ביקורת ספרותית על הנמלים מאת ברנאר ורבר
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 6 בפברואר, 2018
ע"י פַּפְּרִיקָה


"האדם הניח תמיד שהוא אינטליגנטי יותר מהדולפינים, וזאת משום כל אותם הישגים שהצליח להשיג - הגלגל, ניו יורק, מלחמות וכיוצא באלה. בעוד שכל מה שהדולפינים עשו מסתכם בלהשתכשך במים ולבלות זמנם בנעימים. לעומת זאת האמינו הדולפינים תמיד כי הם אינטליגנטיים הרבה יותר מהאדם, מאותן הסיבות בדיוק."
(מדריך הטרמפיסט לגלקסיה / דאגלס אדאמס)



ספרי מדע בדיוני אוהבים את השאלה כיצד נתקשר עם ישויות אינטליגנטיות לא אנושיות, בהנחה שיש כאלה.
שלחנו לחלל דסקית עמידה ככל האפשר עם מידע מקודד בדרכים שונות ככל שהצלחנו לחשוב; אבל אנחנו עצמנו לא קולטים כל כך הרבה תדרים, לא מבחינים בכל כך הרבה מהסובב אותנו, שדרושה אופטימיות קיצונית להניח שיצורים תבוניים אחרים יזהו בכלל את המסר שלנו כמסר, שלא לדבר על פענוח שלו.
נמלים וחיות אחרות מתקשרות בעזרת פרומונים של ריח. אנחנו חולפים ליד המסרים שלהן יום יום; לא מבינים, לא מבחינים אפילו.
אזעקה: ספויילרים, מכאן והלאה.
ברנאר ורבר תהה מה יקרה אם ננסה למפות את שפת הנמלים:

בהתחלה הוא הניח נמלי ניסיון מתחת לפעמון זכוכית, ובו פתח אוורור, וחיבר אותן למכונה. הוא יצר קשר בין הנמלה ובין פיסת תפוח. זו היתה פוגשת נמלה אחרת ואומרת לה 'יש שם תפוח'. זאת היתה הנחת היסוד. הוא בדק את הפרומונים, ורשם את הנוסחה. 'יש תפוח בצפון' יהיה בשפת הנמלים 'מתיל מתילפרול ארבע-שניים פחמן'. הכמויות זעירות. מדובר בפיקוגרמים. אבל די היה בכך.

ממש כמו ברכישת שפה אנושית זרה, החוקר של ורבר לומד תחילה את כל המונחים המתייחסים אל עצמים ומצבים, ואחר כך יש לו אוצר מילים גדול דיו כדי להשלים פערים וללמוד מונחים מופשטים. והשלב הבא, המתבקש, הוא לדבר אליהן בחזרה:

אדם: את קולטת אותי?
נמלה: קרררררר.
אדם: אני משדר, את קולטת?
נמלה: קרררררררט. הצילו.
(המדען מתאים את עוצמת השדר; השדר הקודם היה רם מדי וחיסל את הנמלה. הוא מתחיל את הניסוי מחדש.)
...
נמלה: מה?

הידד! שפה משותפת! מעכשיו הכל יהיה נפלא!
כמובן שלא. היינו צריכים לדעת שלא.
אנחנו, שמתקשים לנהל תקשורת בין-תרבותית בינינו לבין עצמנו;
שמתקשים לפענח מסרים מתרבויות אנושיות עתיקות;
שמתקשים לגשר על פערים גם כשיש לנו יסודות משותפים נרחבים ("כיום אין כמעט דבר שמבדיל בינינו הבריטים לבין האמריקאים; למעט השפה, כמובן." שוב דאגלס אדאמס).
אפילו נניח שמצאנו את המילים, מה נאמר בהן?

על דסקית פיוניר מרים זכר אנושי את ידו לשלום. "הנמלים" מעלה את התהייה המתבקשת, בשם מי בדיוק אנחנו מתחייבים התחייבות כזאת, ומה היכולת שלנו לעמוד בה כמין, כקולקטיב חסר אחריות וחסר שליטה שהפרטים רודפי השלום שלו לא יכולים לאכוף משמעת על האחרים.
הוא מדבר גם על האופן שבו אנחנו משליכים את התפיסה שלנו, את המבנים החברתיים המוכרים לנו, על מבנים מורכבים, מוּנעי מוטיבציות שונות בתכלית, של יצורים חיים אחרים. אנחנו רואים ערי נמלים וחושבים על פאשיזם או על קומוניזם והקשר הזניח למציאות לא מטריד אותנו אפילו קצת... כי אנחנו בכלל לא מכירים אותה.

מושפעת מספרים אחרים בסגנון, ומהאזכורים המרומזים לקטל שנמלים מסוגלות לו, ציפיתי כל הספר לאפוקליפסת נמלים גדולה; לפשיטה שלהן על ערי האדם, לחיסול מוחלט של ההומיניד הטיפש שהאמין שהוא מוגן רק מפני שהוא יותר גדול. זה לא קרה. אבל אם אנחנו נמשיך להתפתח באותו הקצב, ובלו-קיו-קיוני החדשה תמשיך לפתח את הקהילה שלה באותו הקצב, ובהינתן העובדה שתמיד ולנצח יהיו אידיוטים - האפוקליפסה בוא תבוא.
יש בזה פן כל כך מבעית, שאיכשהו עדיף לחשוב על פלישה חייזרית.
סוף ספויילרים, אני משערת.


"הנמלים", כמו ספרי מד"ב רבים, מעביר רעיון מתוחכם בכתיבה בינונית מינוס. הוא לא חזק בפסיכולוגיה של הדמויות האנושיות שלו; לעומת זאת הוא מבריק ממש בפסיכולוגיה של הנמלים, לפחות בעיני בורה כמוני באנטומולוגיה. הקטעים שנלקחו כביכול מהאנציקלופדיה של הידע היחסי והמוחלט הם הטקסט החכם ביותר שראיתי מזה הרבה מאוד זמן.
כמו ספרי המד"ב הטובים, הוא שואל שאלות חזקות, מערערות שיווי משקל, ואז נסוג ללא תשובה, משאיר אותנו לחשוב.
זה, ככלות הכל, מותר האדם מן הנמלה.



את הנמלים קראתי הודות לביקורת של דז'נייב -
https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=104563
תודה רבה לך. ספר מעולה.
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
פַּפְּרִיקָה (לפני 10 חודשים)
חס ושלום! רססי אותן. מחר.
סקאוט (לפני 10 חודשים)
אפרתי, האם את מטפלת גם בג'וקים?! כי ג'וקים זה הפחד שלי..ושל אבא שלי.. [נעמי, זוכרת? את השיר שכתבת? ]

אפרתי (לפני 10 חודשים)
יאללה הפחדתם אותי. אני ידועה כמכבת שרפות מקצועית. מה שאפשר לעשות מחר אני עושה מחרתיים. אז אתם רוצים שאני אתן לנמלים לזחול על השיש שלי?
נעמי (לפני 10 חודשים)
בעיית האנטיביוטיקה אומנם לא אקוטית ברמת השבוע אבל הרבה הרבה פחות ממאה שנה. זמן דור של חיידק יכול להיות עשרים דקות בלבד..
נעמי (לפני 10 חודשים)
חחחח
או שאולי בני נינייך יפתחו עמידות לחרקים ואז כולם יהיו מרוצים.
פַּפְּרִיקָה (לפני 10 חודשים)
הוא מדבר על שבוע הבא, לא על עוד מאה שנה :)
אפרתי (לפני 10 חודשים)
נעמי, אני לומדת כל יום ממלכת הניקיון של זבל מופת, אבל לרמתה טרם הגעתי. פפריקה, זה כמו להגיד שמי שצורך אנטיביוטיקה וכו'.
אז מה, אני צריכה לא לקטול אותם כדי שבני ניני לא יצטרכו להתמודד עם מתקפת נמלים בעתיד. אני מאוד אוהבת את בני ניני העתידיים (אין לי מושג מי הם) אבל אני לא מוכנה לסבול בשבילם.
אם ממש הייתי סבתא-רבתא-זפטה-רבתא טובה הייתי מפסיקה להשתמש בשמפו.
פַּפְּרִיקָה (לפני 10 חודשים)
ורבר טוען שחרקים מפתחים עמידות לקוטלי חרקים במהירות מפחידה, וכשאנחנו מסלימים את רעילות החומר אנחנו רק יוצרים חרקים בלתי מנוצחים. עוד לא בדקתי אם זה נכון.
(הן משאירות מידע, אבל הוא לא מתמוסס, הוא מועבר, וזאת הסיבה שנמלים אחרות לא מתקרבות לבית זמן מה אחרי הריסוס.)
נעמי (לפני 10 חודשים)
וזה כי אפרתי היא נמלה עמלנית וחרוצה לא פחות.
לך אל אפרתי מלוכלך ראה נקיונה וחכם.
אפרתי (לפני 10 חודשים)
היחס שלי לנמלים הוא מתוחכם הרבה יותר: אם חלילה אני מגלה שיש נמלים בבית, אני מרביצה טונות של ספריי קוטל נמלים.
אני מניחה שלפני שהן מתות הן משאירות בשלולית של הספריי קצת מידע. הבעיה היא, שהשלולית הופכת לאבקה עד הבוקר ואז קשה לי לפרש את המידע הזה.
פַּפְּרִיקָה (לפני 10 חודשים)
שאלתי עכשיו שניים מהאחים שלי. אחת פתרה בסוף, עם רמז, השני התייאש אחרי שלוש דקות וגיליתי לו. אבל תכל'ס, השיטה שלך יעילה.
דז'נייב האב (לפני 10 חודשים)
כנראה את צודקת. אני לא יודע.
( אני לא מוצלח בחידות כאלה, אם זה מספיק חשוב הסופר יענה מתישהו. )
פַּפְּרִיקָה (לפני 10 חודשים)
בייק - אה, כי רימון חוסם לי את הHTML color picker אז אני משתמשת במה שיש - במקרה הזה בצבע שיש בדף שלי.

דז'נייב - זה ספויילר שאתה מזהה כספויילר רק אם קראת את הספר, נדמה לי.
(פתרתי אותה בלי גפרורים, במופע השני שלה בספר, אני חושבת. פשוט ברגע הראשון זה נשמע כל כך בלתי אפשרי, שהפיתרון היה חייב להיות בכיוון אחר לגמרי, ומההבנה הזאת הדרך היתה קצרה.)
דז'נייב האב (לפני 10 חודשים)
אני בטוח שאם הדיון יהיה במקומות הנכונים יש כמה שממש ישמחו...
להקדים לפני כל הערה בקשר לתקשורת באשר היא.

( אני לא הצלחתי את חידת הגפרורים. אבל זה לא אומר הרבה )
האופה בתלתלים (לפני 10 חודשים)
הציטוטים
פַּפְּרִיקָה (לפני 10 חודשים)
מה חום?
האופה בתלתלים (לפני 10 חודשים)
למה חום?
פַּפְּרִיקָה (לפני 10 חודשים)
סקאוט - סימניה מספרת שיש ספר שני. לא קראתי.

דז'נייב - אם להמשיך את הביקורת שלך, הדיון הזה עלול להיכלל יום אחד בקאנון משני, והפרוטוקול יקודש יום אחד. היזהר במשאלותיך.
להקדים לאיפה? לפני הפרומונים?
אני קוראת מאוד מהר. והקדשתי לזה יותר זמן משראוי בהתחשב במבחן של חמישי. כנראה רעיון גרוע, אבל רעיון גרוע מאוד מהנה.
(זאת רק אני או שחידת הגפרורים היתה ממש קלה?)
דז'נייב האב (לפני 10 חודשים)
לצורכי הפרוטוקול הקדוש אני רק רוצה לציין:
א. אני חושב שצריך להקדים את אזהרת הספויילר
ב. מילה בסלע ( ולא, שתיקה לא בתרי )
ג. את סיימת את זה תוך יום??
סקאוט (לפני 10 חודשים)
יפה! הספר ברשימה שלי. הביקורת של דז׳נייב סיקרנה אותי לגבי הספר ושלך גורמת לסקרנות להתעצם.
האם זה ספר יחיד או חלק מסדרה?





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ