ביקורת ספרותית על שיר ענוג מאת לילה סלימאני
ספר מעולה

---

הצעקה מהדהדת תחילה בבית דרך חדר המדרגות ולאורך הרחוב, צעקה של אמא אשר הנורא מכל קרה, ילדיה בבת עיניה, כאן בביתה מידיה של האישה אשר סמכה עליה יותר מכל.

מרים, עורכת דין העדיפה לגדל את ילדיה בבית עד הרגע שהרגיש לה, לא עוד.

לואיז נבחרה לתפקיד הנאני, היא עושה רושם טוב,, מיד לוקחת את העיניינים לידיים, גם הילדים מתחברים אליה, אז למה לא לחזור לעבודה?

פריז של היום ותיקים ומהגרים חיים אלה בתוך אלה, לואיז הצרפתיה מטפלת בילדיהם של מרים ופול, הם עובדים קשה, בעלי מקצועות חופשיים, שעות מרובות הם צריכים לסמוך על לואיז, למרות החרדות הלב הדופק והאי שקט.

לואיז נכנסת לחייהם לפעמים יותר מידי לפעמים למקומות שפחות מרים רוצה אבל, יש קידום בעבודה, הילדים רגועים.
לואיז כבר בת בית לכל דבר, הם יוצאים יחד לנופש היא מקבלת מתנות, מרים לא יכולה לראות את חייה ללא לואיז.

ולואיז עצמה, היא כבר חלק מחייהם, הם לא יכולים בלעדיה, הילדים גדלים ולואיז דואגת לעתידה, להמשך עבודתה...

לואיז דואגת יותר מידי עד ש.......

איזה ספר, בלתי ניתן להפסיק לקראו, קשה מטלטל מעורר מחשבה ודאגה.

» ביקורות נוספות של רונדנית
» ביקורות נוספות על שיר ענוג