“על הספר שמעתי עוד בתקופת הבגרויות בתיכון, לא קראנו אותו בשיעורי אנגלית, אבל היו חלק מהתלמידים שבחרו לעשות על הספר הזה סקירה כחלק מהבגרות. שמעתי מאחד התלמידים שקרא את הספר ועשה עליו סקירה שזה ספר לא פשוט לקריאה, הוא אמר לי שהספר מדבר על כך שהתלמידים מאמצים את האידיאולוגיה הנאצית בבית הספר (הוא לא דייק) ואני אמרתי לעצמי שאני לא אקרא את הספר כי השואה זה נושא רגיש עבורי.
לפני שבוע נסעתי להפגנה בירושלים נגד המהפכה המשטרית ולמען הצלת הדמוקרטיה הישראלית. נסעתי לבד להפגנות ולידי התיישבה גם מישהי שנסעה להפגין לבד ובדרך דיברנו על המצב המדאיג במדינה, על דמוקרטיה ודנו האם הפגנות יעילות כדי להפיל את המשטר. בין היתר דיברנו גם על ספרים סיפרתי לה שקראתי את "1984" ו"חוות החיות" של ג'ורג' ארוויל, היא המליצה לי לראות את הסרט הנחשול. השבוע מצאתי זמן לראות את הסרט ובסוף הסרט ירדו לי דמעות מהעיניים. אחר כך אמרתי לעצמי שאני חייבת לשמוע באדיובוק את הספר, מצאתי ביוטיוב מהדורה של הספר באנגלית (בדיוק לפי הכריכה הזו).

הספר מדבר על פסיכולוגית ההמונים ואיך האינדיבידואל יכול ללכת באופן עיוור אחר הקבוצה או המנהיג וכך לוותר על עקרונותיו, חירותו והדעה החופשית שלו למען הקולקטיב וכדי להשתייך לקבוצה. גם הספר מראה איך אנשים יכולים להיגרר לתוך תנועות פאשיסטיות או ארגוני טרור, בלי לערער על המוסריות של אותם פעולות של חברי התנועה. הספר מתחיל בכך שמורה להיסטוריה מלמד את התלמידים שלו על מאורעות השואה ומראה להם סרטון על מה שקרה ליהודים במחנות השמדה. בכיתה נוצר שיח ודיון על הסרטון, אחת התלמידות שאלה את המורה, איך הגרמנים יכלו לעמוד מנגד בזמן שידעו על המעשים האכזרים של הנאצים כלפי יהודים ומיעוטים בשואה? המורה לא ידע מה לענות לאותה תלמידה והחליט לעשות ניסוי במשך 5 ימים שבו הוא מקים בשיעורי היסטוריה את תנועת "הנחשול". בשיעורים הוא מלמד אותם את הכוח של משמעת, ציות, קולקטיביות ופעולה, ומלמד אותם הצדעה אשר מסמלת את התנועה וסממנים נוספים. התלמידים נגררים במהירות להצדעה, לסממנים והסיסמאות שהמורה מלמד אותם והתנועה מתחילה לחרוג גם מחוץ לשיעורי היסטוריה ולשאר תחומי בית הספר. התלמידים מצייתים באופן עיוור לפעולות של התנועה בלי לערר על מעשיהם ולשאול את עצמם האם זה הדבר הנכון לעשות. במשך הניסוי הפעולות של תנועת "הנחשול" מחריפות וחברי התנועה מתחילים להתעלל בכל מי שלא מצטרף לתנועה, חלק מהתלמידים המתנגדים מחליטים להיכנס לתנועה בעקבות לחץ ונידוי חברתי ואלו הבוחרים להתנגד ולא לקחת חלק, מנודים חברתית או מתנהגים כלפיהם באכזריות.

מסר נוסף שהספר מדבר אליו והוא רלוונטי לכל אדם אשר נמצא בקבוצה חברתית, תנועה או ארגון כלשהו, אפילו אם אלו ארגונים למען צדק חברתי ומטרות טובות למיניהן, חשוב שתהיה את החשיבה הביקורתית ולהיות נאמן לערכים של מוסר ולא ללכת באופן עיוור אחרי הפעולות של אותה הקבוצה. לפעמים אפילו בקבוצות או ארגונים חברתיים שהמטרות שלהם טובות נוהגים באקטים קיצונים בשביל להשיג את אותה מטרה שאליה נלחמים וכתוצאה מכך ניתן להיסחף ולהגיע למקומות לא נעימים אשר לא מקדמים את המטרה ואפילו יכולים לפגוע באנשים אחרים (פיזית ומילולית).

ממליצה לקרוא את הספר למרות שהוא לא פשוט לקריאה. הספר מבוסס על אירוע אמיתי אשר התרחש בבית ספר בארצות הברית אז מבחינתי זו עוד סיבה לקרוא את הספר.
מקווה שנגיע לתקופה רגועה יותר ולימים טובים יותר.”