ביקורת ספרותית על הזוג מהבית השכן מאת שרי לפניה
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 29 בינואר, 2018
ע"י מסמר עקרב


אני לא אוהב ספרי מתח. יש להם נטייה למרוט את עצביי והמטרה, יצירת המתח, מקדשת לרוב אמצעים שהם פסולים בעיניי, בדמות תפניות עלילתיות הזויות ומופרכות. וחוץ מזה, בספרי המתח שאני קורא תמיד יש היעלמויות ורציחות. תמיד מישהו נעלם ואז נרצח או נרצח ואז נעלם, או נעלם ולשם שינוי לא נרצח, אבל אז מתברר שהוא נעלם בגלל שהוא רצח מישהו אחר, שנעלם כמובן... וחוץ מהכול, הם גורמים לי לנשנש קצת (על מי אני עובד? לזלול המון שוקולדים ועוגות) תוך כדי הקריאה.

אני לא אוהב ספרי מתח. בכלל לא. הבעיה היא, שספרי המתח אוהבים אותי. תהרגו אותי (ותעלימו אותי), לא יודע מה הם מצאו בי, אבל הם ממש חושקים בי. "כולה (במלעיל, הם מטעימים) ספר", הם קורצים לי קריצה רבת משמעות, "וחוץ מזה, כך יהיה לך תירוץ לאכול את העוגה כולה" (במלרע, הם מטעימים). כאילו שחסרים לי תירוצים. ובעודם מטעימים, אני כבר טועם (כלומר זולל), לא עומד בפיתוי, קורא עוד ספר מתח, מצטמרר, מקבל כאב ראש מכל הרציחות וההיעלמויות וכאב בטן מכל הזלילות, ונשבע שזה ספר המתח האחרון שאני קורא. נו, טוב, עד הפיתוי הבא.

בבסיס ספר המתח הזה ניצבת, כמה מפתיע, היעלמות, והפעם של תינוקת. אני לא אספר לכם אם היא גם נרצחה כי זה יהיה אם כל הספוילרים, אבל אני כן יכול לגלות לכם שהיא לא נעלמה בגלל שהיא רצחה מישהו אחר והעלימה אותו... הסיפור פשוט: אן ומרקו מוזמנים לארוחת ערב אצל שכניהם, סינתיה וגרהאם. השכנים מבקשים מהם לבוא בלי התינוקת, ובלב כבד הם מחליטים להשאיר את קורה התינוקת בבית. כאשר אן ומרקו חוזרים הביתה, הם נחרדים לגלות שקורה נעלמה ממיטתה, וכל הסימנים מעידים שנחטפה.

חשודים, בלי עין הרע, יש למכביר. האם אן, שסבלה מדיכאון לאחר לידה ושסבלה בעברה הרחוק ממחלת נפש, קשורה להיעלמות? האם ידו של מרקו הייתה במעל, בניסיון נואש להשיג מזומנים לעסקו הכושל? ואולי סיניתיה, השכנה היפהפייה, ששנאה ילדים אך חשקה מאוד במרקו וניסתה לחזר במרץ אחריו, אשמה בהיעלמות? שמא יתכן כי הוריה של אן קשורים לחטיפה בשל שנאתם לחתנם וניסיונותיהם להפרידו מבתם? ואולי בכלל מישהו מבחוץ חטף את התינוקת כדי לסחוט כסף מהוריה העשירים של אן?
הספר קולח, התפניות העלילתיות לא הזויות וצורמות מדי (רק קצת), הסיפור עצמו מעניין. ועדיין, לא ספר שיטביע בי את חותמו ויותיר בי תובנות פסיכולוגיות כלשהן. לפחות הוא לא מתיימר, בניגוד לכל ספרי המתח האלו שמתהדרים בגב הספר בתואר "מותחן פסיכולוגי", ומתבררים בסופו של דבר כמותחנים פסיכוטיים.

אני לא אוהב ספרי מתח. אני גם שונא שוקולדים ועוגות. אז למה לעזאזל הם כל כך אוהבים אותי? כולה מסמר קטן, חלוד ומכוער. שיימצאו להם איזה פטיש גברתן להתעלל בו. אשכרה גיבורים על חלשים.
41 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אפרתי (לפני שלושה שבועות)
ברור. למען הארי קברט שניהם יבגדו בידידתם אפרתי. עם חברים כאלה מי צריך אויבים.
סקאוט (לפני שלושה שבועות)
מסמר, העיקר שבמסתור יהיה מלאי מכובד של מתוקים!
מסמר עקרב (לפני שלושה שבועות)
תמיד אני יכול למצוא מסתור תחת שריונו של הצב, ועוד לא אמרתי מילה על נשק יום הדין שלי, הלוא הוא הנמר הבנגלי.
אפרתי (לפני שלושה שבועות)
תיזהר לך, עם קברט. אני לא מאיימת, אבל תיזהר.
מסמר עקרב (לפני שלושה שבועות)
אנקה, התכוונתי לזמיר של כריסטין האנה, שרונדנית בדיוק סיימה לקרוא.
https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=104777

אפרתי, הרודפים נפלא. אבל גם מזווית עינו מושלם בעיניי!!! איך נטשת אותו??? זהו, עכשיו אני יושב לכתוב שיר הלל להארי קברט.
אנקה (לפני שלושה שבועות)
דן, לאיזה "זמיר" התכוונת ? 'אל תיגע בזמיר' ?
אפרתי (לפני שלושה שבועות)
קראתי את הבעל ועוד אחד. את הרודפים, לא. התחלתי לקרוא את מזווית עינו ונטשתי.
מסמר עקרב (לפני שלושה שבועות)
אז "הזמיר" המסכן בטח העלה אבק על המדפים עד שקראת אותו...
:-)
רונדנית (לפני שלושה שבועות)
אני אוהבת ספרי מתח, אני כל כך אוהבת ספרי מתח שכל ספר שהוא לא מתח מחכה לתורו. אגלה לך סוד, כל תקציר שמתחיל ב... התגלתה גופה...מיד נלקח על ידי.
אני אוהבת ספרי מתח ולמזלי הם גם אוהבים אותי :-)
מסמר עקרב (לפני שלושה שבועות)
בת-יה ומיכל, תודה רבה!
מיכל (לפני שלושה שבועות)
מסמר קטן וחלוד? אולי קטן, אבל בטוח לא חלוד.
בת-יה (לפני שלושה שבועות)
מסמר עקרב, כיף של ביקורת - גם מחכימה גם מטעימה -:)
גלית (לפני שלושה שבועות)
יום של אכזבות ואת חושבת שאת מכירה אנשים...
אבל בכל זאת אני מאמינה שאפשר להציל משהו...אם מסמר מסכים לוותר על קצת שוקולד אוליי אפשר לשכנע את רויטל ק.
ואפרתי אם אחד מהשניים הוא הרודפים - דייני. אם לא - ממש כדאי לך.
סקאוט (לפני שלושה שבועות)
רויטל, אצלי זה יותר חבילה פה, חבילה שם. ואפרתי- אין על מגנום! יצא מגנום חדש בטעם דובדבן. אבל המגנום האהוב עלי זה מגנום שוקולד לבן.
רויטל ק. (לפני שלושה שבועות)
כן, קוביה פה קוביה שם... והנה, הלכה עוד חבילה...
אפרתי (לפני שלושה שבועות)
אני מתה על מגנום שוקולד (ציפוי ותוכן), אבל גם הוא שוקולד חלב. אז בואו נתחלף ודי.
רויטל, תני כתובת ונסגור עניין.
מסמר עקרב (לפני שלושה שבועות)
עכשיו אני כבר מסכים: שוקולד מריר הוא לנשנוש (מינורי, קוביה פה - קוביה שם), שוקולד חלב הוא לזלילה (אימתנית ומטורפת...)
רויטל ק. (לפני שלושה שבועות)
שוקולד מריר הוא לא לנישנוש אמיתי?
אפרתי, רוצה לקפוץ לכאן לראות מה אני מנשנשת בעבודה בשבוע האחרון?

מסמר, למה לרדוף? פשוט תשלחו לי את השוקולדים המרירים שמגיעים אליכם בטעות...
ככל שאחוז מוצקי הקקאו עולה... המשקל שלי עולה איתם :(

(דווקא כקרם לעוגות אני לא אוהבת. וגם לא סובלת גלידת שוקולד).
הכוורן (לפני שלושה שבועות)
מסמר , אתה צריך לעשות יותר שטויות . אם זו הגננת מגן נעמי , אני אדבר איתה. בדיוק קורא את הספר (תודה לשונרא ולסקאוט גם )
מסמר עקרב (לפני שלושה שבועות)
חני, תודה רבה. זו ממש לא יצירת מופת ספרותית, אבל זה כן ספר מתח קליל, מותח, חביב וזורם. לפעמים לא צריך יותר מזה.

רויטל, עכשיו אני וגלית נרדוף אותך! שוקולד מריר נחשב משום מה לשוקולד גורמה, וככל שאחוז מוצקי הקקאו עולה כך הסנוביות גוברת, אבל לדעתי הוא פשוט לא טעים... אני מעדיף שוקולד חלב עם תכולת חלב גבוהה, כמו זה של אצבעות קינדר, המכיל 60% קרם חלבי.

אפרתי, כקרם לעוגות הוא באמת מצוין.
אפרתי (לפני שלושה שבועות)
שוקולד מריר הוא באמת רק בשביל קרם לעוגות, לא לנישנוש אמיתי. קראתי 2 דין קונץ נפלאים. ואז השלישי לא הצליח לי. אני לא אוהבת משהו שהוא פנטזיה לגמרי.
רויטל ק. (לפני שלושה שבועות)
מסמר, כמעט השתכנעתי ללכת לחפש את "הרודפים".
אם גם אתה וגם גלית מתלהבים...
אבל אז כתבת את המשפט הלא יאמן הבא: "שוקולד מריר זה לא טעים"(!!)
וכאן איבדתי כל אמון בטוב טעמך.

(מישהו בעבודה הניח ערימה של חבילות שוקולד מריר בשולחן לידי, והוא מעודד את כולם לקחת חופשי.
הצילו.
מאבדת את שפיות דעתי ואת שרידי הדיאטה).
חני (לפני שלושה שבועות)
אהבתי את הסקירה דנוש. הספר נשמע סתמי.
יש לך מליוני ספרים בסיפריה מטר ממך.
כמו שמחשבות אומר "ומתי ספר אמיתי"?.
מסמר עקרב (לפני שלושה שבועות)
גלית, "הרודפים" - ענק. גם את "מזוית עינו" אהבתי מאוד. ושוקולד מריר זה לא טעים (וגבוהי המצח יכולים לצקצק בלשונם הסנובית כאוות נפשם) ושוקולד לבן זה בכלל לא שוקולד. ועל זה נאמר: אחות תאומה...

חגית, שמח שצחקת. לפעמים יש לי מצב רוח שטותניקי ואני עושה (וכותב) שטויות. אבל אז הגננת מעמידה אותי בפינה, עם הפנים לקיר. "מסמר רע" (וזה יוצא לה מסמרע), היא נוזפת בי ואני חוזר להיות רציני.

מומו, תודה רבה.
מוּמוּ (לפני שלושה שבועות)
אחלה ביקורת
סקאוט (לפני שלושה שבועות)
אפרתי- בכית בו?? ואו! אני זוכרת שפשוט לא יכולתי לנתק אותו מהידיים. " עוד עמוד אחד, עוד אחד!" עד שבסוף סיימתי אותו ביומיים!!

ככה קרה גם עם "אבן הירח" שלדעתי הוא פסיכולוגית יותר טוב מאישה בלבן, אבל אין ספק שמבחינת המתח, האישה בלבן לוקח!
חגית (לפני שלושה שבועות)
הכל טוב, סקאוט זה היה פשוט מצחיק, ככה בהמשך של הביקורת המצחיקה הזו.
לא נראה לי שהוא נעלב ממי שלא מגיב.
סקאוט (לפני שלושה שבועות)
כי לא קראתי אז את הביקורת אבל הייתי חייבת להגיב למסמר שטוב שהוא חזר לכתוב ביקורות. שלא ייעלב שאני לא מגיבה לו על תוכן הביקורת.

וזה בסדר חגית חח
חגית (לפני שלושה שבועות)
כל כך צחקתי מהביקורת הזו.
גם התגובה להבטחה של תגובה של סקאוט הצחיקה אותי. (סליחה סקאוט)
מדוע לציין שתכתבי תגובה אחרי שתקראי את הביקורת?????
גלית (לפני שלושה שבועות)
אחי!!! מה אחי ,תאומי הסיאמי! עזוב פרלינים. קנית אותי עם דין קונץ. הרודפים זה ספר שאני נשבעת בשמו שנים רבות.(וגם הבקורת הראשונה שלי בסימניה).

האשה בלבן? לא ספר מתח, אוליי רומן פסיכולוגי, בקורת חברתית, עוסק במיסתורין.
אני לא חיבבתי אותו ועדיין לא מבינה מה ההתלהבות הגדולה.
מחשבות (לפני שלושה שבועות)
האשה בלבן ספר נהדר.
מחשבות (לפני שלושה שבועות)
אפרתי (לפני שלושה שבועות)
אני מאוד אהבתי את האשה בלבן ואפילו בכיתי בו! הייתם מאמינים? בכל אופן, בשביל סקאוט הוא מספיק ישן. בשבילי הוא מספיק חדש.
מסמר עקרב (לפני שלושה שבועות)

אנקה, דווקא עליתי במשקל כהוגן...

אפרתי, אני לא אוהב ספרי מתח בערך כמו שאני שונא שוקולד... הדברים נכתבו בבדיחות הדעת, כמובן. בנוגע להטבעת חותם, אני חושב שרוב ספרי המתח באמת לא כאלה מעמיקים והם לא מותירים איזה תובנות מיוחדות. כמובן שיש גם יוצאים מן הכלל (כמו בחלק מהספרים של דין קונץ), ובכלל – אני בדעה שאפשר ליהנות מספר מתח טוב גם אם הוא עתיר בתפניות עלילתיות בלתי הגיוניות וגם הוא לא מותיר בקורא איזה תובנות מיוחדות. הספרים של לינווד ברקלי, למשל, נהדרים בעיניי, אעפ"י שלא מצאתי בהם איזה עומק מיוחד.

יעל, תודה רבה. דווקא מסקרן אותי מאוד מה תהיה דעתך עליו...

גלית, אחותי התאומה לאהבת השוקולד, כמה טוב לראותך כאן. כן אישה בלבן, לא אישה בלבן, העיקר הפרלינים...
גלית (לפני שלושה שבועות)
האשה בלבן לא ספר מותח. וגם לא מאד מעניין
גלית (לפני שלושה שבועות)
מה שאפרתי! לגמרי!
סקאוט (לפני שלושה שבועות)
אני מסכימה עם אפרתי! האישה בלבן וספריו של קולינס הם כאלה.
yaelhar (לפני שלושה שבועות)
אני אוהבת ספרי מתח אינטליגנטים.
ההתחלה של הספר הזה נראית לי לא כל כך... כנראה לא אקרא אותו. את הביקורת אהבתי בלי הסתייגויות.
אפרתי (לפני שלושה שבועות)
לי וכל המתייפפים! תיזהרו ממני!!! מה זה ספרי מתח לא משאירים חותם??? יש הרבה מאוד ספרי מתח שנכנסו לפנתאון הספרות ורומנים רגילים שאפילו לא עומדים בתור לכניסה.
רוצים רשימה?
מסמר, אתה התחלת!
ואתה אוהב ועוד איך!
לתת לך רשימת ספרי מתח שנתת להם ארבעה וחמישה כוכבים???
אל תתחילו איתי.
לי יניני (לפני שלושה שבועות)
אני לא משתגעת על ספרי מתח אבל קוראת מעת לעת. ספרי מתח מטבעם לא משאירים חותם תודה על הסקירה
אנקה (לפני שלושה שבועות)
דן, שפר מזלך שאי אפשר לראות בעין אנושית את ההתמכרות הזאת :)
סקאוט (לפני שלושה שבועות)
אפרתי- ואני מציעה: תראו ערוץ הכנסת. זה יעלה בכם הרבה רעיונות! מסמר- הרגת חחח

מסמר עקרב (לפני שלושה שבועות)
מחשבות, אנחנו באותו ראש – כחול. ומי שלא זוכר את התמונה הקודמת שלך עוד יחשוד בי לשווא בתשוקה לספרי תשוקה...

רויטל, דווקא הייתה בייביסיטר בסיפור, אבל היא ביטלה ברגע האחרון.

צב, בנוגע להארי קברט, יש מצב. בנוגע למרק – מה, רק? בלי פרלינים זה לא הולך.

אפרתי, תודה רבה. בדיוק אני בודק את נושא הכשרות של כמה בונבוניירות מהודרות ומובחרות.

שונרא, תארי לעצמך שהזוג מהבית השכן שלי היה... הזוג לארס קפלר! בטח הם היו מהפנטים אותי, מוצצים את דמי, ואז רוצחים ומעלימים אותי. ומזמינים את יוני לינה לחקור.

סקאוט, שכפ"ץ וקסדה ומסכת אב"כ (עם פתח באזור הפה לשם הזלילה הבלתי נמנעת).

אנקתי, כל ניסיונות הגמילה עלו בתוהו. באמת. זו אשכרה התמכרות איומה ונוראה.
אנקה (לפני שלושה שבועות)
דן, אתה יכול לנסות דבר אחר או מצב קריאה אחר, כלומר, בשכיבה על הגב עם שתי כריות להגבהה כמה דקות לפני השינה ואחרי צחצוח שיניים.
אין מצב שתקום במיוחד לנשנש קצת שוקולד וקצת עוגות.
הולך ?
אפרתי (לפני שלושה שבועות)
שונראית, הכרוניקה מייצרת רעיונות לסופרים. מכירה הרבה כאלה. אפילו ישראל זמיר, שאל את בשביס זינגר, אביו, מאיפה יש לך רעיונות?
וזה ענה לו: אני קורא את העיתון בארוחת הבוקר.
סקאוט (לפני שלושה שבועות)
מסמר, אני במקומך הייתי באה לעבודה עם אפודת מגן. האהבה הזאת של ספרי המתח אותך היא לא בריאה וטבעית והיא אף הייתי אומרת, מסוכנת!
שונרא החתול (לפני שלושה שבועות)
מזכיר קצת את ההיעלמות של מדליין מק'אן. כתבת ביקורת גנובה ומגניבה ונראה לי שאקרא את הספר.
הבנתי ששרי לפניה. אבל מי מאחוריה ומצדדיה? נקווה שלא פסי-כו-לו-גית.
שונרא החתול (לפני שלושה שבועות)
מסמרון, אני מבקשת! הז'רגון היום הוא:
תינוקת מש-כי-לה
מותחן פסי-כו-לו-גי
B.A
M.A
וזהו!!!
אפרתי (לפני שלושה שבועות)
ביקורת מצחיקה כמו שצריך (ניסיתי להעלים את פרץ הצחוק, אני באמצע העבודה, יעני שקועה) ככה שאתה חייב לי גם ספר מתח וגם חבילת פרלינים.
מקסים.
ואל תקשיב לצב. הארי קברט... המממפפפפ... כוסברה... איכס....
צב השעה (לפני שלושה שבועות)
אני יכול לנסות לפתות אותך עם הארי קברט (ולקינוח מרק ירקות עשיר עם הרבה כוסברה). הולך?
סקאוט (לפני שלושה שבועות)
עדיין לא קראתי את הביקורת, אבל טוב שפירסמת ביקורת! אני אקרא ואגיב גם על הביקורת.
רויטל ק. (לפני שלושה שבועות)
ספר שמתחיל בהורים שמשאירים את התינוקת שלהם לבד בבית מאבד אותי מיד.
שמעתם פעם על בייביסיטר??
לחילופין, על סירוב מנומס להגיע לשכנים, אם אין לכם בייביסיטר?

ספרי מתח זה סבבה מבחינתי, בסך הכל, רק בלי לערב ילדים.
מחשבות (לפני שלושה שבועות)
גם אני לא מרבה לקרוא ספרי מתח מאותם טעמים. אם כבר, יש כמה מצויינים, אבל אם מתח, מעדיף סדרות ובצפיית בינג'.





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ