אחלה ספר. נדמה לי שזה אומר הכל. פשוט אחלה ספר.
<mark>איל חלפון</mark> רקח לנו ספר בו אין רגע דל. הוא בחר בתקופה המתחילה בניצחון מזהיר ושומט לסת על מדינות ערב המקיפות מדינה אחת קטנה במזרח התיכון, וממשיך כארבעה עשורים קדימה, בזמן בו קרו ארועים מרכזיים במדינה, החל במלחמת יום-כיפור המכאיבה, עליית הליכוד לשלטון ובניית ההתנחלויות הדוהרת. כל זאת, דרך שלושה קולות: שחר אלפסי, בת דודתו לילי בוכמן ודודו סמי לוי.
סוד אח

<mark>איל חלפון</mark> מגולל עלילה באמצעות שלוש קולות על מה?

על ההווי הישראלי משנת 1967 (מלחמת ששת הימים), ועד 2005 כשראש הממשלה היה אריאל שרון ז"ל.

הדמויות הראשיות: שחר אלפסי, לילי בוכמן וסמי לוי.

שחר אלפסי – הדמות המקשרת בין לילי בוכמן וסמי לוי, והמאסטרו שמנגן על כל התזמורת הזו.

לדמויות הללו מצטרפות דמויות נוספות: הוריהם של לילי בוכמן, שחר אלפסי ושכנים.

וכך זה מתחיל: "רבע שעה אחרי שההורים שלי

סיפור המסופר בשלושה קולות: לילי בוכמן, סמי לוי, ושחר אלפסי. שחר אלפסי הוא החוליה המחברת את שלושת הדמויות. סמי ולילי הם בני משפחה של שחר. כל אחד מהם מצד אחר. סמי הוא אח של אמו של שחר, ולילי היא בת דודתו של שחר. אמה של לילי ואביו של שחר הם אחים.
סמי לוי, שהיה בעברו קצין בצה"ל, ונשא בתפקיד סגן מושל, שזה בערך תפקיד מקביל לאלוהים. הרבה כוח יש בתפקיד כזה, בצירוף דרגות קצין+ אופי שאפתני ורצון תמידי לטפס

סיפור יפה, הנקרא בשטף ומספר את סיפורה של המדינה ממלחמת ששת הימים ועד לתחילת שנות האלפיים.
רגע לפני מלחמת ששת הימים, לילי בוכמן, נערה תל אביבית, נשלחת לבית דודיה, למשפחת אלפסי,
כי הוריה החליטו לנסוע לחו"ל ולילי לא רצתה להצטרף אליהם.
לילי בחורה נאה ומשוחררת, מקסימה את הסובבים אותה.
כשמלחמת הבזק מסתיימת בניצחון אדיר, משהו רע קורה במקלט של משפחת אלפסי ומשפיע
על מהלך חייהם של כל בני המשפחה, הנוגע

הספר מנסה להציג היבטים מיוחדים בהתפתחות הפרהיסטורית של האנושות, על פי הידוע בכתיבת הספר. החל מלפני 1.5 מיליון שנים, ועד לתקופת ההתיישבות ותחילת העיור לפני כ 6000 שנים. אתגר מורכב כזה דורש כמובן בחירה מה הנושא המרכזי שיש להציג.
הכותבים, <mark>איל חלפון</mark> ורן ברקאי, החליטו כי לכל תקופה יוקצו מספר עמודים. לכן, ההיסטוריה של גילוי האתר שרובה ככולה מקרית מעניינת ומהווה פרט מיוחד והגיוני.
אישיות החוקרים גם ה

פעם, בתחילת שנות התשעים היתה בגלי צה"ל תוכנית צהרים שנקראה "פגישה יומית" שהגישה אותה אורלי יניב, אהבתי להאזין לה לא פחות מאשר לציפורי לילה במוצ"ש עם קובי מידן (ששודרו אף הן בגלי צה"ל) וכל זאת בזכות האנשים המעניינים שהתארחו בכל אחת מהתוכניות, וסיפרו על חייהם המיוחדים. כל ההקדמה הזאת היא ולוא בכדי לומר שבהתחשב שגם בכל ספר ישנה המוסיקה שלו בפנים גם כשקראתי את הספר הנפלא הזה של <mark>איל חלפון</mark> חשתי שאני כאי

"אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי,
והכל היה פשוט נפלא עד שהגעתי ..."

אני חושבת שהמילים האלה מהשיר שכתב יהונתן גפן מתמצתות את החוויה שלי מהספר "בת דודתי לילי" בצורה הכי טובה שיש.

<mark>איל חלפון</mark> לוקח בספר נקודות ציון חשובות בחייה של מדינה צעירה ומציג אותן לקורא מהעיניים של האדם הפשוט שחי בישראל באותה תקופה, ומכמה נקודות מבט שונות (רק נדמה לי או שיותר ויותר ספרים בשנים האחרונות משתמשים ב"טריק" הזה

אני חוששת בדרך כלל מספרים קולחים, כאלו שנקראים במהירות, ברפרוף כמעט.
יש בזה משהו מן ״הגילטי פלז׳ר״ הנאה במחבוא כ<mark>איל</mark>ו אני אוכלת שוקולד לאחר שקרעתי את עצמי בחדר כושר.
אני מעדיפה ליישם את הביטוי הנ״ל על אוכל משום שלקרוא ספרים עבורי, זה יותר הנאה שבלמידה.
אני משתדלת לקחת מהם משהו שתמיד יוותר לי, דבר מה בלתי נשכח; רצוי טרגי אבל נתפשר גם על סוף פתוח.
יצירות כבדות עושות לי את זה: סופרים רוסיים, גרמני

ספר כייפי לקריאה שצלחתי תוך 3 ימים בהנאה מרובה.
אני אוהבת ספרים שלוקחים אותנו במסע של צמיחת מדינת ישראל. תמיד אהבתי. יש משהו מאוד כייפי לקרוא על התקופה שאמנם לא חייתי בה אבל היא חלק מהעבר של כולנו וממה שהפך אותנו למה שאנחנו היום.
לקרוא על העבר של המדינה שלך תמיד מרגש יותר מכל פיסת היסטוריה שאני אמצא בספר מתורגם.
הספר הזה עוסק בחיים של 3 אנשים (שחר ובת דודתו מצד האבא ודודו מצד האמא) שמספרים את