ביקורת ספרותית על הבקעה מאת ג'ומפה להירי

---

הבקעה- ג'ומפה להירי

במילים מתקיים עניין רציני, הם יכולות לטפטף היטב בנשמתו של קורא וליצור ברוחו כמיהה או רצון להיטמע בעולם הנקרא. דבר שקרה לי באופן גורף בספר הבקעה.
באופן אישי תמיד אהבתי סופרים שמצמצמים את מילותיהם, מזקקים את הטקסט ובמקבץ מדויק של מילים הם מענקים לקורא חוויה של מרחב וזמן. עולם שלם הנפרש במשיכות מכחול מדויקות.
בנוסף אני גם מאד אוהב לקרוא ספרים הנכתבים על ידי אותו סופר כחוויה אחת, כך יוצא שאני מבקר את עולמו של הסופר לאורכו דבר המאפשר לי ולסופר זמן הכרות נשימה. יחסים בעלי אופי של מפורעי קשב. לפעמים זה לא מצליח ואז אותו סופר נוטש את עולמי ( מורקמי, א.ב יהושוע ועוד) ולפעמים אתה מרגיש שכל ספר הנכתב בפני עצמו הוא פרק אחד. ואז לזה קוראים אהבה.
ג'ופמה להירי הפכה להיות אהבה גדולה שלי. אני רושם אותה בהחלט בצמרת הסופרים שאני ממתין לספרייה, קוסמת של מילים. היא טווה אותם בדומה לעכביש, אינה חוסכת בתיאורים ומאפשרת לקורא לבקר בעולמה, להתבסס בריחות הודו ומצד השני בקרירות אמריקה, לחוות את חייה, עולם מתנגש. במילים שהיא כותבת נפרש עולם מהגרים שמתכתב עם הבית בהודו המסורת והחיים. עולם חצוי שאצלה בא לידי ביטוי בשזירת עולמות. תרכובות
לשמחתי בשל תאוותי לקרוא סופרים כמקשה אחת, בתחילה בקבצי הסיפורים הכרתי אותה בשם הטוב התאהבתי בה לחלוטין. ובבקעה הנפלא קראתי סופרת שבעיני היא מופת אמיתי.
יש לי תשוקה לסופרים שמגוללים עולמות שלמים ויש לי חיבה לסופר שאינו מתיימר ומשרטט את עמודי הספר בצליל עדין או עז ומניח אותו לעיני הסופר כמו שהוא. וג'ומפה להירי מדייקת כמו מיתר מכוון.
הסופרת הבנגלית הזאת מעיפה הרחק את הקורא ומעשירה את עולמו .מצאתי את עצמי לא פעם מגלגל גוגל כדי למצוא ולהכיר שמות של צמחים או ציפורים. סקרנות .
הבקעה הוא ספר כל כך מעולה שגורם לי לצפייה לספר הבא שלה.

» ביקורות נוספות של דרור
» ביקורות נוספות על הבקעה