ביקורת ספרותית על נפשות מתות (מהדורה מחודשת 2013) - פואמה מאת ניקולאי גוגול
ספר טוב

---

יש לי קרוב משפחה שעבר עם אשתו מה שנקרא "לידה שקטה" - לאחר תשעה ירחי הריון, נולדה תינוקת מתה. זה דבר עצוב מאוד, וקשה מאוד להתמודדות אישית ומשפחתית בפני עצמו, אבל שום דבר לא הכין אותו למכתב שקיבל מהביטוח הלאומי ובו הם מביעים את צערו על פטירתה של אשתו ומפרט את התמיכות והקצבאות שהוא זכאי להם. עכשיו, אני מניחה שלא ניסיתם, אבל מסתבר שמאוד קשה להוכיח למוסד בירוקרטי כמו הביטוח הלאומי שאדם מסוים נשאר בחיים ולא מת.

הסיטואציה העלילתית שבבסיס "נפשות מתות" מצריכה הסבר על תנאי החיים ברוסי הצארית - אנשים בני המעמד הנמוך שגרו בכפרים היו רשומים כאריסים תחת חסותו של בעל אחוזה, ובעל האחוזה היה אחראי לשלם עליהם מס. כדי לדעת בכמה אנשים מדובר ערכו מפקדי אוכלוסין אחת לתקופה. אם מישהו מת בין מפקד למפקד - הוא עדיין רשום, ובעל האחוזה משלם את המס, ובעצם מפסיד כסף, אם הרבה אנשים מתו, הוא מפסיד הרבה כסף מדי שנה. את הסיטואציה הנגזרת מזה - חוק הוא חוק, מרשם הוא מרשם, ופקידים הלא הם פקידים - את זה אפשרי להבין גם במאה העשרים ואחת.

ובכן, אל הפער הזה, בין החוק ובין המציאות, נכנס קומבינטור. ככה הם תמיד עושים. הוא עובר, בעגלה רתומה לסוסים, בין המרחקים הגדולים של אימא רוסיה, בין אחוזה נידחת אחת לאחוזה נידחת אחרת, ומתחיל לרכוש את ליבם של בעלי האחוזות כדי שימכרו לו, בצורה חוקית ועל גבי שטרי מכר כדת וכדין, את אותן נשמות מתות - אלה שרשומים במרשם התושבים כאנשים חיים, ולמעשה אין בהם שום תועלת לבעל האחוזה, היות ובפועל הם נמצאים עמוק בקבר. זה לא מתבל כל כך בקלות, אנשים חושדים באשר למניעיו, לא מבינים בשביל מה הוא צריך אריסים מתים, איך הוא ישנע אותם, ובכלל מה הוא יעשה עם הרכוש הזה. אבל ברוב המקרים תאוות הבצע גוברת והם מקיימים את המכירה, לא בלי התמקחות טובה.

כמו שאפשר להבין, מדובר ביצירה סאטירית. זו יצירה לא מושלמת, גוגול היה רחוק מלהיות אדם מושלם ונהג לשרוף יצירות שלמות שלו כאשר נחה עליו הרוח לעשות כן, וכך השאיר לחוקרים טיוטות לא שלמות ומקושקשות שצריך לפענח מהן את התוצר הסופי. כך שצריך מראש לדעת שאין סוף לספר, וכל מה שיש זו הדרך. מי שנוטה להנות מהדרך - ייהנה מאוד. התיאורים סאטירים ופרובוקטיבים, הניסוחים חדים ושנונים, הדמויות אינן חיוביות וגם הבירוקרטיה לא, והכותב מסיט מדי כמה זמן את הווילון ודוחף את הראש שלו לתוך העלילה בדיבור ישיר לקורא. מי שמחכה לשורה התחתונה, היינו לסוף הסיפור, כנראה יתאכזב. במקום סוף הוא יקבל שני ניתוחים פרי עטו של מנחם פרי המלאה.

אני אהבתי.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על נפשות מתות (מהדורה מחודשת 2013) - פואמה