#
מי שקרוב לאדם שמאבד את עצמו, את עצמיותו ואישיותו, שמוחו מתפורר, יקרא את הספר הזה ויזהה היטב את המתואר בו. מניסיון – שום קריאה מושכלת בנושא ושום ידע שאתה רוכש בתחום, בלי לזלזל בידע - לא יכין אותך או יאפשר לך להשלים עם המציאות. האיש נמצא פה, מולך אבל מכל בחינה מעשית יכול היה להימצא על הירח. אתה מנסה לשכנע. בהיגיון, אלא מה? אבל היגיון מקובל אינו מגיע. ואתה כועס. וכועס גם על עצמך על שאתה כועס, ומבטיח לעצמך הבטחות שבפעם הבאה תלך בדרך אחרת, הבטחות שאתה מפר עוד לפני שהגיעו לכלל אמירה. ואתה מרגיש אשמה שלא עשית די וצופה בחוסר אונים באדם שאהבת נעלם למקום אחר ואין כוח בעולם שיחזיר אותו משם.
החלטתי לא לקרוא את הספר. הייתי בטוחה שלא אקרא אותו. למה לי? יש נושאים שאני פוסלת לקריאה. במיוחד אלה שמכאיבים לי. הנושא הזה מכאיב לי כהוגן. אבל... כשאני מסתקרנת אני לא יכולה לסמוך עלי.
המספרת היא מוד – זקנה שמוחה המחורר אינו מצליח לדלג על הפערים. מחשבות, זכרונות, רשימות To do, דאגות, רשמים. אין מה שיהיה אחראי על תעבורת האינפורמציה, מוחה של מוד דוהר בלי יכולת לארגן את המידע ולסדר אותו. הזיכרון קצר הטווח – זה שמזכיר לנו שכבר אכלנו, מי זה שפגשנו בבוקר ברחוב, מה צריך לעשות – נעלם. ויחד איתו נעלמים השיפוט, היכולת להבין, היכולת לתכנן, הזיהוי, ההקשרים. האדם נותר לשוטט לבדו במציאות לא מוכרת, מפחידה, בעולם שאת חוקיו אינו מכיר.
חברתה של מוד, אליזבת, נעלמה. מוד מנסה למצוא אותה, ורוב הזמן נזכרת בתעלומה אחרת – העלמה הפתאומי של אחותה הגדולה לפני 70 שנה, בשנות הארבעים של המאה הקודמת. מוד, כמובן, אינה במצב המאפשר לה לפתור תעלומה כלשהי, היא אינה זוכרת מה התכוונה לעשות, לא יודעת איך לפרש את מה שהיא רואה, מלים, משפטים נעלמים ממוחה. מכרים נראים לה זרים, וזרים נראים מוכרים. אנשים אחרים פוטרים אותה כ"מבולבלת" והיא מערבבת בין מציאות לדמיון, בין הווה לעבר, בין אנשים ואירועים.
לא קראתי הרבה ספרים המתארים בדיוק כה רב את התנהגותו, חשיבתו ורגשותיו של האדם הנמצא במצב של שיטיון. לא קראתי בספרים רבים – למעשה באף אחד – תאור מדוייק של ההרגשה וההתנהגות של הקרובים לאדם במצב הזה, המנסים בכל כוח לגרור אותו חזרה למציאות, ללא הצלחה או תקווה. מבחינה רגשית היה לי קשה מאד לקרוא את הספר, שתיאוריו על מה שקורה למוד אמינים, מדוייקים ורוויי אמפתיה. פתרון התעלומה הבלשית והסוף בכלל מקלקלים את הספר הנהדר הזה ומפחיתים מאמינותו.
ספר נהדר. חבל שקראתי.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
