בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום שני, 25 בספטמבר, 2017
ע"י מסמר עקרב
ע"י מסמר עקרב
הספר מדגים היטב את ההבדל שאני רואה בין ספר חלש לספר רע. הרומן הזה עונה, לצערי, על שתי ההגדרות.
הספר הזה חלש כי הוא נמתח כמו מסטיק, כי חרף העובדה שמדובר ברומן מתח, מצאתי את עצמי מפוהק לגמרי במהלך קריאתו. הוא חלש מכיוון שהוא משתמש במוטיב לעוס ושחוק של זיקה בין תעלומת מתח שמתרחשת בהווה לבין פרשייה עלומה מעברה של הגיבורה הראשית, והוא עושה זאת בצורה מלאכותית ומאולצת. הספר חלש כי הוא חסר פואנטה, כי הוא לא פותר כלל את הקשר בין שתי התעלומות, אלא משאיר זאת לספר המשך, והשורה שחותמת את הרומן מבשרת על כך, ואפילו לא במרומז. הספר הזה חלש בעיניי כי הוא סתמי ולא מעניין.
אבל הספר הזה הוא גם רע. ספר רע, בעיניי, הוא ספר שמכעיס אותי, שמקומם, שמעורר בי סלידה ושאט נפש. הרומן הזה חוטא חטא גדול שהצליח לעורר בי את התחושות הללו: חטא הדעות הקדומות, חטא הסטיגמות והסטריאוטיפים. מי שקורא את הספר בעיון, יבחין בקלות בשלל הסטיגמות וההכללות שהחברה החרדית חוטפת פה.
כבר עטיפת הספר עוררה בי אי נעימות. היפהפייה הבלונדינית שכמו הגיחה לה מאיזה ירחון אופנה, ניצבת, פניה למצלמה, כשמולה, עם גבם למצלמה, המוני חרדים שבולטים בלבושם השחור, בכובעיהם ובפאותיהם. טוב, זו רק עטיפה, חשבתי. ולצערי התבדיתי. בדרך כלל אני לא אוהב להביא ציטוטים בסקירות, אבל כאן זה ממש מתבקש. אז הנה, על קצה המזלג, טעימות (לא טעימות בכלל) ומקבץ של דעות קדומות שמביאה לנו ג'וליה דאל, כותבת הספר.
"הגברים החרדים נראים עוינים, עטופים כמו קברנים בכובעיהם ומעיליהם כל ימות השנה, זקניהם המרושלים והקשקשים על כתפיהם הם כמו אצבע משולשת המופנית כלפי כל מי שנאלץ להיצמד אליהם ברכבת התחתית. הנשים נראות א-מיניות, עם גרביים עבים בגוון טבעי ובגדים חסרי צורה, ותמיד מוקפות ילדים. אני מדמיינת לעצמי שבתיהם חשוכים, שהאוויר בהם דחוס, שעל רצפותיהם שטיח עבה ולינוליאום מצהיב" (עמוד 24). הגברים החרדים נראים עוינים, ג'וליה? העיקר שאת מפויסת ומסבירת פנים, ולא משתמשת כלל בהכללות ובתיאורים שהם פרי דמיונך הקודח.
כשהסופרת הליברלית ורחבת האופקים שלנו מתארת רחוב חסידי, היא משתמש בתיאור הבא: "הגעתי לעולם אחר. כל השלטים בעברית וברחובות אין נפש חיה. אני מרגישה כאילו הועברתי לכפר פולני בשנות השלושים של המאה שעברה. יש חנות לממכר מצבות. יש חנות להלבשה תחתונה שחלונותיה מזוגגים כאילו הייתה חנות לאביזרי מין" (עמוד 58). ממש נהדר, יקירתי. אני מניח שעיצוב בסגנון חנויות סקס סטייל היה יותר מתאים לך.
ומה דעתכם על ההכללה הבאה? "זוגות חשוכי ילדים לא משתלבים בקלות בחברה החסידית" (עמוד 209). ג'וליה, אני מניח שעשית את עבודת הדוקטורט שלך בנושא, כך שאת לבטח יודעת זאת. ויש גם את ההברקה הבאה: "החרדים בדרך כלל אינם דוגלים בטיפול רפואי לבעיות פסיכולוגיות" (עמוד 217) ואת זה: "לא ידעתי שחרדים יכולים להיות שוטרים" (עמוד 107), אבל דווקא כאן, בהפוך על הפוך, במילותיה "לא ידעתי" היא חושפת את הבורות שלה בנושא.
אבל מסתבר שלא רק החרדים הם מושא לסטיגמות ולדעות קדומות בספר משובב הנפש הזה. שימו לב לציטוט הבא, שאף הוא מתייחס לאישה חרדית. "יש לה מראה פרוע ומבולבל כשל ספרנית – מסגרת המשקפיים שלה בצבע אדום ושערה מאפיר וחסר צורה" (עמוד 205). ככה ללכלך על הספרניות? מראה פרוע ומבולבל? שיער מאפיר וחסר צורה??? ועל ספרנים גברים לא שמעת, יקירתי? מרוב כעס ניגשתי לחדר האמבטיה, הסרתי מעל חוטם הספרן שלי את משקפיי (אדומות המסגרת, אלא מה), שטפתי פנים והבטתי אל בבואתי. שוד ושבר! המראה שניגלה לעיניי היה מראה פרוע ומבולבל, עם שיער מאפיר וחסר צורה.
מצד שני, אחרי קריאת הספר הזה, זה ממש לא פלא.
48 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מסמר עקרב
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
אברהם, תודה רבה.
לא צפיתי בסרט, אבל אם הוא שומר על גישה נקייה מדעות קדומות וסטיגמות, זה מצוין.
בעניין המשקפיים אדומות המסגרת, מי יודע איזה דעות קדומות נוספות יש לה על הספרנים. הייתי מפריך ומפריח לה אותן אחת לאחת... |
|
|
אברהם
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
זה מזכיר לי..
(טיפה בלבד) את הסרט "זרה בתוכנו" עם מלאני גריפית. אבל איזה הבדל תהומי בין הנכתב כאן (כלומר בספר) לבין הגישה האוהדת, החיובית מאוד, - בסרטו של סידני לומט - באשר לקהילה החרדית. וכרגיל, אין חדש כאשר כותבים על המגזר הזה. ומה שרע יותר - יותר טוב. דבר אחד לפחות הרווחתי מכאן - שיש לך משקפיים "אדומות המסגרת אלא מה" ואתה נראה כמו ספרנית. ואם אתה נראה כמו הספרנית שלנו ביישוב, הרי בקלות תוכל להיות דוגמן מצליח. כרגיל, ביקורת ראויה לשמה. |
|
|
צב השעה
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
גזענות, על פי הגדרתה, היא אמנם בראש ובראשונה
"ההשקפה כי הגזע של בני האדם קובע את תכונותיהם ואת אופיים, וכי יש גזעים עליונים וגזעים נחותים", אבל ההגדרה מתייחסת גם ל- "גישה או התנהגות המפלה בין אדם לאדם או בין קבוצה חברתית אחת לרעותה" כולל דת, דתיות ועדתיות.
|
|
|
נעמי
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
אוקי, אני עדיין חושבת שהמילה גזענות צריכה להישאר במובנה הצר,
אבל אם נלך על ההגדרה הרחבה, עדיין המושג כולל בתוכו את הנדבך המכריע - "רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות" בשם ההבחנה בין אנשים. הבחנה שאינה מביאה עמה תוצאות כאלו - אינה גזענות. תאמרי - כל הבחנה בהכרח תביא לתוצאות איומות, ואני אומר - לא נכון. |
|
|
מסמר עקרב
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
חגית, לגמרי ולחלוטין.
זש"י, תודה רבה. אתה יודע מה עוד אחלה? החומוס של שטראוס :-) |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
ספרנים הם אחלה אנשים בעולם. ואתה במיוחד :)
|
|
|
חגית
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
ספר נורא ואיום. ממש.
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
נעמי, אני חולקת עלייך.
גזענות בהגדרה הצרה אכן מתייחסת לגזע או צבע עור אבל זאת הגדרה מיושנת ולא רלוונטית.
מביאה קטע מתוך האתר של מט"ח: הגזענות, על-פי הגדרתה הקלאסית, היא תורה אנתרופולוגית-ביולוגית המחלקת את האנושות לגזעים שונים: מן הצד האחד, הגזעים "האדונים", בעלי תכונות ביולוגיות נעלות, המקנות להם זכות לשלוט; מן הצד השני, הגזעים ה"נחותים", חסרי התכונות הביולוגיות הנעלות, ושעל כן ראוי שישלטו בהם. בחלוף הזמן, התרחבה הגדרת המונח "גזענות". הגדרה זו כבר אינה שמה דגש על תחושת העליונות הנובעת מרקע גזעי דווקא, אלא גם על תחושת העליונות של פרטים המשתייכים לקבוצה אחת על פני פרטים מקבוצה אחרת על רקע לאומי, דתי ועוד. ובחוק הישראלי: "גזענות – רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכול בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני" (סעיף 144א לחוק העונשין, תשל"ז–1977). אם כן, משמעותו הנוכחית של המושג איננה מתייחסת רק לרעיונות בדבר הבדלים ביולוגיים בין בני אדם, אלא גם לרעיונות בדבר הבדלים בין אנשים המשתייכים לקבוצות חברתיות ותרבותיות שונות. גם בית המשפט העליון של ישראל התייחס אל המושג "גזענות" באופן רחב. הקישור ארוך אז לא אצרף אותו כאן. את מוזמנת למצוא את זה ברשת. לגבי כל יתר ה"בלבולים" שלי, ניסיתי להסביר את עצמי כמיטב יכולתי המוגבלת. כך אני רואה את הדברים. אני משוכנעת שלכל אחד יש דעות קדומות ומחשבות גזעניות (שוב, לפי ההגדרה הרחבה של גזענות), ובמהלך החיים של כל אחד ישנם מצבים שמעמידים במבחן את הדעות והתחושות האלה, והמבחן הזה הוא הדבר האמיתי, להבדיל מפולמוס אינטרנטי והבאת דוגמאות לקירוב לבבות שעשינו כאן. |
|
|
מסמר עקרב
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
מיסטר בין נשאר, אבל הוא סילק אותי מכאן...
"מותק שלי, אין עוקץ, אין קוץ ואפילו אין מסמר"...
|
|
|
סקאוט
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
זאת אומרת שמיסטר בין נשאר?
|
|
|
אפרתי
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
1. כבר נכנסתי לבדוק איך מנקים קוקיס רק כדי להתפטר ממיסטר בין. אבל בין אצבעות לוטוס
לפרפה חלבה, פרפה שוקולד, מטבח הפוך וסידור המלנתלפים קניות שבעלי עשה ועכשיו אין לנו מקום בדירה ואנחנו עוקרים לאיזה מוטל, לא מצאתי זמן.
2. בעניין הגזענות. יש לי לקוחות ערבים ואנחנו ביחסים מצוינים. מה זה אומר? זה אומר שאנחנו ידידים בלב נקי. אני שמחה כשנולד לו תינוק, או כשאני שומעת שהבת החולה של השני הבריאה, או שהבנות של השלישי סיימו תארים ברוקחות ובראיית חשבון. ואני בחיים לא אחשוב לייחס אליהם איזה פיגוע שהיה פה או שם. אני לא יודעת מה יש להם בלב. אולי הם שונאים אותי ואולי לא. אני מקווה שאף פעם לא תהיה הזדמנות לבחון את זה. הייתי בשוויץ ואני אוהבת לדבר עם זרים. אז שוחחתי עם אחד ממצרים, זוג אחד מדובאי וסתם החלפתי חיוכים וחיינדלך עם עם אמא ותינוק מוסלמים. מה זה אומר עלי? שאני רוצה מחר להיות בדיוק כמותם? לא ולא. כמו שאני לא רוצה שבתי תתחתן עם הנסיך הארי או שאני לא מצטערת, חלילה, שבני לא נשוי לדוגמנית שבדית. אני יהודיה חרדית ואני רוצה לשמור על הייחודיות הזאת. אני לא אזרחית העולם, ולא משתוקקת לבטל את הייחודיות שלי ולהיות כזו. ביחד עם זה, אני רוצה להיות חברה שלך (אני כבר חברה שלך) ושל כל האנשים המקסימים פה בסימניה, בין אם אני מכירה אותם אישית ובין אם לא, למרות שרובכם לא דומים לי באורח חייכם כלל וכלל. אין לי אפילו אג'נדה להחזיר מישהו בתשובה, תארי לעצמך, ולכן גם לא אזמין אתכם לעשות אצלי שבת. אבל אם תרצו לבוא ביום חול, תתקבלו בשמחה רבה מאוד וגם תוכלו לראות, שאין פה אוויר דחוס, שטיחים מאובקים ולינוליאום מצהיב. במשך רוב שנות חיי הבוגרים, החברות הכי טובות שלי הן חילוניות, מסורתיות, דתיות וחרדיות. ולא בקטע של רבים מחברי הטובים, אלא בקטע של חברות נפש עמוקה שמתגברת על הפערים ועל הוויכוחים. וזו הסיבה שאני לא יכולה לשמוע סביבי סטראוטיפים, וכבר אמרתי שאני פוצחת בנאומים חוצבי להבות. לכן, אי אפשר להגיד לי שום דבר רע על חילוניים כקבוצה. אז אתם יכולים להגיד שאני מתייפייפת או צבועה או לא יודעת מה, אבל אני ממש לא. ואם בדרכי הצנועה הצלחתי לבנות גשר קטנטן אחד בין אוכלוסיות שאינן דומות זו לזו, והיה זה שכרי. |
|
|
נעמי
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
אני מחלקת את העולם ליהודים ושאינם.
למה אני לא גזענית? כי בשם החלוקה הזאת אני לא רוצה להרע למי שלא במחנה שלי. אני רק רוצה לדרוש מעצמי יותר. |
|
|
נעמי
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
פואנטה את מכניסה את המילה גזענות במקומות לא נכונים. חילונים וחרדים שייכים (עדיין..) לאותו גזע. כל מה שאפרתי כתבה לך מקודם רלוונטי גם לתגובה הזאת.
אגב מצרים, גם אני רוצה. תעשו את זה בקבוצה? |
|
|
פואנטה℗
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
סקאוט, עשית לאפרתי את היום.
היא רק מחכה שאני אחליף את התמונה כדי שחלילה לא יחשבו שאני דומה למיסטר בין. אז צר לי אבל לא החלפתי תמונה. תמשיכו עם העוגיות כרגיל. |
|
|
פואנטה℗
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
מותק שלי, אין עוקץ, אין קוץ ואפילו אין מסמר.
צודקת, רוב החילונים לא יפגישו את ילדיהם עם ילדי חרדים מחשש שהאחרונים יכניסו לראשם שאלות ותהיות שלא יהיו לרוחם של הוריהם. האין זאת דעה קדומה? לא הכללה? לא סוג של גזענות? הרי במידה והיחיד "אינו נשפט על פי ייחודו האישי אלא על פי השתייכותו לקבוצה בלבד", זאת גזענות לפי הגדרה. ומאחר ואנחנו מסכימות שגזענות צריך להפחית באמצעות היכרות אישית, איך בדיוק זה יקרה בפועל אם כל אחד ישמור על אורח חייו? נסיעה יזומה לכפר ערבי לא משתווה לחיים שלווים בשכונה שבבניה בלב הארץ. בלי קשר לעובדה שיש לי בעיה קשה עם הורות-הליקופטר, מפריעה לי הצביעות וההתחסדות. אתם חושבים שכל עובד זר הוא אנס בפוטנציה? זכותכם. רק אל תספרו לי באותה נשימה או תכתבו באותו משפט בוואטסאפ שאתם לא גזענים. גם לי לא היה כל-כך נוח עם המצב אבל לא הייתי מוכנה לעשות שמיניות באוויר במשך שנתיים כדי ללוות את ילדיי הביתה. נסעתי לאחרונה לנצרת. אם מישהו היה מספר לי שאני אטייל ברחובות של נצרת כאילו אין מחר, הייתי אומרת שהוא משוגע. בקרוב אסע לדרום לבקר משפחה בדואית שבן זוגי ואני מכירים שנים. מפגש אותנטי לילדים. יש תוכניות גם למצריים או לירדן. להגיד לך שאני מתה על זה? ממש לא! אבל אני מנסה לצמצם את הגזענות שבי. והדרך עוד ארוכה. אני לא מאמינה שיגיע היום שבו אני ארגיש שאין בי יותר גזענות או דעות קדומות אבל אני עובדת על זה, ולא מנסה לתרץ לעצמי תירוצים או להתייפייף. |
|
|
סקאוט
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
אילו עוגיות?
ואני רואה אותו בגלל שאני דרך המחשב ולא הפאלפון.
אבל זה יהיה לזמן קצר, עד שסימניה תקלוט את השינוי :( |
|
|
אפרתי
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
בגלל העוגיות שלי אני רואה את מיסטר בין.
|
|
|
סקאוט
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
עיזבו הכול! פואנטה-למה-שינית- את-התמונה-של-מיסטר-בין-האגדי?!
|
|
|
אפרתי
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
פואנטוש, האם אני צריכה לשלוף את העוקץ מאיזה מקום? את יודעת, דבש, ראש השנה, וכו
אז נא לא לערבב מין בשאינו מינו.
אני מניחה שגם רוב החילוניים לא יפגישו את ילדיהם עם ילדי חרדים, מחשש פן יושפע הצאן מאורח חיים דתי. אבל זה לא סטריאוטיפ, לא גזענות ולא דעה קדומה! זה רצון לשמור על אורח חיים מסוים, שהרבה יותר קשה להתמיד בו מאשר חילון. לאורח חיים דתי וחרדי יש מעלות רבות, אבל קלילות היא לא אחת מהם. זה אורח חיים שדורש התמסרות וויתורים בלי סוף. ילד, מטבע הדברים נוח להשפעה אז אין צורך להכיר להם מהי שבת שלא כהלכה. הדוגמאות שהבאת ביחס לעובדים זרים ולערבים, קצת מגמתיות מדי. אם אני אמנע מלהיכנס לכפר ערבי בשטחים זה אומר שאני חושבת שכל הערבים מחבלים או רוצחים? לא. אבל מספיק שיש בכפר של חמשת אלפים איש נער חמום מוח אחד. ולכן, אם מישהו יגיד שכל הערבים רוצחים, זו אמירה סטראוטיפית, אבל להיזהר מפני שאתה לא יודע מאיפה יגיח הבודד הרוצח, זה כן. חרדים מודרניים, אגב, הם לא בהכרח ליברלים, אין שום קשר. אני מכירה הרבה חרדים מודרניים שהם הכל חוץ מליברלים, ואין בכלל קשר בין לבוש על פי צו האופנה לדעות. ואני מכירה חרדים לחלוטין לא מודרניים על פי תפישת העולם המערבית (לבוש, התנהגות, צריכת תרבות, שמירה על מאפיינים חרדיים ללא פשרות) שהם מאוד מאוד ליברליים. ליברליות זו קבלת האחר כאדם בעל ערך עצמוני ולא קבוצתי, ואין בזה שום אספקט של להיות כמוהו. אין לי בעיה כשמתקיפים מישהו ספיציפי על עשייה ספציפית ולא חשוב מאיזו קבוצה. יש לי בעיה קשה כשאומרים: רוסים שתיינים, אתיופים פרמיטיבים, מרוקאים חמומי מוח, אשכנזים מנוכרים, חרדים עם קשקשים על החליפות וכו'. |
|
|
פואנטה℗
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
נראה לי שרובנו (אולי חוץ מאפרתי) משרטטים לעצמנו
את מעגל הליברליות במידה מותאמת אישית, שלא יהיה צפוף מדי אבל גם שלא יתפרס מדי ויגיע עד לפתח ביתנו כי אז כבר לא נהיה 'גיבורי מקלדת' אלא נצטרך אשכרה להתמודד עם השדים שבפנים.
למה הכוונה? יש מלא דוגמאות. עובדי איקאה בזמנו מאוד אהבו ערבים, היו להם חברים! ערבים והם גם עבדו עם ערבים אבל הם החרימו חברת הסעות שנהגיה הם ערבים כי עם כל הכבוד לאחווה ושלום, היו צריכים לחזור הביתה ב- 12 בלילה עם נהג ערבי, ומי יודע לאן יגיעו. ב- 12 בלילה הליברליות הולכת לישון. אצלנו בשכונה בזמנו היו המון פועלים זרים (שכונה בבניה, ככה זה), ולשכנים ההייטקיסטים והאינטליגנטיים לא הייתה שום בעיה עם עובדים זרים, נהפוך הוא! הם רק לא רצו את ילדיהם בקרבת אותם עובדים זרים ועשו משמרות ליווי רגליות ופטרולים בלילות ושמיניות באוויר כדי לשמור על ביטחונם של הגוזלים, אבל חוץ מזה – לא הייתה להם שום בעיה עם עובדים זרים, במיוחד אחרי שהם סיימו לבנות והתחפפו להם למקום אחר. אני משערת שגם חרדים מודרניים וליברליים, כאלה שלבושים במיטב האופנה ויש להם חברים חילונים, לא יוזמים מפגשים בינם לבין חבריהם החילונים, וגם אם כן – אז אצלם בבית, בטריטוריה מוכרת ובעיקר כדי להראות מה זה שבת / חג כהלכה. הם כנראה לא יפגישו את ילדיהם עם ילדים של חילונים כדי שהם יכירו מה זה שבת / חג שלא כהלכה, או אפילו סתם יבלו ביחד איזה שעה-שעתיים ויחלקו חוויות ילדות. בקיצור, אפשר לדבר עד מחרתיים אבל כל אחד יודע בינו לבין עצמו את האמת, יש כאלה שבוחרים לשתוק אותה או להשאיר אותה בסלון ולהוציא החוצה רק את הצד הפוטוגני שלהם או להשתתף במפגן של "רוח גבית", אבל בסוף כולם מוצאים את עצמם בסיטואציות אישיות מאתגרות וצריכים להחליט "על אמת" איפה להניח את הדעות הקדומות שלהם. ומסמר, מה עוד פעם קוך? כבר התקכקכתי מזה לגמרי. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
לא כתבתי ״אפרו אמריקאים״. מיינד יו.
|
|
|
הכוורן
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
אלון , כתבת על הגברים השחורים שהם כל כך גבוהים ואתלטיים . אם היית כותב במקום זה ' כושים ' , למרות כמובן שאתה לא גזען , היית מדגים את הטענה שלך על תקינות פוליטית טוב יותר . אבל כנראה שגם אתה חששת ללכת צעד אחד רחוק מדי ...
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
הציניות שלי היא מסיכה, קליפה מחוספסת שמכסה על פנימיות אפלה ומזוהמת מדעות קדומות
|
|
|
סקאוט
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
אלון, לא מבינה את מקומה של הציניות שלך.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
הגברים השחורים כל כך גבוהים ואתלטיים. הם ידועים במשחק הכדורסל המהוקצע שלהם.
|
|
|
סקאוט
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
אפרתי, את ממש צודקת. הנשים החרדיות האמריקאיות פשוט מתלבשות כל כך יפה.
ואני רוצה להוסיף שגם האנגליות ידועות בטוב טעם. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
אני מכיר כמה ערבים שהם ממש סבבה.
והם מאוד רוצים שלום דווקא! |
|
|
סקאוט
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
כמו בכל חברה, גם אצל החרדים יש אנשים טובים ויש אנשים רעים.
עם כל הכבוד, האם החברה החילונית שופעת אנשים טובים? לא.
אני חושבת שההכללה שלה והתיאורים שבחרה להשתמש בהם מבזים את החברה ופשוט מבישים. יתרה מכך, אני חושבת שזה פשוט עלבון! אני אישית מכירה שתי נשים חרדיות בסביבות גיל 40, נשואות, עם ילדים והן פשוט מקסימות! שפשוט תענוג לדבר איתן, עם אחת מהן השיחות נמשכות ונמשכות. והראשונה פשוט מתלבשת יפה, ומטופחת, לא מזמן היא לבשה פאה חדשה והחמאתי לה כי זה באמת ובתמים הלם אותה. ומסמר, אני מסכימה איתך לגבי אפרתי. |
|
|
אפרתי
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
מסמר, אני מודה לך. ועדיין יש שיגידו, נו, אז זאתי והרופאה ברמב"ם, שתי נשים, סו וואט...
אבל הציטוטים מהספר מגוחכים ממש. לבושים כמו קברנים? בסדר. זו האסוציאציה שלה.
כל השאר כולל הדמיונות שלה, אלה ביטויים גועליים. אם טרחתם להסתכל בקישורים שכה עמלתי להעביר לכם, הייתם מבינים את רמת הגיחוך שבתיאור. מה זה מראה א-מיני? שאשה חרדית לא חושפת חצי חזה ולובשת חצאית קצרצרה? נכון. ואנחנו גאות בכך. בברוקלין, אגב, הנשים החרדיות מתלבשות נהדר. אז נכון, מי שממש מאוהב בטריקו ובג'ינס קרוע יגיד שזה לא נהדר, אבל מי שאוהב אופנה משובחת ובגדים טובים, יודה שזה נהדר. מקריאת הציטוטים ברור לי שהגברת דאל מעולם לא ביקרה בבית חרדי על השטיחים המאובקים והלינולאום המצהיב. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
תקינות פוליטית היא אמצעי חינוך ברמה האידיאית, לא המעשית.
ברמה המעשית, כשאסור להגיד שום דבר כי מישהו ייפגע, יש היפוכים מוסריים מעוותים לחלוטין, וכך אסור למשל במגוון קמפוסים בארצות הברית להתחפש בליל כל הקדושים לאינדיאנים, לסינים או ערבים כי אז מישהו ייפגע (להתחפש ליהודים, אני מהמר, עדיין מותר). חוגי יוגה נסגרים ובקפיטריות אסור להגיש סושי כי מדובר בניכוס תרבותי, ולרב אורתודוכסי אסור להגיד שהומוסקסואליות היא לא לרוחו, ושמשפחה בעיניו היא משפחה של אבא, אמא וילדים. במשך שמונה שנים אסור היה לומר ״איסלמי״ על טרור, ורצח במרכול יהודי בפריז היה ״אקראי״. דעות קדומות אינן אידיאליות ואינן ערך חיובי לשאוף אליו, בשום מקרה. הדרך היחידה, היחידה, כמו שיעל כתבה כאן, להפריך או לפזר אותן היא בחווייה אישית. לא קריאה של כתבות בעיתונים וגם לא ספרים. מעבר לזה, סייסמוגרף מוסרי אישי לא יכול להזיק. ובכל זאת אני עדיין מחזיק בדעתי שגם אם הן לא לרוחי, דעות - קדומות ואחרות - ראוי שיהיו מבוטאות. וגם העמידה מולן. הציטוטים שהובאו כאן, כולם, לגיטימיים בעיניי לחלוטין, וודאי מבחינה ספרותית, גם אם הם שגויים או נובעים מבורות. |
|
|
אפרתי
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
אני לא חושבת כמוך, שדעות קדומות שלא "מאווררים" אותן, תוססות ומחמיצות וסופן שמתפרצות
כמו הר געש. בדיוק הפוך.
כיבוש התכונה של ראיית האחר באור שלילי, היא כמו כיבוש של כל תכונה רעה. כל נטייה גרועה שאנחנו משתדלים להתגבר עליה, ניתנת לשליטה ומשנה גם את מחשבתנו. גם אני, שנולדתי בחממה מסוימת, גדלתי עם שפע של דעות קדומות כלפי כל מי שאינו "משלנו". חינוך עצמי, מודעות עצמית, קריאה אינסופית, פגישה עם אנשים מכל המינים והצבעים והמגדרים והמגזרים והנטיות גרמה לי להתבונן אחרת באנשים. אני חושבת שתקינות פוליטית היא לא משטרת מחשבות, היא אמצעי חינוך. כשאני נתקפת באיזו נטייה גזענית, אני משתדלת לשים את עצמי במקומו של הזולת. וזה אמצעי קסם. העובדה שאני לא שייכת למיינסטרים עוזרת לי בכך, כי גם אני נפגעת כששופכים על ראשי שנאה והתנשאות. |
|
|
מסמר עקרב
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
גם אני, כמו אפרתי והצב, חושב שנכון וראוי להגיב, גם אם יש מידה רבה של צדק בדבריה של יעל בנוגע לחוסר ההשפעה של התגובות.
יעל, כתבת שהדרך היחידה להפחית את הדעות הקדומות היא "על ידי היכרות אישית, שמן הסתם לא תקרה לבעלי הדעות הקדומות". פה אני חייב לסייג מעט את דברייך. אודה ואבוש גם אבוש: לי עצמי, בעוונותיי, היו בעבר אי אילו דעות קדומות על החרדים. אבל מאז יצא לי להכיר באופן אישי שתי נשים חרדיות. האחת היא חברה באתר, ואין צורך לומר לכם שהיא אדם מקסים ונפלא, שהרי אתם ותיקים כאן הרבה יותר ממני ואתם יודעים זאת לפניי. השנייה היא רופאה בכירה ברמב"ם, שהעניקה לאמי טיפול רפואי מעולה, מגובה ביחס אנושי חם ולבבי במיוחד בכל אשפוזיה הארוכים והקשים, ובמיוחד בימיה האחרונים. שתי הנשים הללו ניפצו לחלוטין את כל הדעות הקדומות שהיו לי על החרדים. אז כן, אני חושב שגם בעלי דעות קדומות (ואחרי ככלות הכול, לכולנו יש מהן, מי יותר ומי פחות) יכולים להיקלע בנסיבות מסוימות להיכרות אישית שתפריך באחת את כל מה שהם חשבו שהם יודעים קודם לכן על החבר החדש שלהם. אלון, במסגרת הציטוטים שהבאתי צריך להפריד בין תחושות אישיות, שהן סתם צורמות לי לאוזן, לבין הכללות קשות ובוטות. כשהסופרת כותבת "הגברים החרדים נראים עוינים, עטופים כמו קברנים בכובעיהם ומעיליהם כל ימות השנה" או "הנשים נראות א-מיניות, עם גרביים עבים בגוון טבעי ובגדים חסרי צורה", אלו תחושות אישיות. צורמות ומצמררות ורוויות סלידה וטינה, אבל עדיין תחושות אישיות. לגיטימי. לעומת זאת, כשהיא כותבת "זוגות חשוכי ילדים לא משתלבים בקלות בחברה החסידית" או "החרדים בדרך כלל אינם דוגלים בטיפול רפואי לבעיות פסיכולוגיות", אלו כבר הכללות גסות, בוטות ושגויות מבחינה עובדתית. אפשר כמובן לחלוק על קביעותיי ולומר מהיכן אני יודע זאת, שכן אינני בא מתוך הקהילה החרדית. וכאן אני חייב לומר שקיבלתי חוות דעת רבות מקוראים וקוראות חרדים שלי, שבקיאים מאוד בנושא ואשר ציינו שמדובר בטענות שהן הבל הבלים. אני רוצה לצרף כמה משפטים מתוך תגובה אחת כתובה, שקיבלתי מקוראת הנמנית על הקהילה, ואשר מתייחסת לסוגיה שבאה לידי ביטוי בספר ושלא התייחסתי אליה בביקורת (קצרה היריעה להביא את כל הדעות הקדומות בספר...): "ואין דבר כזה שנשים מגלחות את שיער ראשן כדי לשים פאה. זו אגדה. ביהדות אין הלכה להיראות מכוערת... להיפך! אישה צריכה להתלבש בצורה נאה ולא להיראות מוזנחת. ביהדות יש כבוד רב ללבוש והיא אפילו רואה בעין שלילית תלמיד חכם שיש "רבב על בגדו". התחושה שלי לאורך הספר הייתה שהסופרת שומרת איזושהי טינה לקהילה החרדית, ונראה שהעלילה נבנתה סביב אותה טינה ולא עומדת בפני עצמה. הכתיבה השאירה בי טעם רע, שכן כל הספר מדבר בשפה נגטיבית במתכוון ובאופן מתריס ובוטה, כאילו קראתי כתבה סנסציונית בעיתון ולא ספר המגולל סיפור". אלון, מזדהה עם מה שכתבת על התקינות הפוליטית. אני חושב שממש כפי שכתבת, "התחושות האלה לא נעלמות, אלא רק מתחבאות מתחת לקפלים סמויים ומסוכנים שבעתיים". עדיף בעיניי להוציא כביסה מלוכלכת (מכתמי אוכל) החוצה באמירה מפורשת שחורגת מן התקינות הפוליטית מאשר להסתיר כביסה מזוהמת (מקיא) מאחורי אמירות מתייפייפות שבאות לרצות את עיני השומע. אני חושב שהציטוט שהבאת מספרו של קוך (בביקורת אחרת), ובכלל הדעות שמובעות בספרים שלו בעצמם, יכולים להוות דוגמה טובה לכך. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
בסדר. לפעמים יש הבדל. אבל אני לא מדבר על דעות ״שׁאינן בקונצנזוס״ אלא על הגועל-נפש, אלה שהן פשוט דעות קדומות.
הקונצנזוס הוא גמיש ומשתנה כל הזמן. ואם מישהו שאפילו לא מכבד תופעה מסויימת מוצא את עצמו כעבור יום-יומיים מעברו השני של הקונצנזוס, והדעה הקדומה הלגיטימית הפכה פתאום ללא לגיטימית? הוא כמובן צריך ״לעבוד על זה״, כי אחרת לאן נגיע? שנאה, קיטוב והמדרון חלקלק ותלול.
גם הנאורים ביותר והטובים ביותר שבינינו יחושו דעות קדומות (ומכלילות, רחמנא ליצלן) כלפי מגזרים מסויימים. אולי אפילו שנאה, ואולי חלילה אף גזענות. (מי אמר סתיו שפיר?) אבל הם לא יודו בזה בחיים, וזו אחת המעלות, אם תרצי, בתקינות פוליטית, לפחות במצב האידיאי שלה. כלומר, הדברים קיימים, אבל לא לגיטימיים. מאידך, כשגבולות השיח הלגיטימי מצטמצמים והולכים, ותחושות אנושיות אחרות לא עומדות במבחן הלגיטימיות והופכות להיות בן לילה ״חשוכות״ ולמטה מזה, צריך להבין שהתחושות האלה לא נעלמות, אלא רק מתחבאות מתחת לקפלים סמויים ומסוכנים שבעתיים, ויש להם נטיה לפרוץ החוצה במתכונת משובשת, אלימה ולא ממש אידיאלית. התקינות הפוליטית שהגיעה לעולם מסיבות נאצלות ונפלאות, הפכה לצערי למוטציה מפלצתית עם תוצאות מסוכנות, משטרת מחשבות ומשטרת אמירות. |
|
|
yaelhar
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
אלון לעניות דעתי יש הבדל בין דעה קדומה לדעה שאינה בקונסנזוס.
הראשונה מכלילה על בסיס לא רלוונטי אנשים וקבוצות ומלווה הרבה פעמים בשינאה: שינאה לכל מי שהוא לא אתה. בעוד האחרת היא צורת הסתכלות שונה על הקונסנזוס, יכולה, אולי, להרגיז אבל מאפשרת בחינה של מוסכמות (למי שמוכן) לכן "דעה קדומה" פסולה בעיני, אם כי אני יודעת שהיא בטבע האדם ואין דרך לגיטימית לשנות אותה. ולגבי דעה שאינה מכלילה - גם אם אינה מקובלת - אני מסכימה איתך. |
|
|
אפרתי
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
ימי הרחמים והסליחות אז אני סולחת לך. אבל לא מקבלת את דבריך מכל וכל, גם אם תחליף
את המילה חרדים בכל מגזר אחר.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
לא יודע. תסלחו לי על הדעה הלא-פופולרית, אבל בעיניי, גם אם דעות קדומות הן אולי לא הדבר הכי נפלא בעולם,
יש להן בהחלט מקום בעולם. יש לכולנו דעות קדומות, על כל מיני קבוצות או אפילו על אנשים ספציפיים. לא תמיד אנחנו מודים בזה, וזה בהחלט מרגיז אותנו (לפעמים) אם הדעות הקדומות מכוונות לעומתנו (בצדק או שלא בצדק).
דבר שני, לא קראתי את הספר, אבל גם הציטוטים שהבאת כאן, מסר״ב, במחילה, לא מעוררים בי חלחלה, באופן אישי. מדובר על תחושות אישיות של כותבת (אולי לא מוצלחת) ואם היא מביאה אותן לידי ביטוי ככלי בכתיבתה, זה לחלוטין מתבקש ולגיטימי בעיניי. זה שהגברים החרדים נראים לה כמו קברנים? נו? אז מה? יכול להיות שזו האסוציאציה שלה. וכך גם בשאר הדוגמאות שהבאת. מדובר בהתרשמויות שלה, והיא גם חוזרת ומדגישה את זה בכך. אשר לי, אני מוצא סכנה גדולה יותר בתחיבת כל תוכן לתוך ארגז במידה אחת של תקינות פוליטית, ובו אין מקום לדעות קדומות או דעות סתם שאינן מתיישבות עם הגבולות המסומנים שהגדירה החברה. אסור שלמאן דהוא תהיה דעה כנגד מי שהוחלט שהוא מעל לדעות קדומות כי כבר הוא ציבור ״מוחלש״, ״מוסלל״, ״מוחפץ״ ושלל הבלים אחרים. |
|
|
אפרתי
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
אני חושבת שכן צריך להגיב. אני אישית כשנתקלת בביטויים סטראוטיפים או גזענים, כלפי ערבים,
אתיופים, רוסים, בני עדות המזרח ועוד כל מיני, אני תמיד מגיבה ובלהט רב.
יש אנשים שיודעים שאסור להתחיל איתי ואסור להגיד לידי ביטויים או שמות גנאי גזעניים. הם יודעים שיצא מזה ויכוח כזה, שמוטב שישמרו על לשונם. אז מה יוצא מזה? אי אפשר לנקות גזענות בוויכוחים. אפשר לשנות אותה על ידי הכרות אישית. אבל למרות זאת, אני אעשה כל מה שאפשר ותמיד תמיד, למחות על גילויי גזענות ודעות קדומות. |
|
|
yaelhar
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
צב השעה -
...והגבת תגובה ניצחת. נו? "הראית לה/לו" מה אתה חושב עליו/ה. נו? פרט לסיפוק רגעי התגובה שלך הביאה רק למשהו שאליו לא התכוונת: היא הוסיפה פרסום לבעל הדעה/ות הקדומה/ות. וחלק מהקוראים - אולי לא קראו אותו בעיון - יגידו "יפה כתבת!". במה הועילה תגובתך להפחתת הדעות הקדומות? |
|
|
אפרתי
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
והסופרת "מדמיינת לעצמי". אם זה לא סטראוטיפ חשוך, מה כבר יכול להיות דעה קדומה?
|
|
|
צב השעה
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
אפרתי, זה לא רק כואב ומרגיז, זה מרתיח ממש.
יעל, איך אפשר להתעלם מזה ולא להגיב? בציטוט שמסר"ב הביא פעמיים יש בו כמות עצומה של שנאה. ראו כמה הכללות נדחסות בציטוט אחד קצר: 1. הגברים החרדים נראים עוינים. 2. הם עטופים כמו קברנים. 3. הזקנים שלהם מרושלים. 4. הקשקשים על כתפיהם הם כמו אצבע משולשת המופנית כלפי כל מי שנאלץ להיצמד אליהם ברכבת התחתית. 5. הנשים נראות א-מיניות, עם גרביים עבים בגוון טבעי ובגדים חסרי צורה. 6. אני מדמיינת לעצמי שבתיהם חשוכים, שהאוויר בהם דחוס, שעל רצפותיהם שטיח עבה ולינוליאום מצהיב.
אם נתעלם מזה, מה יהיה הצעד הבא, להתעלם מביטויי גזענות? |
|
|
אפרתי
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
יעל, יקירתי, את צודקת לגמרי, ובכל זאת זה כואב ומרגיז.
כתיבה סטראוטיפית מעצבנת מאוד. אם אני אכתוב ספר על הציבור החרדי וכל הדמויות יהיו מושחתות או איומות או רעות במיוחד, זה מרגיז, אבל לא סטראוטיפי. אבל המשפטים המכלילים שמתארים קבוצת אנשים במילים מגעילות (כמו המשפטים המצוטטים לעיל), זו כתיבה סטראוטיפית.
|
|
|
yaelhar
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
אפרתי -
התופעה שכאשר יש איזה ספר טפשי המתאר באופן לא מחמיא חרדים, נניח, גורר אחריו תגובות נרגשות של "לא נכון! זה לא ככה!" ממש מפליאה אותי. ועוד יותר מפליא אותי שאנשים, שאני מעריכה כחכמים נגררים לתגובות מהסוג הזה. אז ככה: דעות קדומות אינן נמחות על ידי מלים, אפילו לא על ידי הוכחות כתובות. הדרך היחידה להפחית אותן היא על ידי היכרות אישית, שמן הסתם לא תקרה לבעלי הדעות הקדומות. ואני אומרת - מה איכפת לך? הרי בעלי הדעות הקדומות (סופרים או אפילו חברי סימניה) לא יהיו החברים שלך. ואלה שאינם בעלי הדעות הקדומות האלה הרי לא יושפעו מהכתוב ויהפכו לבעלי דעות כמותו. נתקלתי פה בדעות קדומות ואף בשנאה ממשית לערכים בהם אני מאמינה. אז מה? לא אשנה את דעתו של הכותב, גם לא ארצה להתקרב מספיק כדי להתרועע עימו. די לי באנשים חכמים וסובלנים שאינם מתייגים אדם על פי לבושו, אמונתו, דעתו הפוליטית או עיר מגוריו. |
|
|
אפרתי
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
נהניתי, מיכל וגם צחקתי. אבל מאז הכתבה עברו שתים עשרה שנה וגם בני ברק וגם רבי עקיבא
השתנו מאוד.
מה שברור הוא, שאין מציאות בחנויות הבגדים והנעליים. האופנה אופנה מושקעת ביותר. ולפי הקישורים שהבאתי, אפשר להבין איך מתלבשים בשבתות וחגים. בחופש הגדול הייתי שבוע בשוויץ בנופש שמיועד לדתיים וחרדים מכל הסקאלה, מכאלה ששומרים מסורת ולא חובשים כיפה ועד חרדים ממש. משום מה, הצטרף לקבוצה זוג חילוני למהדרין, שהיא העידה על עצמה, שרק פעם ביובל היא מדליקה נרות שבת, על שמירת מצוות אחרת אין מה לדבר. אני אומרת משום מה, מפני שזה באמת יוצא דופן, כי זה סוג חופשה שעונה על צורך של תפילות ואוכל כשר למהדרין, ונדיר, שמי שזה לא חשוב לו יירשם לטיול כזה. אחרי שבת הם היו בהלם אמיתי. אני כרגע דנה רק בהרגלי הלבוש של אנשים חרדים (נשים חרדיות, הכוונה, כי לרוב הגברים יש תלבושת שאינה עונה לצו האופנה). כל הסטריאוטיפים נמחקו לה בשבת אחת. הכל. |
|
|
מיכל
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
מצוינת, הקטילה.
אפרתי, מצוינת, התגובה.
ויש לי משהו בשבילך - על חוויית הקניות ברבי עקיבא בבני ברק. מניחה שהסופרת לא ביקרה שם....... http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3051612,00.html |
|
|
קצר ולעניין
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
הציטוטים שהבאת ממש מזעזעים.
אני לא רוצה להשתמש במילים קשות מדי אבל נודף מהם ריח של גזענות.
|
|
|
נעמי
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
עקיצת העקרב =)
אני מתרחקת כמו מאש מספרים של זרים על חרדים. הרוב זה זבל מוחלט שאני לא אסתכן לקרוא רק בשל הסיכוי למצוא אחד טוב. אם יהיה כזה, סימניה כבר תגלה לי. |
|
|
יובל
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
לא מבין את הרעיון הזה של הספרים שיורדים על החרדים כאלו הם חייזרים מכוכב לכת ועושים את כל הסטיגמות האלה
|
|
|
אפרתי
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
עשיתי עכשיו סיור בדירתי, חיפשתי את השטיחים העבים ואת הלינוליאום המצהיב, ואויה! לא מצאתי.
גם רחרחתי את האוויר לבדוק את רמת הדחיסות שלו והבחנתי בריח קלוש של מפיצי ריח בכל מקום. טוב, נו, ברור, עם כל הקשקשים שעל חליפתו של בעלי, ברור שיש צורך גדול בבשמים וכו' (שנה שלימה לוקח לי לשלם את החשבון בדיוטי פרי).
והבגדים חסרי הצורה של הנשים, זה איום, כל החנויות ברחוב רבי עקיבא מוכרות בגדים חסרי צורה, בגלל זה יש כל כך הרבה חנויות בגדים, אולי אולי תצליח מישהי לדלות בגד עם צורה. אני חייבת לתת לכם כמה קישורים של בגדים חסרי צורה שמאוד פופולאריים בבני ברק. https://www.facebook.com/Bianco.nero.fashion/ http://www.mekimi-fashion.co.il/%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A3-2018/?gclid=Cj0KEQjw0qLOBRDUvPzj2-X5jJ0BEiQAMG5xMGmwFlChjvLfvwrQNIweXto2L3puKrDy4apAJAYFPnQaAkGt8P8HAQ https://www.facebook.com/lordkitsch/ ולילדים המסכנים שלובשים בלויי סחבות: http://kidichic.co.il/ https://www.facebook.com/%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6%D7%9C-Rachel-H-592659360798317/ https://www.facebook.com/tutkids/ ונעלים בלויות וקרועות: https://www.facebook.com/gilshoes.co.il/ אלה היו רק דוגמיות לאלה שיש להם אתרים באינטרנט. יש הרבה עסקי הלבשה בבני ברק שלא מפרסמים באינטרנט. אם יש מקום ויש מגזר שמתלבש יפה ואופנתי ואלגנטי, זה אצל הציבור החרדי. וכל מי שכותב את השטויות שכתבה ג'וליה דאל, הוא שונא ותו לא. |
|
|
סקאוט
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
ניכר שהסופרת סובלת מפוביה לא מוצדקת בעליל לחרדים..
ואני מניחה שהיא לא מכירה את החברה מספיק כי אם הייתה, לא הייתה מעזה לכנותם בצורה זאת ולהשתמש בתיאורים שבחרה להשתמש בהם.
ממש גועל נפש. מסמר יקר, תודה על האזהרה ועל הציטוטים שממחישים כמה הספר הזה נוראי. |
|
|
מסמר עקרב
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
לי, תודה. שמח שהחלטת לוותר.
אפרתי, לא זו בלבד שהיית יכולה לנפץ את הסטריאוטיפים שלה אחד לאחד, אלא שהיית יכולה להעביר לה גם שיעור אחד או שניים (או חמישים) בכתיבה. מחשבות, אילו הייתי יודע שזה מה שהספר צופן בחובו, לא הייתי קורא אפילו עמוד אחד. לתומי חשבתי שזה ספר אמתי. יסמין, תודה רבה. מזדהה עם כל מילה שכתבת. יעל, תודה רבה. פואנטה, החיבור לג'וליה רוברטס ענק! כל כך מתאים. רחלי, תודה רבה. אנקה, תודותיי. לא בטוח שהייתי מעוניין לפגוש אותה... פגישה אתך עדיפה עשרת מונים. חני, תודה רבה. לדעתי, הציטוטים שהבאתי לא מלמדים על הרגשה של זרות. אני חושב שמדובר בהכללות שהן ביטוי לדעות קדומות ולסטריאוטיפים. אני חייב להביא שוב ציטוט אחד חולני במיוחד שממחיש לדעתי את הדברים בצורה המצמררת ביותר: "הגברים החרדים נראים עוינים, עטופים כמו קברנים בכובעיהם ומעיליהם כל ימות השנה, זקניהם המרושלים והקשקשים על כתפיהם הם כמו אצבע משולשת המופנית כלפי כל מי שנאלץ להיצמד אליהם ברכבת התחתית. הנשים נראות א-מיניות, עם גרביים עבים בגוון טבעי ובגדים חסרי צורה, ותמיד מוקפות ילדים. אני מדמיינת לעצמי שבתיהם חשוכים, שהאוויר בהם דחוס, שעל רצפותיהם שטיח עבה ולינוליאום מצהיב" (עמוד 24). שימי לב כמה מילים שליליות, כמה איבה וכמה שנאה טמונות בציטוט הזה. דן, תודה רבה. מאוד מזדהה עם המשפט החכם שלך "התיאורים של החרדים מזכירים לי תיאורים אפלים יותר." |
|
|
דן סתיו
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
מסמר עקרב
ביקורת חדה כתער ומנומקת היטב. התיאורים של החרדים מזכירים לי תיאורים אפלים יותר. נראה כי הדבר הטוב היחיד שכנראה הספר הזה הצליח לחולל הוא הביקורת המצוינת שלך.
|
|
|
חני
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
עוד לא החלטתי אם יש פה הקצנה בזווית הראיה
שלך כקורא ושל הסופרת ככותבת.דיעות קדומות למרות שאף אחד מאיתנו לא חף מהן צריך למגר ולא לתת להם במה. סביר להניח שהיא ניסתה להעביר הרגשה של זרות מהמקום שלה. זרות יכולה להפחיד אם אתה מסתובב במקום שאתה לא רגיל אליו. נניח האיימשים בארה"ב.או שמורה של ילידים. לא מסכימה על עליהום מכל סוג. מצטערת שנחשפת לספר שגרם לך כזה מפח נפש.
|
|
|
אנקה
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
אוי לנו מספרים רעים ואוי לנו מספרים גרועים.
מי המליץ לך על הספר הזה ? תגיד לי ואסגור אתו חשבון :)
וחוץ מזה הסופרת/מחברת הייתה צריכה לבקר בספריית קרית אתא כדי להכיר אנשים יפים ומוקפדים בלבושם. |
|
|
רחלי (live)
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
קטילה מצויינת מסמר, תודה על האזהרה
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
ומה שאותי מקומם זה
שלסופרת קוראים ג'וליה, ושם המשפחה של הגיבורה-בלשית-מתלמדת הוא רוברטס, והבחורה על הכריכה דומה לג'וליה רוברטס.
חוץ מזה, מ.ש.ל. |
|
|
yaelhar
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
קטילה משעשעת ומנומקת.
|
|
|
יסמין
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
אכן ספר נוראי.כתיבה איומה.לא אמין.משעמם
|
|
|
מורי
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
למה בכלל טרחת? צריך לקרוא ספרים אמתיים.
|
|
|
אפרתי
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
צחקתי כמו שצריך מביקורת על ספר מרגיז ביותר.
אולי אני אזמין את הסופרת לבני ברק עיר הקודש או לירושלים עיר הקודש, לטיול של שבת בבוקר. או אולי ווינדוס שופינג כדי לגלות איפה נמצאת האופנה הכי יפה במזרח התיכון. מצד שני, לא חבל להרוג את הסטריאוטיפים שלה? הלוא הם מביאים שפע של קוראים לספרות נחותה.
|
|
|
לי יניני
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
תודה. בדיוק הציעו לי אותו בסיפרייה וויתרתי. גמר חתימה טובה
|
48 הקוראים שאהבו את הביקורת
