ביקורת ספרותית על מתחילים - ספריה לעם #662 מאת ריימונד קארבר

---

טוב, איך אני כותבת ביקורת על ספר כזה?

אני פריקית של סיפורים קצרים, ואני קוראת לא מעט כאלו.

אבל קארבר הוא מיוחד. היום (או אולי בישראל של שנות ה-90 כבר?) יש כתיבה בסגנון הזה, אבל זה מתחיל כאן.
מינימאליזים.
לתאר תמונות מהמציאות.
בלי ייפוי, בלי אריכות ובלי נסיון לעדן את החוויה.
יש בזה משהו חזק מאוד.

אבל -
אני גיליתי שזה תרופה שעובדת במנות קטנות.
אחרי שניים-שלושה סיפורים הרגשתי כבר בשידור חוזר.
הייתי צריכה לקחת הפסקה.
לשים אותו בצד לשבוע ורק אז לחזור לעוד סיפור.

מי שאוהב את הסוגה - מוזמן לחוויה נהדרת.

אך עלי לציין שמשהו היה חסר לי לפעמים.
אולי סוג של עלילה.
אולי איזושהי הפתחות או קסם או מפנה פתאומי שיגיע בסוף. קצת או הנרי או מופסאן - אתם יודעים...
הסיפורים מסתובבים סביב אותה עמדה נפשית והרבה מהגיבורים לא חווים שינוי של ממש -
ושוב יש לזה יתרונות, אך גם חסרונות.

קריאה מהנה.

» ביקורות נוספות של טליה
» ביקורות נוספות על מתחילים - ספריה לעם #662