז'אנר האהוב עליי. ממליצה מאוד. הסיפור מגולל סיפורה של בחורה בשירות הלאומי שלה שגונבת ספר מהספריה הלאומית ומסתבר שיש לה כוחות והיא נקראית ''חרשתא'' וככה היא תוכל להציל את העולם. חשבתי שזה מעבר לסיפור הפנטזיה, זה סיפור על בחורה שמרגישה שהחיים מאוד לא מאירים לה פנים היא מחפשת כוחות בכשפים וידיעת ארמית התמודדות עם שדים וליליות.
אחד הספרים הטובים שקראתי ופנטזיה זה לא הז'אנר האהוב עליי.

מאוד אהבתי את הרעיון לקחת את הסיפורים הקצרים של אוסטן ווירג'ינה וולף(שמודה פחות קראתי אותה) להפוך את זה לספרון ולאייר את הסיפור.
מעריצה מושבעת של אוסטן אז התרגשתי מאוד מהמחווה.
אז ממש תודה לאוריאל קון מתשע נשמות.
הוא לקח את הסיפורים הקצרים של אוסטן- (הסיפור הקצרצר מופיע בכתבי נעורים שיצא ב2016 בהוצאת עלמה ואהבות ) וולף חיבר אותם(לספרון) שיתאים גם למבוגרים וגם לילדים אייר את הסיפורים.
נהניתי מאוד מהסיפור ומהאיורים היפהפיים מומלץ בחום.

הספר הזה הוא אקספיזם מושלם לימים טרופים אלה של מלחמה בחוץ. נהניתי ממנו קראתי אותו בדיוק שהתחילה הפסקת אש ועדיין הייתי בחוסר ודאות מצאתי אותו בספריה שכונתית בתל-אביב.
אהבתי את הדמויות, אני אפילו חושבת שהספר בסדרה הזאת טוב מקודמיו מור מתגלמת כדמות עם יותר אופי בוגר. היא אומנם שטחית שמחפשת תשומת לב מכל הבנים. אבל בסופו של דבר היא מתבגרת. וגם שאר הדמויות. אם היה אפשרות הייתי נותנת לספר 3.5 אבל לא יותר, כי בכל זאת זה ספר לנוער. ולא ספר עומק, אבל הוא הרבה יותר טוב מקודמיו.

''גן שופע הוא בית קברות, מקום של חגיגת חיים לצד הכרה בסופיותם''(עמ' 14/ גנים בימי מלחמה) את הספר הזה קיבלתי בימים האחרונים לפני הפסקת אש של שאגת הארי. לקחתי אותו למקלט. מה ששמתי לב בספר הזה מעבר למראות של הגנים מדוברים בספר יש כאן גם סוג של אופוריה קטנה של בריחה מהמציאות לראות יופי כשבחוץ יש מלחמה, אש. וזה מאוד הועיל לי בימים שהרגשתי מיואשת לשבת במקלט בלי קליטה בנייד, כי לא בכל המקלטים יש נייד. נהניתי מאוד מהספר, גם מהתמונות הם סיפקו לי גם אופוריה איזה הפסקה מהאש ולהיכנס לעולם אחר. ומצד שני כמו שנאמר בציטוט של התחלת הביקורת בגן שופע יכול להיות גם חגיגת חיים לצד מוות גם הכרה של חיים וגם בסופיותם. הגן יכול להיות גם בריחה, אך גם קבלה של מציאות. דמותו של תיאודור הוא אדם שעוזב את ביתו בסיירבו ומטייל בין גנים שונים ברחבי העולם. הוא גם בורח ממציאות קשה, אך גם מקבל אותה בסופו של דבר, אבל בצורה ייחודית התבוננות בגן בצמחים ומראה. הספר הזה הוא די מתנה במיוחד לימים אלה.

לקרוא פחות