ביקורת ספרותית על נפשות מתות (מהדורה מחודשת 2013) - פואמה מאת ניקולאי גוגול
ספר טוב

---

גוגול ("המחבר") הוא כוכב עצום שמן הרגע הראשון מעקם ומעוות את שדה העלילה בכח כבידה נוראי כל-כך, שהופך את כל הדמויות פרי עטו שלו לקריקטורות, אף כי משעשעות ואמינות, אך טפטיות והשד יודע מה - חסרות נשמה. או נפש, אם תרצו. וזה חבל. כי בספר יש כמדומה מוקש אחד בלבד - המחבר עצמו, שלא מפסיק להתערב בעלילה עם תובנותיו הארוכות, עד שהצל שגופו הירחי מטיל על הנפשות הפועלות, הופך אותן אחת לאחת למתות. אור השמש ניטל מהן. העלילה שוב לא חיה - היא נקברת קבורת חמור איטית. ומה על הקורא? אין לי ספק שבספר יש עומק, פרי מאחורי קליפה (כפי שמתבאר בהרחבה בסיכום של העורך מנחם פרי), אבל הנאת הקריאה - למעט המקרים שבהם המחבר נסוג אל הצל - היא לקויה מאד. דבריי אלו נובעים כנראה מהעובדה שניגשתי אל הספר כקורא פשוט, ולא כחוקר ענתיקות, שאמור לחבר קרעי עלילה זה לזה, רק כי גוגול החליט בהתקף טירוף לשרוף את יצירתו. חבל על דאבדין, וחבל על דמתערבין.

» ביקורות נוספות של אבק ספרים
» ביקורות נוספות על נפשות מתות (מהדורה מחודשת 2013) - פואמה