ביקורת ספרותית על בת דודתי לילי מאת איל חלפון
ספר טוב

---

"אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי,
והכל היה פשוט נפלא עד שהגעתי ..."

אני חושבת שהמילים האלה מהשיר שכתב יהונתן גפן מתמצתות את החוויה שלי מהספר "בת דודתי לילי" בצורה הכי טובה שיש.

איל חלפון לוקח בספר נקודות ציון חשובות בחייה של מדינה צעירה ומציג אותן לקורא מהעיניים של האדם הפשוט שחי בישראל באותה תקופה, ומכמה נקודות מבט שונות (רק נדמה לי או שיותר ויותר ספרים בשנים האחרונות משתמשים ב"טריק" הזה של כל פרק מנקודת המבט של דמות שונה על אותו הסיפור?).

גיבורי הספר הם בני משפחת בוכמן ובני משפחת אלפסי, כאשר נקודות המבט השונות הן של שחר אלפסי (בן 12 בתחילת הספר), לילי בוכמן (בת 17 בתחילת הספר) וסמי לוי (אחיה של מלכה, אמא של שחר, בגיל 27 בתחילת הספר), ולטעמי הגיבורים האמיתיים של הספר הם שחר אלפסי ובת דודתו לילי בוכמן. באמצעות האירועים שקוראים במדינת ישראל אנחנו רואים גם את ההתבגרות וההתפתחות של שחר ולילי בתחנות חייהם, עם מקרה אחד בתחילת הספר שילווה את כל גיבורי במהלך העשורים הבאים, בד בבד עם אירועי המדינה.

במהלך הספר גיליתי שאני מחבבת דמויות אחדות ששנאתי בהתחלה ולהפך, כל תהפוכות חייהם של הדמויות הראשיות והמשניות (יוסף אפרתי למשל, השכן של משפחת אלפסי, היו אחת הדמויות שגדלו עליי עם הזמן בקריאה) גרמו לי להרגיש ככל שהתקדמתי בקריאה כאילו אני חלק מחייהם של המשפחות, שותפה בעצב ובשמחה שלהם, מלאת תקוות ואכזבות כלפי מאורעות חייהם.

יש בספר קצת היסטוריה (פוליטיקה, כיבוש, מלחמות, אינפלציה ועוד), אבל זה לא העיקר לדעתי, גם לא הארכיאולוגיה שכל הזמן ברקע, הסיפור הפשוט והאמיתי של חיים מלאי פגמים של יום יום בחיי המשפחות ודורות ההמשך הוא הקסם האמיתי בספר הזה, זה שגרם לי למתוח את הקריאה לקראת סופו רק שלא ייגמר.

דבר שעניין אותי מאוד בספר הוא למה לא כתוב (או שכתוב ופספסתי ואם כך אשמח אם יאירו את עיניי) היכן מתגוררת משפחת אלפסי, בשום מקום לא מצאתי אזכור לשם העיר בה הם מתגוררים. האם זה בכוונה ליצור הזדהות עם כל פריפריה שאינה תל אביב?

על אף שזה לא ספר שמתאים לכל אחד (בשל הנושאים הנדונים בו) הוא מאוד סוחף לדעתי ומומלץ בחום.

» ביקורות נוספות של Reut.Zaro
» ביקורות נוספות על בת דודתי לילי