ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שישי, 25 במאי, 2018
ע"י סימליה
ע"י סימליה
העולם שלנו הוא עולם שיפוטי, אפשר לראות זאת על פי סיפורו של אוגוסט פולמן "אוגי", ילד בכיתה ה' עם עיווט פנים נדיר שמתמודד בחיי היום יום שלו עם הביקורות של החברה כלפיו. אפשר לראות את השיפוטיות ממספר סיפורים המסופרים בספר, החל מנקודת מבטו של אוגי עד לנקודת מבטם של אנשים מחייו של אוגי כגון: אחותו אוליביה "ויה", החבר הכי טוב ג'ק וויל, ידידה מבית הספר סאמר (שמש) וג'סטין בן זוגה של ויה.
אוגי אף פעם לא למד בבית ספר עד כיתה ה', לפני כיתה ה' אמא שלו לימדה אותו בבית. זה השתנה כאשר הוריו החליטו שהוא צריך לנסות מסגרת לימודים חדשה, בית ספר. בהתחלה אוגי התנגד להצעת הוריו כי חשש מהתגובות של הסובבים אותו אבל מאוחר יותר אחרי ביקור בבית הספר, הוא הסכים. במהלך שנת הלימודים אוגי היה צריך להסתגל לסביבת לימודים חדשה, הוא היה צריך להסתגל למסגרת חינוך שונה מזו שהוא למד בבית (לימודים פרונטליים) והוא גם היה צריך להתמודד עם חבריו לכיתה שנהגו לצפות בו במבטים מוזרים כשהוא עבר לידם במסדרונות.
השיפוטיות לא רק מתקיימת בספר פלא, אלא גם מתקיימת בעולם בו אנחנו חיים. לפעמים אנחנו נוהגים לשפוט אנשים על פי המראה החיצוני שלהם וההתנהגות שלהם. בנוסף לכך, אנחנו נוהגים לשפוט אנשים שאנחנו מכירים מילדות, אנשים חדשים שפגשנו לו מזמן ואנחנו נוהגים גם לשפוט אנשים שאנחנו בכלל לא מכירים כמו: אישיות מפורסמות. אני חייבת להודות שגם אני שיפוטית לפעמים (בכל זאת שאני מנסה לא להיות) ואני לא היחידה כולנו שיפוטים לפעמים. בדרך כלל אנחנו לא מתכוונים להיות שיפוטיים וזה קורה לנו בלי שאנחנו מתכוונים או מחוסר ודאות ורצון לקבל מידע על אותו אדם ולדעת איך להתייחס אליו. אני חושבת שהשיפוטיות היא תכונה מולדת אצל כולנו שנמצאת אצל כל בן אנוש, בלי השיפוטיות לא היו קיימים המושגים כמו פלורליזם וסובלנות.
אומנם קראתי את הספר באנגלית לפני כחצי שנה וגם ראיתי את הסרט. לא חשבתי שאכתוב אליו חוות דעת מפני שהזדהיתי עם רב הביקורות שחברי הסימניה כתבו. אבל החלטתי בכל זאת לכתוב עליו חוות דעת מכיוון שלאחרונה חוותי מקרה של שיפוטיות והבנתי איך זה מרגיש שאנשים שופטים אותך. אוגי מתמודד עם זה כמעט כל יום ברחוב, בשכונה ובבית הספר, בקיצור בכל מקום שהוא מסתובב והבנתי איך זה מרגיש ששופטים אותך בלי שמכירים אותך לעומק.
הספר הוא ספר מרגש, נפלא ונהדר. הסיפורים מנקודת מבטו של אוגי והסיפורים מנקודת מבטם של הסובבים אותו כתובים בצורה נהדרת, כאילו הכותבת נכנסה לנעליים של הדמויות. הספר מומלץ בחום לילדים ולמבוגרים כאחד. הספר מלמד על קבלת השונה ועל כך שכדאי לנו להיות פחות שיפוטיים ולחשוב על איך האחר מרגיש כשאנחנו שופטים אותו.
המשפט המסכם את מה שכתבתי
"Take A Walk In My Shoes Before You Judge Me ".
9 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
סימליה
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה גריפין :)
|
|
|
גריפין
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
כתבת מאוד יפה סימיליה!
|
|
|
סימליה
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
תודה אביביל'ה מסכימה איתך.
|
|
|
אביבל'ה
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
אין כמו ספר טוב. סרט זה כבר משהוא אחר.
|
|
|
סימליה
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
יעל, אם אני מבינה נכון את דבריך, אני מסכימה איתך לגבי זה שאת בעצם אומרת שלפעמים מי שנשפט על ידי אחרים צריך להתגבר על השיפוטיות של אחרים כלפיו כדי להראות להם דרך האישיות וההתנהלות שלו שהם לא צודקים לגבי האמירות והמחשבות כלפיו
לי יניני מסכימה איתך לגבי זה שהסרט טוב ואני גם חושבת כמוך שהספר עולה על הסרט. |
|
|
לי יניני
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
מחשבות תודה אקרא את השני.
לדעתי הסרט טוב והמשחק מצויין.
הספר עולה על הסרט ולדעתי הוא מצויין כמו שכתבת. תודה |
|
|
yaelhar
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
לא קראתי את הספר.
ראיתי חלק מהסרט ונטשתי. עובדה היא שאנחנו שופטים אחרים גם על פי מראיהם.ועל כולם להתאים את עצמם לעובדה הזאת - לא חשוב כמה לא הוגן זה נראה, במיוחד לגבי אנשים עם נכות. יש כאלה שמצליחים, נגד כל הסיכויים, לפתח אישיות מושכת שתחבב אותה על אחרים. (אני מבינה שאוגי הוא אחד מאלה) אבל רבים מאד מתלוננים, מסתגרים ומרגישים שלא מתייחסים אליהם בהוגנות. גם אם זו האמת - זו גישה שרק תרחיק ממך את האחרים. |
|
|
סימליה
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה על ההמלצה, אקרא אותו בהזדמנות :)
|
|
|
מורי
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
שווה לקרוא גם את השני.
|
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
