טוב, אין דרך יפה לומר את זה: הרקול פוארו הוא נאחס.
הגיתי וחשבתי וחישבתי ומצאתי נוסחה הסתברותית שמסבירה את הנאחס פקטור שלו:
# אם אתה לא רוצח, יש לך סיכוי של 1:X-2 לגמור כגופה של נרצח.
# אם אתה כן רוצח, הרקול פוארו יתפוס אותך.
ועכשיו אני אנמק, אפרט ואדגים.
לכל אדם שהוא אינו רוצח יש סיכוי של אחד למספר האנשים שנמצאים בזירה (X) פחות שניים (הרקול פוארו אחד + רוצח אחד) להיות הנרצח.
אותה נוסחה משמשת את הרקול פוארו למציאת הרוצח. בשלב זה עליו להודות לנרצח שצמצם ב-1 את מספר החשודים.
לכל אדם בזירת הרצח יש סיכוי של אחד למספר האנשים שנמצאים בזירה (X) פחות שניים (הרקול פוארו אחד + נרצח אחד) להיות הרוצח.
כל זה תקף כשמדובר ברצח פשוט. במקרה של שרשרת רציחות - הנוסחה קטנה.
סייג לנוסחה הוא המקורבים של פוארו. הם כמובן לא נכללים ברשימת החשודים. נגדיר אותם כ-Y.
ולפיכך הנוסחה הנפוטיסטית היא: 1:X-Y-2
רוצה לומר שזה כל כך שקוף, צפוי וברור שבמקום בו הרקול פוארו נמצא, תימצא גם גופה. כל כך צפוי ושקוף שאפילו מי שבעמ' 52 גילה גופה דקורה למוות התרגש ונסער כמו מישהו שמצא מטבע של חצי שקל על הרצפה. (ואפשר לסמוך על אגתה כריסטי שאם אכן יימצא מטבע של חצי שקל על הרצפה גם הוא יהיה לרמז.)
וזה בכלל לא משנה מה שם הספר וגם לא צריך לקרוא את התקציר. אפשר לקרוא לו 'קציצות הקינואה של סבתא קלרה' או 'מה שקורה בזנזיבר נשאר בזנזיבר' או 'בוקר של כיף עם חצוצרן ומקרקף' – אם הרקול פוארו יזדמן לספר, לפחות אדם אחד לא ייצא ממנו בחיים.
רצח רצית – להרקול פוארו פנית.
כל הדרכים לרצח מובילות להרקול פוארו לנצח.
ותמיד יש רמזים והם תמיד מאוד מובהקים: כפתור מוזהב עם חריטה ייחודית שנתלש מהמקטורן, חפת של שושלת רוזנים אוסטרו-הונגרית, פיסה של רדיד תחרה צרפתית שאפשר להשיג רק בחנות מסויימת במיוחד ברו-דה-לה-שמעטע בפריז, אביזרי עישון למיניהם כמו מקטרות וסיגרים מתוצרת יוקרתית, מטפחת משי עם ראשי תיבות רקומים וגם שרוך של נעל על כל שעל, פקק של שעם מבקבוק יין של פעם וגם חזיז ורעם.
How convenient
סליחה, אבל אגתה כריסטי היא פשוט מחפצנת. היא לוקחת עצמים תמימים שלא עשו שום דבר לאף אחד ומחפצנת אותם למוות.
וגם הפעם נקבצו מקצווי תבל והתכנסו להם בקרון אחד של רכבת אחת חבורה של אנשים מגוונים. הכי מגוונים שיש: מינים שונים, לאומים שונים, מעמדות שונים, גילאים שונים, נכסים והון שונים, עיסוקים שונים, מצבים משפחתיים שונים ומקומות מחייה שונים. והרכבת? היא עוברת במקומות שאתה רק יכול לחלום עליהם (חלום ביעותים אם אתה אדם מן הישוב או פנטזיה פוליצרית נחשקת אם אתה איתי אנגל) כמו מוסול, קירקוק, חאלב, ביירות ואיסטנבול/קונסטנטינופול (טרום ארדואן יימח שמו).
הדבר היחיד המשותף לכל החבורה הוא כרטיסן צרפתי מסכן שמסונג'ר ללא הרף מבוקר עד ערב. הברנש ממלא תפקידים של כרטיסן, מלצר, סדרן, דייל, חדרן, מזכיר, שליח, רץ, דוור, שרת וגם עוזר גשש של פוארו הבלש ובכל זאת מכונה כרטיסן ולא נניח, עשוק.
אז הנוסחה ההסתברותית שלי הוכיחה את עצמה ומישהו נרצח. (דהההה לעצמי. הרי הספר נקרא 'רצח בבלה בלה בלה') וכמה טוב שיש על הרכבת בלש בלגי משופם ומפורסם שיגלה מי הרוצח. מיותר לציין שאילולא היה על הרכבת בלש בלגי משופם ומפורסם אזי לא היה מתרחש רצח ולכן אני לא אציין.
ומרגע שהתרחש הרצח, זה מה שקורה:
טוק טוק.
יבוא.
שלום.
שלום גם לך. מה שמך?
בלה בלה בלה.
האם שמעת על הרצח?
כן/לא.
תאר לי את מעשיך מאתמול בין שתיים ושמונה-עשרה בצהריים לבין שלוש ועשרים-שמונה בלילה?
בלה בלה בלה. בלה בלה בלה. בלה בלה בלה. בלה בה בלה.
הצג לי את דרכונך.
בבקשה.
ועכשיו כתוב את שמך בבקשה.
(כותב)
תוכל לחתום כאן בבקשה?
(חותם)
תודה. אתה רשאי לצאת.
(יוצא)
טוק טוק.
יבוא.
שלום.
(ולפעמים רגע לפני שהוא יוצא)
אממ... סליחה... אבל רגע, מי אתה בכלל?
הרקול פוארו.
?
בלש. מוניתי לחקור את הרצח.
אני מבין.
תודה. אתה רשאי לצאת.
(יוצא)
הבא בתור בבקשה.
טוק טוק.
יבוא.
שלום.
וכך הלאה, חצי ספר בערך.
אחר כך גם יש סיכום ביניים ואז יבוא סיכום של הסיכום ואז תמצית של הסיכום ואז קדם מסקנות ואז מסקנות למקורבים ואז מסקנות ופיענוח תיאטרלי בפני כוללללללם.
אבל היה יוצא דופן אחד. הוא לא פראייר. להלן הסצנה המתוקצרת בהשתתפותו:
(הברנש נכנס לחדר)
ברנש: אני צריך להבין משהו. מי אתה בדיוק? ומה התפקיד שלך פה?
הרקול פוארו: אני מייצג את חברת הרכבות.
(שתיקה קלה)
הרקול פוארו: אני בלש. שמי הרקול פוארו.
(אין תגובה, לפחות לא זו המצופה.)
ברנש: אה, כן?
הרקול פוארו: אולי שמעת את השם.
ברנש: זה באמת נשמע קצת מוכר - אבל תמיד חשבתי שמדובר בחייט נשים.
(מבט סלידה)
פוארו: לא ייאמן!
ברנש: מה לא ייאמן?
פוארו: שום דבר. נמשיך בענייננו.
זה ספר רזה ודל שומן. בלי טעם ובלי ריח. זה בכלל סוג של דו"ח, לא פרוזה. סצנות הזויות, קיצורי דרך והיקשים מעאפנים, התנהגויות אוויליות ומטופשות וגם סטריאוטיפיזציה שאפילו טראמפ היה נגעל ממנה. חלקים רבים מהפיתרון אפשר להריח מקילומטרים. הוא מותח בערך כמו משחק כדורגל בין נבחרת ישראל לנבחרת ברזיל/ארגנטינה/ספרד/איי פארו. השאלה היא לא מי ינצח וגם לא באיזה הפרש תובס הנבחרת אלא אילו תירוצים יצירתיים לתבוסה הם ימציאו הפעם .
המסקנה הצנועה שלי היא שאת אגתה כריסטי צריך לראות בקונלוע ולא לקרוא בספר.
אז מאחר ואין לי כל כך מה לכתוב על הספר, נעבור לפינתי המוכרת 'מה אני יודעת על...'
והפעם: מה אני יודעת על בלגיה?
ניסיתי לחשוב אילו בלגים מפורסמים אני מכירה. יש את המלך האכזר לאופולד, ויש את הילדונת שזכתה פעם בארוויזיון, ויש את בית הדין של האיחוד האירופי בבריסל ויש גם ז'אן קלוד ואן דאם אחד.
אבל מה היצוא הבלגי החשוב? מה התרומה הגדולה של בלגיה לעולם? אני יודעת על יהלומים, שוקולד, ליידי גודייבה (השוקולד, לא הליידי) ותאי טרור של דעאש. ויש גם כמה כדורגנים ישראליים ששיחקו בבלגיה ובזכותם למדנו שיש עיר בשם ברוז'.
אז נראה שבכל זאת האייקון הבלגי הגדול והנצחי מכולם הוא הרקול פוארו. אלא שאפילו הוא - בדיוק כמו ליידי גודייבה השוקולדית - ממקור אנגלי.
הנה כמה נתונים מעניינים שליקטתי על בלגיה:
קולינריה
# בלגיה היא מעצמת שוקולד: 220,000 טון שוקולד מיוצרים בה בכל שנה. (מחצית ממנו נצרכת ע"י מסמרון)
# בשדה התעופה של בריסל נמכרת בכל שנה כמות השוקולד הגדולה ביותר בעולם.(מה שנשאר אחרי מסמרון)
# בבלגיה קיים הריכוז הגבוה ביותר באירופה של מסעדות בעלות כוכבי מישלן.
# הוופל הבלגי.
# הבלגים טוענים שהם המציאו את הצ'יפס.
כלכלה
# אנטוורפן היא אחד המרכזים הראשיים בעולם ליהלומים: מסחר, חיתוך וליטוש.
# בלגיה היא אחת מייצרניות הזכוכית הגדולות בעולם.
# הבלגים משלמים את שיעור המסים הגבוה ביותר בעולם.
# בבלגיה אסור לערוך הגרלות.
תרבות ואומנות
# הסקסופון נולד בבלגיה.
# בבלגיה יש יותר יוצרי קומיקס למ"ר מבכל מקום אחר בעולם. על גיבורי הקומיקס הבלגי נמנים הדרדסים, טינטין ולאקי לוק.
גיאוגרפיה
# בריסל היא בירת האיחוד האירופאי.
# הבריכה העמוקה בעולם, נמו 33, נמצאת בבריסל. עומקה מגיע ל-35 מטרים והיא משמשת לאימון צוללי סקובה. (לא, כי הייתי בטוחה שהיא משמשת לאימון של מרי פופינס וסופר נני.)
# בבלגיה נמצאת העיר הזעירה דורבוי המכונה 'העיר הקטנה ביותר בעולם'.
# בבלגיה יש יותר טירות לקמ"ר מאשר בכל מקום אחר בעולם.
תברואה
# בבריסל נמצא פסלו של הילד הקטן והעירום שעושה פיפי aka 'הילד המשתין'. לילד יש מלתחה עשירה ומגוונת ובאירועים חגיגיים וגם לא חגיגיים הוא מולבש בחגיגיות. (וזה תמיד נגמר אותו דבר כשהוא עושה במכנסיים.)
אחרון אחרון חביב וגם נחמד
# מחצית מהבלגים מגדלים בביתם חיית מחמד.
לסיכום: הבלגים הם יהלומנים ואומני קומיקס שגרים בצפיפות בטירות זכוכית וצופים ביחד עם חיות המחמד שלהם בדרדסים בטלוויזיה. בחצר יש להם בריכה עמוקה במיוחד שלתוכה משתין בלי הפסקה איזה ילד נודניק שלא למד לבקש. תזונתם מבוססת על ופל בלגי, שוקולד וצ'יפס שאותם הם בולסים במסעדות עם כוכבי מישלן לצלילי הרכב סקסופוניסטים. הם יקנחו את הסעודה בסרט קולנוע עם ז'אן קלוד ואן דאם. הם משלמים הרבה מיסים ואסור להם לקיים הגרלות ועל זה אפשר היה לומר שהממשלה שלהם מאכילה אותם חצץ אלא שגם החצץ שלהם הוא יהלומים. ואם היה מותר להם לקיים הגרלות ייתכן שהפרס הגדול הכי נחשק היה חיים במדינה קצת פחות משעממת.
סתם.
(הערה לעצמי: לבדוק איך הבלגים מצביעים באו"ם בקשר לישראל. בעצם גם באירוויזיון. שם לפחות עוד יש סיכוי.)
![רצח באוריינט אקספרס [מהדורת 2017]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers98/987673.jpg)

















