ביקורת ספרותית על כל הוורידים הולכים אל הלב : סיפורים מאת יואב בן-ארי
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 12 באוגוסט, 2017
ע"י ראיה


הוצאת 'אפיק' תמיד מפתיעים עם הספרים שלהם, לא היה ולו ספר אחד של ההוצאה שקראתי וידעתי מימיני ומשמאלי לאחר סיום הקריאה. כך גם הספר הזה. יואב בן-ארי מוציא קובץ סיפורים קצרים אשר מגלמים בתוכם זוגיות כלשהי, גם אם אינה קונבנציונלית והוא לא משאיר בפנינו את הברירה אלא להתפלא.

לחלוטין יכולה לומר לכם שגם בעת הקלדת הסקירה שלי אני לא מצליחה להחליט מה דעתי לגבי הספר – תראו לי סופר ישראלי שיעז לכתוב היום סיפור על התאהבותו של הכותל באישה יהודייה כשרה, או סופר המבצע שינויים במיתולוגיה היוונית, או למשל תאמרו לי האם קראתם סיפור על דייט ראשון שלגמרי משתבש בגלל חרק תקוע בוושט?
אני חייבת להגזים ולומר לכם שאחד הסיפורים שקיבל את השם 'הפצע' גרם לי להרגיש שאני תחת השפעתו של סם הזיות, זהו הסיפור האחרון בספר וניתן לומר שבן-ארי החליט לשמור את הסיפור ההזוי ביותר לסופו: בחור שנפצע בירכו ומצליח לחדור עם כל גופו אל תוך עצמו ואף מכניס לשם גם את בת זוגתו הטרונית ונותן חשיפה לתוככי הגוף והנפש האנושית. אני מקדישה לסיפור הזה פסקה משל עצמו רק בשביל להדגיש שהושקעה בסיפורים כנראה כל כך המון מחשבה ואין ספק שהדמיון שם השתולל לו מבלי נחת ולו לרגע אחד.
דוגמאות אלה הן רק על קצה המזלג על מנת שתבינו לאן הספר הזה יכול לקחת אתכם.

לא פעם ולא פעמיים נודע כי אומנים רבים היו תחת השפעת סמים כאשר הם יצרו יצירה כזו או אחרת. אינני יודעת האם זו יד הדמיון החופשית שגרמה לבן-ארי לכתוב סיפורים כאלה או שמא היה מעורב שם גם משהו מעבר לכך אבל התוצאה היא לגמרי שווה את זה. אין באמירה הזו איזשהי המלצה לקריאה בספר כי זהו לא ספר שיתאים לכל אחד ואחת ואפילו אני מצאתי את עצמי מתחלחלת מעט מאופן הכתיבה או מהמחשבה על סיפור מסוים. עם זאת, נפלה עלי ההבנה שכנראה בן-ארי הוא מיוחד בנוף הסופרים הישראלים, שכן לא רק שמדובר בספר הזוי, זהו ספר ביכורים שדורש אומץ. להוציא כזו יצירה כספר ביכורים מניסיון, ניתן לומר שהוא לא דחף את הספר להיות רב מכר אלא הוציא אותו כמו אומן שיוצר יצירת אומנות שתופנה לקהל יעד מסוים. מי אותו קהל היעד? אין בידי את התשובה ולכן אני יכולה לומר בפה מלא שמדובר בספר ייחודי שזקוק לפתיחות ראש ולהבנה טרם קריאה שיש לבוא סובלניים וסבלניים כלפיו.

אישית אופן הכתיבה המיוחד והטוב יש לציין גרם לי לחבב במיוחד את הסיפור 'בשר', 'ונטילציה' ו'סיפור גרעין', שכן אני קוראת שמעדיפה את המיוחד שנוגע במשהו ריאלי, שמערבב את החיים האמיתיים של האדם ועם זאת נותן את הדחיפה לכיוון הבלתי אפשרי והמשוגע. הסיפורים הללו גרמו לי לתחושת אי נוחות כל כך גדולה בסיטואציות יומיומיות וחיבור למציאות שמבלי לשים לב גמעתי אותם בשקיקה.

ושוב, אסתייג ואומר שהציון שלי הוא אינו לטוב ואינו לרע, הוא ממוצע, שכן, מרוב שהספר הזה משוגע אני עצמי לא בטוחה היכן למקם אותו ואתן לכם, הקוראים אחריי, לשפוט אותו בעצמכם.
8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
ראיה (לפני חודש)
נכון מאד, לא קל לקבל החלטה כזו שבה ספר הוא מאד טריקי...
דני בר (לפני חודשיים)
אסתפק בסקירה הנהדרת והממצה.
שאפו לעורך של ההוצאה שהסתכן בהוצאה של ספר כזה, הוא צריך להיות מאוד נועז ויצירתי.





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ