ביקורת ספרותית על ככה החיים יפים מאת אוליבייה בורדו
ספר טוב

---

זוהי נובלה מאד מיוחדת ומומלצת המסופרת ע"י בן ואביו ואשר נסובה אודות קורותיהם וחייהם עם האישה והאם המטורפת שסוחפת את בני משפחתה בטירופה ההולך וגובר להרפתקאות שונות ומשונות. התחלת הסיפור די מבלבלת כי לעתים לא שמתי לב שהמספר משתנה מהבן לאב וחוזר חלילה אבל כשהתרגלתי הכל נהיה ברור. הסיפור הוא בעצם על אהבה ללא גבולות במשולש שנע בין האב, אשתו ובנם היחיד. האב והבן ״זורמים בכיף״ עם הטירוף הנשי שחי בקרבם עד שלעתים לא ברור מי מטורף יותר... ועם בחירפון עסקינן אז בני הבית מגדלים עגור ממן נקבה שזוכה לשם 'מדמואזל אין־בה־צורך' ובין לבין נוכח -נפקד חברו הטוב של האב, סנטור מכובד שבני הבית מכבדים אותו בתואר הכבוד 'זבל'... טירוף כבר אמרתי?... הסיפור, כפי שכבר הבנתם, מצחיק מאד, לעתים מרגש אבל תמיד ברקע גם מכמיר לב כיוון שמתחת לחזות המצחיקה,ל״חיים הטובים״ וחסרי הדאגות לכאורה שמוצגים כלפי חוץ, המטורף בסופו של דבר סובל ועמו משפחתו הקרובה. את רגעי הסבל שומרים בעיקר לסוף הנובלה. לאורך כל הסיפור מלווה את המשפחה באופן אובססיבי שיר אחד, 'מיסטר בוג'אנגלס' בביצועה של נינה סימון, וכך בסיוע האייפד קראתי את הספר ובנקודות בהן השיר מוזכר הקשבתי לו.. עוד אחד מיתרונותיו של הספר הדיגיטלי... הנה לינק לשיר המדובר:
https://www.youtube.com/watch?v=SgNtZ...

» ביקורות נוספות של זאבי קציר
» ביקורות נוספות על ככה החיים יפים