1. פיסה של אמת

הכל מתחיל מבוץ והבל.
גם הגולם המאכל,
מבוץ והבל הבלים
עד צמיחה מפוארת.

--------------------------
מאת הכותבת (ממני באהבה..)

באופן כללי, יש כאן מסר על חשיבות השמירה על בריאות נפשית והכוח להפסיק תהליכים מסוכנים, גם אם הם נראים מבטיחים. השיר מדגיש את המאבק של הכותב עם היצירה שלו ואת הצורך להישאר בשליטה, כדי שהיצירה לא תהפוך לאויב, אלא תישאר כלי לביטוי עצמי שמחזק אותו.
 
"פיסה":
המילה "פיסה" בכותרת "פיסה של אמת" נושאת עמה משמעויות רבות ומשקפת את התהליך הפנימי של הכותב ואת מערכת היחסים שלו עם היצירה.
 
חלק קטן ומוגבל מתוך היצירה:
המילה "פיסה" מדבררת את הרעיון שהכותב בוחר שלא להביא את כל האמת שלו לידי ביטוי, אלא רק קטע או צד אחד מהחוויה שלו. זהו לא התוכן השלם והמלא, אלא קטע נבחר או מחשבה מסוימת שנראית לו נכונה ואותנטית, הכותב מציע חלק מהאמת שלו, אך לא את התמונה המלאה. בכך, הוא שומר על שליטה על איך הוא מציג את עצמו ואת רגשותיו.

תהליך של חיפוש ובחירה מודעת:
הפיסה יכולה להעיד על תהליך החיפוש של הכותב אחרי משמעות או אמת. זהו תהליך של חקירה, שבו הכותב בודק מהו התוכן האמתי שהוא רוצה להעביר ומהי הדרך הנכונה לעשות זאת. הוא מבצע הבחנה בין מה שהוא מוכן לחלוק לבין מה שעליו להחזיק לעצמו. זהו תהליך מודע שבו הוא שוקל את ההשפעות האפשריות של חשיפת האמת המלאה שלו, ולכן הוא בוחר להציג "פיסה" בלבד.

אמת עם גבולות:
הפיסה מציינת גם את הרעיון שהאמת היא לא תמיד מוחלטת. הכותב יכול להרגיש כי האמת שהוא מציע היא סובייקטיבית ומוגבלת, ולכן הוא בוחר לשתף רק חלק ממנה.

הגנה על הכותב:
במובן זה, הכותרת מצביעה על כך שהכותב בוחר להציג רק חלק מהאמת, את זו שמייצגת את עולמו הפנימי מבלי לערער את עצמו או לאבד שליטה, כיוון שהיצגה של האמת במלואה עלולה לחשוף אותו לסכנות רגשיות או נפשיות. הוא עשוי לחשוש מהחשיפה המלאה של רגשותיו או חוויותיו, מה שעלול להוביל לתוצאות לא רצויות, כמו חשיפת יתר ופגיעות.

המילים:

"הכל מתחיל מבוץ והבל":
תהליך היצירה מתחיל בתוהו ובוהו של מחשבות ורעיונות לא ברורים. הכותב, כשהוא נמצא במצב זה, עשוי לחוש פחד מהאפשרות שהנהר של רעיונות לא מבוקר יוביל אותו ליצירה שמסוכנת עבורו.

"גם הגולם המאכל":
הגולם כאן הוא גם ייצוג של היצירה, אך גם כלי שמשמש את הכותב. כאשר הגולם הופך ל"מאכל", הוא מתחיל לאכול את הכותב עצמו. כאן נכנסת לתמונה היכולת של הכותב למחוק את האות "א". אם היצירה מתחילה להרגיש כנטל או סכנה, הכותב יכול לקחת צעד אחורה ולמנוע את עוצמתה.

האות א:
האות "א" עשויה לייצג את החיים, האמת והמהות. כאשר הכותב מחליט למחוק את האות "א", הוא בעצם מבצע פעולה שמובילה לפיסות של האמת שלו. כינוי של פיסה אחת, ולא את כל ה"א", מסמל את הכאב והמאבק של הכותב לשמור על זהותו ולקבוע את גבולות היצירה שלו.

כאב ומחסור:
ציינתי למעלה, אך גם בהקשר זה, פיסה יכולה גם להעיד על חיסרון או על חוויה של אובדן. כאשר הכותב מתמודד עם היצירה שלו, הוא עשוי להרגיש שהחלקים שהוא מצליח לשמור, הם רק פיסות קטנות מהאמת שלו, בעוד שייתכן שהחיסרון של ה"א" מחייב אותו להתמודד עם דבר מה גדול יותר, אשר הוא לא יכול להנגיש במלואו.

"מבוץ והבל הבלים עד צמיחה מפוארת":
בשלב זה, כאשר הצמיחה המפוארת מתפתחת, הכותב יכול להרגיש שהוא עלול להיסחף לתוך היצירה עד לאבד את עצמו. שליטתו במחיקת האות "א" עשויה לסמל את הכוח שלו לקבוע מתי להפסיק את התהליך, לשמור על עצמו ולהחזיר את האיזון, כך שיוכל ליצור יצירה מפוארת מבלי להקריב את זהותו או את בריאותו הנפשית.

לסיכום:
"פיסה של אמת" מייצגת את התהליך המורכב של חיפוש אחר אמת פנימית והקשר בין הכותב ליצירה שלו, היא מסמלת את האתגרים שהכותב נתקל בהם כשהוא מנסה לשמור על זהותו, להגן על עצמו ולהתמודד עם התוכן שהוא יוצר. פיסה זו היא תזכורת לכך שהאמת היא לא תמיד שלמה וברורה, אלא מורכבת ומלאה בניגודים ובתהליכים כואבים בשל הבחירה המודעת שלו לשתף רק חלק קטן מהאמת שלו, תוך שמירה על ההגנה והאיזון הפנימי שלו. זהו מסר על הסכנות שכרוכות בחשיפה רבה מדי, ועל כך שהאמת אינה תמיד שלמה או נוחה, ולעיתים יש צורך להציג רק פיסה, כדי להבטיח את שלומו הנפשי והרגשי של הכותב.

--------------------------
עניין נוסף שאני מגישה, בלי להרחיב עליו:

א מ ת
א' תמיד לראשית
ת' תמיד לסוף דבר
וביניהם מ' לסוף אדם
שראשיתו א'
ד' רגלים שהיינו כ ב' המ ה'
ב' שהוא מעשה בראשית למלכתחילה.
 
הסיבה להבאת עניין זה נוגע לתפיסת הפרדת האות ב' ב"קרקס".

--------------------------
אם אתם מוצאים משהו אחר, לכו עם זה.
קחו את הענן שלכם לאן שאתם מוצאים לנכון.

נכתב לפני שנה ו-1 חודשים

2. קרקס

כשהטירוף חוגג,
המסיבה נגמרת.
הסוסים יפים
כשהם דוהרים
ב דם
של מישהו אחר.

-------------------------
https://youtu.be/F78pD-cPccE?si=jCmNDutmU75NcD_n

נכתב לפני שנה ו-1 חודשים

3.

נכתב לפני שנה ו-1 חודשים

4. שום מקום

השיגעון.
שלחתי אליו קצה אצבע.
לא היה נעים לי המרקם.
הגאונות..
השתעשעתי איתה פעם.
היא זרקה אותי לחיק השיגעון.
האמצע...
זה השום מקום שבחרתי בו.

------------------------------
https://youtu.be/vOX7dpOJZvs?si=fIq-b_Fn0bCm3EzF

נכתב לפני שנה ו-1 חודשים

5. בין רוח הצפון לשמש מנחמת

לא הצלחתי להפשיט ממך את השכבות.
נשפתי ונשפתי.
עף הקש.
נשפתי ונשפתי.
התמוטטו קירות העץ.
נשפתי ונשפתי
עד שהסתגרת לתוך קירות לבנים.
נשפתי את עצמי עד כלות.
קיבלתי רק תשובות כלות.
לא הייתה בי נחמה,
רק סערה תובענית
מטביעה ונוקבת.

------------------------------
https://youtu.be/Sb5VrcHzDmA?si=zIl1h_JCmZVZfdpp

נכתב לפני שנה ו-1 חודשים

6. זכר

היפוכו של שכח
שזכר את שיש לשכוח
היפוכו של זכר
ששכח את שיש לזכור
היפוכו של שכח
שלא זכר איך לכבוש
ואיך להילחם
שנרדם בשמירה על עצמו
ונדם באין שומר.

--------------------------------
https://youtu.be/WK7pJLqkHX4?si=jxW3Z4Jn5u4ndwYY

--------------------------------
מאת הכותבת (ממני, באהבה..)

באופן כללי, השיר נושא מסר של חיבור בין זיכרון, זמן ומגדר, ומזמין את הגבר לחשוב על משמעות חייו, על הקונפליקטים הפנימיים שלו, ועל היכולת שלו להרגיש פגיע.
אם נפרש את המילה "נדם" במשמעות של אובדן ושברון, השיר מקבל גוון עמוק יותר של כאב ונחיתות.
השיר מתמקד במורכבות של החוויה האנושית, במיוחד בהקשר של גברים וכיצד הם מתמודדים עם כישלונות, פחדים ובידוד.

1. הכרת העבר והמאבקים: השיר מציין את הכוח והחוזק שבמאבקים של החיים, אך גם מציב מראה על הקשיים והחולשות. זה יכול להיות מסר של הכרה במאבק ובאתגרים שמזמינה חווית החיים.

2. תזכורת לחשיבות הזיכרון: יש כאן קריאה לזכור את הדברים החשובים בחיים, בין אם הם קשורים להצלחות ובין אם לכישלונות או חוויות קשות. זהו מסר לכך שיש להוקיר את הזיכרונות ולא לשכוח את מה שעיצב אותנו.

3. הבנה של תפקיד המגדר: השיר עשוי להציע בחינה של התפקידים המגדריים, כמו גם את הציפיות החברתיות שקשורות לחוסן, כוח ועוצמה. זה מסר שמזמין התמודדות עם מציאות שבה לפעמים קיימת תחושה של פגיעות.

4. הכרה בחולשה: השיר אינו מפחד לדבר על חולשה ושכחה. זהו מסר שיכול להעניק לגיטימציה לפגיעות והתמודדות עם רגשות של איבוד או חוסר בטחון, דבר שלא תמיד נתפס כחלק מהתמונה המסורתית של הגדרת הזכריות.

5. שיחה על תפקידים בחיים: השיר עשוי לעודד מחשבה על תפקידיו השונים של הגבר ככובש, לוחם, מגן, בן זוג, חבר או בן משפחה. השיר מציב את המורכבות של תפקידים אלו לאור הקשיים והאתגרים של החיים המודרניים.

6. חוסר אונים: השימוש במילה "נדם" מדגיש את התחושה של חוסר אונים, כאילו הוא איבד את הדרך שלו או את היכולת להילחם על מה שנכון. זו יכולה להיות קריאה להכיר בקשיים שהוא חווה, ובתחושת הכישלון או האובדן.

7. שברון לב: המשמעות של להיות "שבור" או "אבוד" מדברת על הפגיעות האנושית. היא מצביעה על כך שגם הגברים החזקים ביותר יכולים למצוא את עצמם במקום של כאב, פגיעות ולעיתים חוסר תקווה.

8. הזמנה להרהור פנימי: השיר עשוי לשמש כאמצעי לגרום לגבר להרהר על מצבו הנוכחי, על התחושות שמלוות אותו ועל הדרך שבה הוא מתמודד עם אתגריו. זהו מסר שמזכיר לו שהוא לא לבד בתחושות אלו ושיש מקום להתמודד עם הכאב.

9. הזנחה עצמית: אם הוא "נדם בשמירה על עצמו", יש פה רמז לכך שהוא לא רק אובד, אלא גם זנח את עצמו ואת הצרכים האישיים שלו. זהו מסר של אזהרה כנגד התעלמות מהרגשות והצרכים הפנימיים.

10. תחושת בדידות: ההרגשה של נדם באין שומר מדגישה את הבדידות שהוא חווה. זהו רמז לכך שאפילו כשיש סביבו אנשים, הוא עלול להרגיש שלאף אחד לא אכפת או שאין מי שיגן עליו, מה שמעמיק את תחושת האובדן והשבר.

נראה לי שזהו.
למעט אמצעים אומנותיים.

נכתב לפני שנה ו-1 חודשים

7. בשביל מי?

לא באתי נקי בשבילי.
מי ישאר לך בסוף?
מי?
הזמן נוזל לך מבין האצבעות
ומי יחזיק אותך בסוף?
מי?
ומי יחזיק אותי?
אתה כאן ועכשיו
אוחז ועוזב ועוזב ואוחז
ניצוד ובורח
מתפתל וצורח
מתרצה וצונח
לתוך ידיים טובות,
רק בשביל להתחדש ברונדל של טעויות.
והזמן שלך מה?
נוזל לך מבין האצבעות.
ומי יחזיק אותך בסוף?
מי?
ומי יחזיק אותי?

נכתב לפני שנה ו-2 חודשים

8. ענן

"הנה לך.
ענן.
לאן תקחי אותו מכאן?"
יש גשם.
"הנה לך.
מטריה קרועה.
מה תעשי בה?"
מה?

נכתב לפני שנה ו-2 חודשים

9. מתנדף

קל לכתוב.
גוף לגוף
שפתיים לשפתיים
נשיכות קטנות בתנוכי האוזניים.
הבל מתערבב בהבל.
נשימות.
יותר קשה לקחת ללב,
מאשר לקחת לראות.
כשהסיגריה נגמרת,
עשן לבן.
אני רואה שם זוג עיניים עייפות
הן נעלמות ומתנדפות.
זה רק עניין של זמן.
וזה הזמן לכבות את האור,
כי אין כאן עוד סיבות לבעור.
אז אני מדליקה עוד סיגריה
ולומדת לראות.
כי זה יותר קשה לקחת ללב,
מאשר לקחת לראות.
גם ככה לא נשאר כבר מה לשרוף.

-----------------------------------
https://youtu.be/uIbaZG5PdEM?si=erW7n_b6OgFsEjaH

נכתב לפני שנה ו-2 חודשים