ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 22 ביוני, 2022
ע"י משה
ע"י משה
נפשות מתות של גוגול נחשב לאחד הספרים החשובים והמשפיעים בספרות הרוסית והעולמית בכלל. הוא השפיע רבות על יצירתם של טולסטוי ונבוקוב. נבוקוב היה סטודנט צעיר אצל גוגול ומאוחר יותר אף כתב ביוגרפיה על גוגול. לכן הספר נתפש בעיניי כספר מאוד חשוב, כבד לקריאה ודורש ריכוז רב ואורך רוח. לקריאת ספרים מסוג זה אני צריך "לתפוש" את עצמי במצב רוח מתאים, רגוע ובריכוז גבוהה. הגיע יום שכזה והתחלתי את מסעי עם גוגול בחשש גדול. להפתעתי הרבה הספר נכתב בצורה מובנת וקולחת, ממש קל לקריאה, הרבה יותר קל מהאמן ומרגריטה של בולגקוב לדוגמא. הסיפור מאוד מעניין ולפת את תשומת ליבי מיד מהדפים הראשונים.
הספר נכתב בשנות ה40 של המאה ה-19 ולמעשה מתרחש בשנות ה-20 של המאה ה-19.
זהו סיפורו של צ'יצ'יקוב אדם שלמראית עין נראה מכובד, מנומס מאוד בהתנהגותו שומר על הופעה אריסטוקרטית, בקיצור קליפה חיצונית אידאלית לתקופה, אך מבפנים הוא משהו אחר לגמרי, עבריין מורשע, נוכל, רמאי המייצג כר נרחב של תחלואי החברה האנושית.
התקופה של תחילת המאה ה-19 ברוסיה מתאפיינת עדיין במשטר פיאודלי עתיק בו מעמד האצולה שולט על האריסים/האיכרים והם כפופים אליו ולמעשה הם רכושו. השפעות מערביות, בעיקר צרפתיות נכרות בדיבור ובהתנהגות. גיבורנו מחפש להתעשר ומהר, עולה במוחו רעיון יצירתי לקנות איכרים מתים (נפשות מתות) שעדיין רשומות בפנקסי האחוזות ובכך להציג עצמו כבעל אחוזה עשיר עם הרבה אריסים דבר שיפתח לו דלתות כלכליות וחברתיות רבות. הוא יוצא למסעות בחלקים שונים של רוסיה ועובר באחוזות רבות תוך שהוא מבקש לקנות נפשות מתות. לבעלי האחוזות זה יכול להוות פיתרון מצויין מכיוון שברוסיה בתקופה ההיא היה מפקד אוכלוסין אחת ל-5 שנים ובעלי אחוזות היו משלמים מיסים ע"פ כמות הצמיתים שהיו להם, כך שלמעשה נוצר מצב שמספר שנים לאחר שצמית נפטר הם עדיין משלמים עליו מיסים מכיוון שטרם נערך מפקד אוכלוסין חדש. הם יכולים להמנע ממס רק אם הם מראים שטר מכר שהצמית נמכר לבעל אחוזה אחר. אם כן נראה שעל פניו הרעיון של צ'יצ'יקוב מתאים לכל הצדדים, אך הוא נראה מאוד מוזר לכולם. מה באמת כוונתו בקניית נפשות מתות? לשם מה בדיוק? מה יעשה איתם שהרי הם רק שמות על נייר? על כך תקראו בספר.
צ'יצ'יקוב מנסה לשמור על דיסקרטיות מלאה בעסקיו, אך העניין כה מוזר שתמיד לאחר תקופה מסויימת הכל מתגלה לציבור ומתחילה אנדרלמוסיה שלימה סביבו אותה גוגול מפליא לבנות ולתאר עם שלל דמויות. תוך כדי כך הוא מציג את המנגנון הבירוקרטי הרוסי המסואב והנהנתן.
צ'יצ'יקוב של גוגול מטייל בין בעלי אחוזות רבות ברוסיה וכך גוגול מציג בפנינו שלל רחב של דמויות המתארות את תחלואי החברה האריסטוקרטית בתקופה. זוהי ביקורת חברתית מובהקת. לגוגול הומור משובח והוא מציג את החברה על שלל גווניה בצורה הומוריסטית ולעיתים מאוד מצחיקה.
על פניו הקריאה מאוד זורמת וקלה, אך גוגול דאג לבנות מספר רבדים לסיפור ויש משמעויות נסתרות רבות וכפל משמעויות להרבה מילים או רעיונות שגוגול מעלה. ההערות בגוף הספר מוסיפות עניין ועוזרות להבין את עומק הדברים. למרות שעל פניו הסיפור מביע ביקורת עמוקה על האצילות הפיאודלית והשלטון העירוני גוגול טוען שלמעשה הסיפור והנפשות הפועלות מתארות את עצמו. הוא בחר להלביש בתכונותיו, מגרעותיו, אופיו, מיניותו את הדמויות הפועלות בסיפור. מעניין לחשוב על הסיפור בצורה כזו והוא נותן משמעות רבה ומיוחדת לסיפור.
מומלץ מאוד.
30 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אירית פריד
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
מאוד התחברתי לסקירה שלך. וגם אני חושבת כמוך - צריך להערך ולתפוס את הרגע המתאים ואז נשאבים לחוויה הרוסית.
תודה לך ⁷ . |
|
|
משה
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
זאבי ממש לא מתרגש מהביטויים של גוגול, אחוז גדול של אנשים בעולם מחזיקים עד היום בדעות אנטישמיות. אני לא מחפש שכולם יאהבו אותנו, גם אנחנו לא אוהבים את כולם.
הרגש שלי לאנטישמיות באומנות משתנה, אני יכול לקרוא ספר של סופר אנטישמי מהמאה ה-19 ולהנות ממנו, אבל אני לא חושב שהייתי תולה בבית ציור של צייר אנטישמי בן המאה ה-19. |
|
|
משה
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
סקאוט שאלה טובה, ידעתי שגוגול היה אנטישמי, בכל זאת קראתי, אבל הנטייה שלי להתרחק מסופרים מודרניים המביעים דעות אנטישמיות, לא חסר מה לקרוא..
אני משער שלכל אחד יש את הגבול שלו.. והוא מחליט מאילו סיבות אם בכלל לפסול ספר מקריאה אם בכלל. אפשר לתת דוגמא גם מתחום האומנות, לא מזמן הוצע למכירה פומבית ציור של צבי גור, הוא אמנם צייר, אך הוא גם רוצחו של אורון ירדן. האם אתי להציע ציור שלו במכירה פומבית? האם אתי או לא לקנות? האם היית יכולה להנות מהציור שלו שתלוי על הקיר שלך בבית בידיעה שהוא רוצח ילדים? במקרה של הציור הזה בסופו של דבר כנראה בלחץ ציבורי בית המכירות שהציע את הציור הוציא אותו מהמכירה. |
|
|
זאבי קציר
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
סנטו ממש לא הייתי מתרגש מהביטויים האנטישמים בספרות האירופית במאה ה- 19
המילה "יהודון" נפוצה אצל רבים מהסופרים בתקופה זו וחלק ניכר מהם היו אנטישמים.
ככל שזה נוגע לאומנות זה לא פקטור מבחינתי. |
|
|
זאבי קציר
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
פרפ"צ אתה צודק, בלבלתי עם "האחים קרמזוב" של דוסטוייבסקי, סורי...
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
"שמע, אחי.." ? - לא נשמע כמו שפת הדיבור בימי גוגול :-)
יותר דומה לשיחה ב-2022 בין חיילים בישראל. |
|
|
סקאוט
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
סנטו, עניין האנטישמיות באמת חורה אבל נשאלת השאלה: האם לפסול סופר בגלל דבר כזה? כי הרבה מאוד סופרים היו אנשים לא טובים...בגדו בנשותיהם, שתו, עישנו סמים...זו עילה לא לקרוא אותם? [שאלה מסקרנת שעלתה בעקבות טיבו של גוגול]
|
|
|
משה
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
חשוב לציין כי גוגול היה בעל דעות אנטישמיות מפותחות.
ע"מ 99: צ'יצ'יקוב במשא ומתן לקניית נפשות מתות עם אחד האצילים: "למכור! מה, אני הרי מכיר אותך, הרי אתה מנוול, הרי הרבה לא תיתן תמורתם. גם כן אתה! תראו אותו! הם עשויים אצלך מיהלומים או מה? בבקשה, ממש כמו שאמרתי. ידעתי עם מי יש לי עסק. שמע, אחי, איזה מין כוונות של יהודון יש לך! היית צריך פשוט לתת לי אותם. ע"מ 159: שוב משא ומתן עם אציל לקניית נפשות מתות: " אבל זה סכום פעוט כל כך, שלא כדאי אפילו לדבר עליו. וכמה היית נותן? שאל פליושקין שהפך כולו ליהודון: ידיו רעדו כמו כספית. הייתי נותן פי עשרים-וחמש קופייקות לנפש..." ע"מ 292: גוגול מספר על עברו של צ'יצ'יקוב כסוכן מכס של המשטר: "בתוך זמן קצר הפך צ'יצ'יקוב את חיי המבריחים לבלתי נסבלים. הוא היה אימתם וייאושם של כל יהודוני פולין." ע"מ 293: גוגול מתאר את היהודים כגנבים ערמומיים: "אין ספק שהקוראים שמעו את הסיפור שחוזרים עליו לעתים קרובות, על המסע המתוחכם של כבשי המרינו, שחצו את הגבול באדרות צמר כפולות ובניהן העבירו תחרת ברבנט בשווי של מליון. המאורע הזה אירע בדיוק אז, כשצ'יצ'יקוב שירת במכס. אלמלא נטל בו חלק לא היו שום יהודונים שבעולם מצליחים להוציא דבר כזה אל הפועל". |
|
|
משה
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
strnbrg59 מה שהבנתי מהסיפור הוא שקניית הנפשות המתות שימשה אותו ככרטיס כניסה לחברה הגבוהה ובכך יצרה עבורו הזדמנויות כלכליות וחברתיות טובות. מעמדך ברוסיה הצארית עלה ככל שהיו לך יותר צמיתים. הוא קנה אותם בזול מאוד ולא נזקק להאכיל א לדאוג להם כי היו מתים :).
|
|
|
משה
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
PULP נכון, ספרו סיפורים אוקראינים אף הוא מצויין, הוא אף טייל רבות בבירות אירופה המערבית, עד כמה שזכור לי את רוב נפשות מתות כתב ברומא.
|
|
|
משה
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
פרפר שווה לנסות, יש סיכוי שתתחבר, הסיפור תופס מהתחלה.
|
|
|
strnbrg59
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
עברו כמעט מאתיים שנה ואף אחד
עדיין לא ידע להסביר איך בדיוק הייתה אמורה שיטתו של צ'יצ'יקוב להפיק רווח. קצת כמו המפעל של "גמדי התחתונים" של "סאות' פארק".
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת מצוינת.
דרך אגב גוגול היה אוקראיני ואף כתב את סיפוריו הראשונים באוקראינית. אולם הוא נאלץ לעבור לרוסית כי רוסיה למעשה דיכאה את התרבות הסלאבית האחרת שראתה בה מתחרה.
|
|
|
אלעד
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
סקירה יפה,
יגיע זמנו, נשמע מהנה ומעניין. |
|
|
אורב באור יום
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
נבוקוב לא יכול היה פיזית להיות סטודנט של גוגול.
גוגול נפטר ב1852, בעוד נבוקוב נולד ב1899.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
זאבי, האם אתה בטוח שהספר פורסם בפרויקט בן יהודה?
אני לא רואה את הספר שם.
|
|
|
זאבי קציר
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
פרפר"צ, הידד לארכאיות :)
|
|
|
חני
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
וואו שמעתי המון על היצירה הזו שהיא ענקית.
טוב שהזכרת לי. |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
זאבי, תודה על הטיפ. אני גם כן מעדיף בדרך כלל תרגומים ארכאיים, ייתכן שבשל היותי קצת ארכאי בעצמי (-;
|
|
|
זאבי קציר
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
זהו בהחלט ספר ענק ואת התרגום הקודם של צבי ארד אהבתי אפילו יותר.
את התרגום הקודם ניתן להשיג כקובץ דיגיטלי ב״פרויקט בן יהודה״ |
|
|
סקאוט
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
יש לי אותו כבר כמה וכמה שבועות. שמחה לשמוע שלא נקנה לחינם.
|
|
|
מארק
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
אין עוד יצירה כזו
אי בודד בלי צל של ספק
|
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
יפה. לא חוכמה להיות מובנה וקולח יותר מ"האמן ומרגריטה"...
|
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
לי יש פטור מספרות רוסית.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
תודה על הסקירה.
עדיין לא קראתי שום ספר של גוגול. נשמע מעניין. |
30 הקוראים שאהבו את הביקורת
