ביקורת ספרותית על הנמלים מאת ברנאר ורבר
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 15 בינואר, 2018
ע"י דז'נייב האב


יום אחד אני ארכז את כל הספרים המוצלחים באמת בצורת תנ"ך - יש את הספרים הקדושים, הספרים החיצוניים החשובים, וסתם ספרים. יש כמה ספרים שמקבלים קומבינה ונכנסים ישר לפנתיאון ( למשל: ארבעת הכרכים של כתבי אייזיק אסימוב וששת כרכי הארי פוטר והשיטה הרציונלית ), יש כאלה שיכנסו לקטגורית הספרים החיצוניים החשובים ( למשל: טרילוגית המוסד, "האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות" ), ויש את כל שאר הספרים שייאלצו להשאר בקטגוריות נמוכות יותר. יש עוד ספר שאני כבר יודע לאן הוא יכנס - "הנמלים" של ברנאר ורבר, הוא יקבל מקום של כבוד בפנתיאון. רבים ישאלו אותי - "למה? זה ספר לא מובן, עם הרבה חידות ורמזים מוזרים, למה הוא כל כך חשוב?" אז תדעו שכל הספרים החשובים קודש, והנמלים קודש קודשים.



נמלים זו חיה מעניינת. מה בעצם אנחנו יודעים על נמלים? יש להם 6 רגליים, הם מופיעים בסרט "באגסלייף", יש תיאוריה שהם היו חלק ממכות מצרים, הן מאוד חזקות ויש מלא מהן בעולם. כמה מלא? מספר עצום ובלתי נתפס. כמו שמתחיל הספר - "בזמן הדרוש לכם לקרוא שורות אלו שבע מאות מיליון נמלים נולדות על פני כדור - הארץ, שבע מאות מיליון יחידים מתוך קהילה המוערכת במיליארד מיליארדים, ואשר לה ערים, הירארכיה, מחשבות, שפה משלה, תפוקה תעשייתית, עבדים משלה, שכירי חרב וכלי נשק - מחרידים בעצמתם"
תחשבו על זה רגע, מה היה קורה אם נמלים היו מגלים את האש? ואת הגלגל? הרעיון הזה כבר מופיע ב"סיפורים מן האייל הלבן" על טרמיטים, אבל נמלים זה אותו קונספט. מה היה קורה עם לכל היצורים האלה, שעולים עלינו הרבה בכמותם וביכולת שלהם להתמודד עם בעיות, היה נשק קטלני?

***אזהרת ספויילרים***
בסוף הסיפור, יש סוף מאוד לא אופטימי. שני ילדים מפגרים שורפים את קן הנמלים, ואז הנמלים שעד אז חיו בשלום עם בני האדם מנתקים קשרים. לדעתי זה לא הסוף של הסיפור, מי שמעיין בספר אולי שם לב לפרט שיש אוסף משפטים חשובים של בלו-קיו-קיוני החדשה, אנחנו יודעים רק את הראשון, אבל הוא אחד מתוך סדרה. בלו-קיו-קיוני החדשה יצרה אימפריה, בל-או-קאן הפכה להיות אימפריה עצומה, שבסופו של דבר, תנצח אותנו. כמה זמן זה ייקח? הסופר לא אומר, אבל הנמלים מספיק עקשניות בשביל לנצח בכל קרב שלא יהיה. בלו-קיו-קיוני, לא אחת שתוותר לבני האדם רק בגלל שיש להם נשקים רצחניים כמו אש, מים, או k-300, ככל שהמכשול גבוה יותר, כך היא תתאמץ יותר לעבור אותו.
***סוף אזהרת ספויילרים***

צר עולמי כעולם נמלה. יש לי מעט מאוד ידע כללי, יש יותר מדי ספרים שאני לא אספיק לקרוא, יש יותר מדי דברים שאני לא אספיק ללמוד. רק רגע, מה משמעות הביטוי הזה? האם עולם הנמלה כה צר? בספר מתואר ממלכת נמלים עצומה. הנמלים המציאו את הארטילריה, את הנשק הכימי והביולוגי, את הק.ג.ב, האם עולמם בהחלט צר? ככל הנראה, ע"פ הספר התשובה הברורה היא - כן. עולם הנמלה הוא עולם צר, הנמלה כיחידה עצמאית חלשה מאוד ולא יכולה לעשות כמעט כלום. נמלה אחת יודעת לעשות רק דבר אחד, כמו תא אחד בגוף האדם, אבל קן נמלים שלם, קן פעיל ומשגשג עולמו גדול בהרבה, גדול יותר ממה שאנחנו יכולים לדמיין, עולם גדול באופן בלתי נתפס.
תנסו לחשוב שאתם מקבלים הודעה בשום פנים ואופן לא להכנס למרתף, ואז אין לכם ברירה ואתם נכנסים, מה אתם הייתם עושים?
תנסו לחשוב על אשה שבעלה מסתיר ממנה מידע, ולבסוף נעלם בפתאומיות במרתף סודי ומפחיד, מה אתם הייתם עושים?
תנסו לחשוב על החיים בקן נמלים, החיים תחת שלטון מסודר של מלכה יודעת כל, איך זה מרגיש? ( הכנס רפרנס מתוחכם / מצחיק / שנון למה שכתבתי על גבעת ווטרשיפ באותו הקשר כאן )
הספר משלב כמה סיפורים ביחד, זה סיפור הרפתקאות, סיפור מתח, ועוד. ככל שאני אנסה לתאר איך הספר בנוי, אני רק אגרע, אז אני אפילו לא אנסה. פשוט תקראו את הספר, תבינו על מה אני מדבר.
***מכאן והלאה ספויילרים מסוכנים יותר מחומצת נמלים***
אני מגדיר את הנמלים כספר החייזרים הטוב ביותר שקראתי אי פעם. זה ספר חייזרים מעולה, הוא מדבר על חייזרים שמעולם לא חשבנו לדבר איתם, חייזרים תבוניים, חכמים, שפשוט אין בינינו שום תקשורת.
המחבר מסביר משהו נכון - הנמלים לא פשיסטיות. יש להן דרך משלהם לארגן חברה, דרך שאנחנו לא מסוגלים לתפוס ולעולם לא נהיה מסוגלים לתפוס, כי הם פשוט שונים מאיתנו. זה הזכיר לי טיפה סיפורים של אסימוב ( כמו כל דבר ביקום הזה ), הרעיון של החייזרים שבעצם חיים בעולם שלנו, זה רעיון מדהים. את הרעיון הזה מבינים בסוף הספר, וזה מדהים. זה ממש כמו הרגע שמבינים איך לפתור את החידה של הגפרורים, זה פשוט רגע מופלא שאין לי שום דרך איך לתאר אותו, ואני גם לא ממש זוכר אותו כיוון שהוא קרה בשתיים בלילה...
אני פשוט אעצור כאן, כי אין לי מילים נוספות. לא ברור לי איך הצלחתי לברבר כל כך הרבה על הספר. אני מניח שאם את/ה קורא/ת את זה, קראת את הספר, אם לא - צר לי עליך, הרסת לעצמך ספר מופלא. בסופו של דבר, אם הנמלים ינצחו, לא אתה ולא אני נשרוד, אבל לפחות תדע שזה מגיע.
15 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
פואנטה℗ (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
בדיוק ראיתי שיש לך כמה ג'וקים חדשים בביקורת החדשה פלוס קצת הומור יבש שעוזר להחליק בגרון (אולי תוסיפי כמה טיפות של רוטב קרציות מוקרם...שלא יהיה יבש מדי)
רויטל ק. (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
<הולכת לטרוף משהו>
פואנטה℗ (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
גם וגם.
רויטל ק. (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
רגע, בגלל הדיאטה או בגלל טרף??
פואנטה℗ (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
מבאסת אחת.
אפילו לוקשים לא תקבלי, רק קרטון וקרשים (נטול קלוריות, ימבה סיבים לא תזונתיים)
רויטל ק. (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
(וטרף הוא דווקא בין הספרים הפחות אהובים עלי של קרייטון)
רויטל ק. (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
הא. אבל מה מכל אלו דיאטטי, מה?
אני ניזונה רק מלוקשים דלי קלוריות ונטולי סוכר!
פואנטה℗ (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
רויטל, למה לך לסבול?
יש כאן מבחר גדול של דליקטסים ערבי חך, מחממי לב, משמחי לבב וממריצי לבלב: עוגות, פרלינים, סוכריות על מקל, לבבות ומה לא.
פואנטה℗ (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
איך אתה עם מייקל קרייטון? עד כמה שהבנתי את הראש שלך, תהנה מ- "טרף" (ננו-רובוטים + מדע + מד"ב + מו"פ על בסיס התחקות אחר להקות ציפורים וכו').
אחלה ספר. נסה.
רויטל ק. (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
בין לוקשים לג'וקים... נראה לי שאלך על לוקשים;)
בת-יה (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
בני אדם אוהבים מאוד לחשוב שהם שונים לגמרי מהנמלים, אבל זה לא ממש כך.
אם נסתכל על עצמנו מלמעלה, מאוד למעלה, נראה כבישים עמוסי מכוניות דומים מאוד לשבילי נמלים. מרכזי מזון שמהם אנשים יוצאים האחד אחרי השני עם צרורות מזון בידיהם, גם העבודה די אחידה במפעלים, וכך גם המגורים בבניינים משותפים. הכל ביחד. וגם אלה שהם לבד מחפשים את הביחד. העובדה שהמצאנו דברים חדשים לא שינתה את החיים כקהילה. אמנם יש היום קהילת מחשב במקום בית-עם אבל הסך הכל דומה מאוד.
אנחנו רוצים לחשוב שאנחנו מיוחדים, אבל אנחנו בסך הכל עוד סוג של בעלי חיים. העובדה שהגענו לחלל לא הפסיקה את מחלת השפעת, למשל.
פואנטה℗ (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
אם הייתי גם חכמה כמו שהייתי יצירתית (פעם, בימים ההם...) והייתי משקיעה בחברה ההיא שהקימה חוות ג'וקים בדרום...נו, מה עכשיו לבכות על הג'וקים שכבר נגרסו??
אז מה שנשאר זה להאכיל אתכם לוקשים.
צב השעה (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
אני לא יודע מה עם ג'וקים, אבל אלון כבר הציע עכברוש.
https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=92268
רויטל ק. (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
פואנטה, ג'וקים לאיתור נעדרים זה סבבה, אבל איפה הימים בהם היית יצירתית *באמת* והצעת לנו לאכול ג'וקים??
דז'נייב האב (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
פואנטה - אסימוב מדבר על רעיונות באוסף הסיפורים הקצרים שלו ( בהקשר טיפה שונה - חלומות ), רעיונות זה לא הבעיה, הבעיה זה לכתוב אותם...
פֶפֶר - הרעיון באמת הגיע משם
פֶּפֶּר (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
(לא נפגעתי, להפך, הצחיק אותי, בעקבות השבת)
פואנטה℗ (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
ההתלהבות שלך מדבקת אבל קראתי עד הסוף אז הרסתי לעצמי ספר מופלא.

לפחות לנמלים יש תדמית של חרוצים (עבודה היא חיינו וכל זה...), להבדיל מג'וקים (שגם להם, מסתבר, יש תכונות מופלאות כמו למשל, גמישות גופם שמנצלים אותה לאיתור נעדרים בתוך הריסות אחרי רעידות אדמה (הנה לך רעיון חינמי לספר, והוא כבר לא מד"ב).
דז'נייב האב (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
פֶפֶר - אני מצטער. העולם שלי באמת צר, וכבר אמרתי את זה. לא התכוונתי לפגוע באף אחד.
פֶּפֶּר (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
חיכיתי לזה
(צר עולמי כעולם נמלה. הא.)
האופה בתלתלים (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
לא כזה אכפת לי (גם אני רק באמצע) אבל זה עדיין הרגיש משעשע.
דז'נייב האב (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
לא קראתי את שר הטבעות ( אימוג'י מבועת )
פֶפֶר הבהירה לי שאני חייב לקרוא. ביחד עם עוד הרבה אנשים. מלא אנשים.
האופה בתלתלים (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
מעולה ממש! בדיוק היום שני ילדים בספרייה מצאו את הסימילריון, אז אמרתי להם שזה שר הטבעות, אחד הספרים החיצוניים, וגיחכתי לעצמי.
דז'נייב האב (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
זה ספר מופלא. אני בהחלט ממליץ להוסיף אותו לרשימת הקריאה.
סקאוט (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
נשמע ספר מרתק! אוסיף לרשימה. ואתה צודק, זה גאוני לקחת משהו שהוא שייך לעולם שלנו ולהפוך אותו לחייזר. לא יצור פנסטי אלא יצור שאנחנו מכירים את טיבו.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ