• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
בת דודתי לילי

בת דודתי לילי

מאת איל חלפון

הביקורת של אוהבת לקרוא

תמונה של אוהבת לקרוא
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
4.0
בת דודתי לילי

בת דודתי לילי

מאת איל חלפון

הביקורת של אוהבת לקרוא

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של אוהבת לקרוא
הוצאה לאור:אחוזת בית
שנת הוצאה:2017
קטגוריה:ספרות מקורית
הקודמת
shila1973
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 8 שנים

“אני חוששת בדרך כלל מספרים קולחים, כאלו שנקראים במהירות, ברפרוף כמעט. יש בזה משהו מן ״הגילטי פלז׳ר״”

4/13
ביקורות על בת דודתי לילי
הבאה
dina
לפני 8 שנים

“סיפור המסופר בשלושה קולות: לילי בוכמן, סמי לוי, ושחר אלפסי. שחר אלפסי הוא החוליה המחברת את שלושת הדמ”

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 8 שנים•1 דקות קריאה

ספר כייפי לקריאה שצלחתי תוך 3 ימים בהנאה מרובה.
אני אוהבת ספרים שלוקחים אותנו במסע של צמיחת מדינת ישראל. תמיד אהבתי. יש משהו מאוד כייפי לקרוא על התקופה שאמנם לא חייתי בה אבל היא חלק מהעבר של כולנו וממה שהפך אותנו למה שאנחנו היום.
לקרוא על העבר של המדינה שלך תמיד מרגש יותר מכל פיסת היסטוריה שאני אמצא בספר מתורגם.
הספר הזה עוסק בחיים של 3 אנשים (שחר ובת דודתו מצד האבא ודודו מצד האמא) שמספרים את סיפורם המשפחתי וההשתלבות שלו במדינת ישראל הקטנה והמתפתחת.
כל פרק מסופר מנקודת מבט אחר וקופץ קדימה עם השנים החל משנת 67 עם פרוץ מלחמת ששת הימים ועד ממש שנות ה 2000.
ארוע אחד משמעותי שמחבר בין שלושתם מרחף מעל כל הסיפור והוא לנצח יהיה תלוי מעליהם.
כל דמות מספרת את הסיפור גם של הדמויות האחרות וכך נפרשת התמונה כולה בצורה מאוד מגוונת.

הספר הזכיר לי את "רומן משפחתי" של עדנה מזי"א - עלילות משפחה על רקע התפתחותה של מדינת ישראל בשנותיה הקריטיות. לכל מי שאהב אותו לדעתי מובטחת גם פה הנאה.
הספר די קצר ואולי אפילו קצר מידי. יכולתי להמשיך להתענג על ההיסטוריה, להתרפק על העבר והדמויות עוד קצת.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של שם עט
שם עט
תמונה של dina
dina
תמונה של כרמלה
כרמלה
תמונה של מסמר עקרב
מסמר עקרב
תמונה של זה שאין לנקוב בשמו
זה שאין לנקוב בשמו
תמונה של שונרא החתול
שונרא החתול
תמונה של לי יניני
לי יניני
תמונה של בת-יה
בת-יה
15קוראים|גיל ממוצע66|67%נשים

על המבקרת

תמונה של אוהבת לקרוא

אוהבת לקרוא

ותיקה
חברה מזה 16 שנים
282 ביקורות•3 נבחרות•2,929 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של אוהבת לקרוא
אוהבת לקרוא
ותיקה
חברה באתר מזה 16 שנים
ביקורות282
ביקורות נבחרות3
לייקים שקיבלה2,929
דירוג ממוצע3.6 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת144ספרות מקורית72מתח ריגול והרפתקאות48

דיון על הביקורת

3 תגובות
dina
dina•לפני 8 שנים
גם אני. ספר מקסים.
לי יניני
לי יניני•לפני 8 שנים

כאחת שקראה את הספר מסכימה לגמרי

מורי
מורי•לפני 8 שנים

מסכים לגמרי.

3 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של אוהבת לקרוא

ברגע אחד

ברגע אחד

סוזן רדפרן

אנו נוטים לחלק את עצם קיומנו לשתי קבוצות: חיים או מתים. פשוט לכאורה.
אבל יש את הקבוצה השלישית: אותם אנשים שלא מתו אבל הפסיקו לחיות.

הספר הזה עוסק בהם.
הוא עוסק גם ברגש האשמה ואיך הוא משפיע על אותם אנשים.
האם כל מי שחש אשמה בהכרח עשה משהו רע? ומה אם אדם טוב פשוט בחר בחירה נוראית? האם הוא עדיין אדם טוב?

משפחה עוברת ארוע מטלטל משנה חיים והוא מסופר מנקודת מבט ייחודית מאוד. היא בעצם עושה את הספר למיוחד וגם נותנת לו את המימד הנוסף שקשה להשיג אם לא היה דרך אותה נקודת מבט.
כדי לא לעשות ספויילר אני לא אפרט לגבי מהי אותה נקודת מבט אבל אין ספק שלא ראיתי את זה מגיע.

הספר הזה זרק אותי למשפחות הרבות של ה 7 לאוקטובר. לא בגלל הדמיון לגורם האסון משנה החיים אלא בגלל ההשפעה שלו על האופן בו פורקו משפחות שלמות. עולמות שלמים קורסים וגם השורדים בעצם לא חיים כבר.
לא פעם במהלך הקריאה התחלתי לבכות כי הספר הזה נוגע בך בהרבה משפטים ואמירות שהוא מביא איתו.
התובנות של הדמות הראשית (שמספקת את אותה נקודת מבט ייחודית) שוברות את הלב והדמעות פשוט זלגו.

יחד עם זאת הוא לא מושלם ולא חף מטעויות: לקראת הסוף הרגשתי שהוא נמרח דווקא וחלק מהדברים לא נסגרו בצורה מושלמת כפי שהייתי מצפה.
כמו כן היה משהו בהתנהגות של של אם המשפחה שמצאתי אותה קצת חסרת היגיון וזה די הפריע לי.

אם הספר לא היה מסופר מאותה נקודת מבט מיוחדת יש מצב אפילו הייתי מורידה לו עוד כוכב אבל בסוף הוא כן מיוחד ושונה.
מאמינה שלא אשכח אותו בשל כך אף פעם.

לפני שבועיים•
★★★★★
•אוהבת לקרוא
חתונה של אחרים

חתונה של אחרים

אליסון אספק

ספר די סתמי שאפשר גם לכתוב ב 300 עמודים ולא מעל 400 כמו פה.
הסיפור פשוט מאוד ואפילו צפוי בחוסר אמינותו ובקצ'יות שלו.
בחורה כואבת את גירושיה אחרי בגידת בעלה. הולכת למלון על מנת להתאבד.
באותו מלון בדיוק מתארחים אורחים רבים לכבוד חתונה מושקעת ורבת ארועים נלווים... הבחורה מתוודעת לכלה ולכל הסובבים אותה ובעצם כך היא נשאבת לארוע ותוך כמה ימים באופן הכי צפוי ולא אמין כמובן חייה משתנים : הרצון למות נעלם... התאהבות...חדוות חיים...הכל תוך 3 ימים לכאורה.
זה אולי עובד בסרט נטפליקס בינוני (וכשאני אומרת עובר אני מתכוונת נסלח) אבל בספר עם 400 עמודים איכשהו זה מכעיס יותר.
נכון הספר קריא וזורם אבל אני לא הצלחתי להתחבר לאף תחושה של הגיבורה: לא הדיכאון המוקצן עד כדי תיכנון התאבדות ובטח שלא היציאה ממנו תוך 2 מסיבות קוקטייל עם אנשים שאת לא מכירה.
גם את ההגיון של שאר הדמיות בספר לא הצלחתי להבין: חתן וכלה על שלל קבלת ההחלטות שלהם ושל האורחים. היכולת של כולם להיפתח לבחורה זרה לחלוטין שבכלל באה להתאבד ובשל כך תוך יומיים בערך לשנות את כל מה שחשבו, רצו או הרגישו עד כה.
אולי אם הדברים הכי נפרשים על פני תקופה ארוכה יותר ולא סופש של חתונה אחת היה יותר הגיון לסיפור.

גם הנסיונות של השיחות בספר להיות ציניות ומצחיקות לא עברו אותי. בדיוק כמו הניסיונות של הספר לרגש.
בסוף הוא סתם סיפר סיפור לא אמין בצורה מאוד שיטחית.

לפני חודש•
★★★★★
•אוהבת לקרוא
סולם גנבים

סולם גנבים

ליאור אנגלמן

ספר מאוד יפה שאמנם לקח לי קצת זמן לסיים (תקופת מלחמה...חוסר פניות מחשבתית) אבל ידעתי כל הזמן שזה לא בגללו.
הספר כתוב מאוד יפה. מצליח לחבר אליך את הדמויות וגם לשזור עלילה מעניינת.
זהו ספרו הראשון שאני קוראת של ליאור אנגלמן והבנתי שזה נחשב גם לספרו הטוב ביותר.

סיפור חייו של יהודה טייב: ילד חכם , בן זקונים למשפחת פשע בשכונת התקווה, שהצליח כנגד כל הסיכויים לצאת מהגורל הצפוי לו.
בעזרת השקעה של אנשים טובים וגם של אמא אחת עקשנית הוא מצליח להיות משהו שאף אחד מבני משפחתו לא היה: איש חוק ומוסר עם לב גדול.
הספר מגולל את סיפור חייו עד הפיכתו למבוגר בעצמו המתמודד בין היתר גם עם העבר שלו ועם השלכותיו למרות כל הבחירות האמיצות שעשה בחייו.

לא הבנתי למה בתקציר הספר בכריכה האחורית מתעקשים לספר משהו שקורה רק ב 100 עמודים אחרונים של הספר בכלל. לטעמי זה היה מיותר וקצת הרס לי.
ממליצה להגיע לספר הזה בלי לקרוא את הכריכה האחורית.
הכתיבה האיכותית והסיפור העלילתי שזורים מאוד יפה אחד בשני והספר מומלץ בחום!

לפני חודש•
★★★★★
•אוהבת לקרוא
הפשרה של לונג איילנד

הפשרה של לונג איילנד

טאפי ברודסר־אקנר

ספרה החדש של הסופרת שכתבה את "לפליישמן יש צרות" סיקרן אותי וכאשר הוא הגיע לספריה מייד לקחתי אותו אבל לצערי הוא הרבה פחות טוב.
סגנון הכתיבה ה 'חופר' מעט עם הקריינות המעט צינית עדיין קיים אבל בניגוד ל "לפליישמן יש צרות" הוא פחות הומוריסטי יותר מנדנד...
סיפור העלילה אמנם יכל להיות מעניין ולרגעים הוא אכן כך אבל יש עוד דיברור של דמות המספר... עודף פרטים וצורת כתיבה שמתישה לפעמים.
כך הספר הפך ל 400 עמודים שחלקם הגדול (בעיקר בחציו הראשון) ממש מיותרים.

סיפורה של משפחה יהודית עשירה מאוד בלונג איילנד שארוע מרכזי בשנות ה 80 בו נחטף האבא לצרכי כופר מרחף על כולם גם לאחר 30 שנה.
האבא מוחזר לאחר שבוע חי ובריא (גופנית לפחות) אז נושא החטיפה הוא לא הסיפור.
הסיפור עוסק בדמויות המשפחה ולאן שהחיים לקחו אותם לאחר עשרות שנים.
שלושת הילדים גדלו והספר כל פעם מתרכז בילד אחר ואיך הוא 'נשרט' מהארוע המכונן הזה. ברקע יש את הנושא של ירידת המשפחה מכל נכסיה ובעצם איך זה משפיע בנוסף על כל ילד בהתחשב באופי שלו ולאן שהחיים לקחו אותו.
מה עשה הכסף והמעמד לכל ילד?
מה המשמעות של אובדן הכסף המשפחתי לכל ילד?

יש רגעים שהספר מאוד קריא ומעניין ויש רגעים שהוא חופר עם מלא שמות ופרטים של דמיות שוליות והקורא קצת טובע בפרטים שלא כל כך רלוונטים.
אם היו מורידים לפחות 150 עמודים ונצמדים לרעיון הכללי אבל עם פחות 'חפירות' הספר היה בהחלט מקבל עוד כוכב ממני.
לקראת הסוף כשדברים קצת מקבלים סיפור עלילתי הוא השתפר.

לפני חודשיים•
★★★★★
•אוהבת לקרוא
דוקטור בואי אצלי

דוקטור בואי אצלי

מירה מגן

אני מתה על מירה מגן. השפה... הכישרון..
כמעט כל ספר שלה פשוט ממתק .
היה לי ברור שאם יוצא לה ספר חדש אני אגיע אליו.
אז אין מה לדבר מירה מגן ממשיכה לכתוב בצורה מדהימה. כתיבה עשירה... כמו מנגינה מתוקה באמצעות מילים.
בקטע הזה היא לא איכזבה אבל כן אני מסכימה עם שאר הביקורות פה: ציפיתי ליותר.

סיפורה של גילה, המטו-אונקולוגית, מתחלק למספר רבדים ובעצם כל אחד בפני עצמו יכול להיבחן כי הם לא כל כך מתחברים או תורמים אחד לשני.
העלילה מעט מתפזרת למספר נושאים שאחד מהם לפחות לטעמי תלוש ולא אמין. (כל נושא הקשר של אחותה עם הבעל של אחותה השניה...). לא בטוחה למה בכלל צריך את כולם. מה התרומה השולית של כל אחת מהעלילות האלה לתוצר הספרותי המלא?
לא בטוחה .
אז הספר כתוב יפה. על זה התלבטתי בין 3 ל 4 כוכבים אבל בסוף נתתי 4 כי לא סבלתי בקריאה בכלל.
זה ספר טוב אבל היא פשוט מסוגלת ליותר.

מציינת פה לטובה את הביקורת של אפרתי המנומקת והמדוייקת כל כך. כל מה שהיא כתבה פשוט נוגע בול בכל מה שטוב ולא טוב בספר הזה. רוצו לקרוא גם אותה!

לפני 3 חודשים•
★★★★★
•אוהבת לקרוא
שקרים מחדר המיטות

שקרים מחדר המיטות

גרג אולסן

ספר מתח סביר אבל בהחלט לא משהו שאזכור בעתיד לדעתי.
ראשית השם שהוא קיבל בעברית ממש עלוב ביחס לשם במקורי באנגלית: LYING NEXT TO ME
משחק המילים עם המילה שקר היה יותר חשוב לטעמי בתרגום מאשר נושא חדר המיטות...
אז לטעמי זה כבר טעות ראשונה של הספר וזה בכלל לא אשמת הסופר.

הסיפור: גבר צופה מרחוק באישתו נחטפת בזמן שהם בחופשה משפחתית בצימר עם הבת שלהם.
הסיפור קופץ כל פעם ממספר נקודות מבט: של הבעל עצמו, של החוקרת ושל זוג נוסף שהיה בחדר לידם בצימר בזמן החופשה.
ככה בעצם מתגלים כמובן סודות... היסטוריה ותככים שמוכיחים כי רב הנסתר על הגלוי כמו שתמיד קורה בספרים מסוג זה.
עד כה הכל טוב. הספר כתוב סוחף...מושך..מעניין.
זה השלב בספר שהכל תלוי באיך דברים ייסגרו. אם הסוף יפתיע... או יחשוף משהו חדש הספר נחשב הצלחה בד"כ.
אבל פה אני מגיעה לבעיה השניה של הספר והיא כן אשמת הסופר: הספר מכיל ממש מעט דמויות. ממש מעט.
פתרון התעלומה כביכול מורכב מהן מן הסתם.
ברגע שהסופר בוחר כל פרק לספר מנקודת מבט של דמות אחרת אבל ממש מתוך רחשי ליבה בגוף ראשון לרוב הוא חייב אח"כ להצמיד את פתרון העלילה לקו הזה.
בלי לעשות יותר מידי ספוילרים זה לא המצב בספר הזה וככה הורדתי לו כוכב על חוסר אמינות וסתירה באפיון וקו פעולה של דמות מסויימת .
קשה להסביר בלי לעשות ספויילר אבל סגירת הסיפור לא תואמת לאמצע שלו. סתירה פנימית.

לא נורא. ספר זורם עם פאשלה של הסוף....
שכל אחד יחליט כמה זה קריטי עבורו.

לפני 3 חודשים•
★★★★★
•אוהבת לקרוא
שמור אותי בלב שלך

שמור אותי בלב שלך

שרית ישי-לוי

ספר לא רע בכלל של שרית ישי לוי.
קשה להאמין שהיא כתבה גם את מלכת היופי של ירושלים . לא בגלל שהוא היה גרוע אלא פשוט כי מדובר בסגנונות שונים של כתיבה.
הכתיבה פה היא מאוד עצובה...ריגשית... מהבטן.
אפילו אם קוו העלילה לא תמיד מתיישר עם ההיגיון או עם רציונל מסויים של התנהגות אנושית יש משהו פה בכתיבה שלופת את הבטן ואת הלב.

סיפורה של נטע - אמא לבחור צעיר שנעלם פתאום לאחר שכבר הקשר בניהם התנתק לחלוטין בעקבות גירושיה מאביו.
רוב הספר עוסק במה שעובר עליה עם החיפושים אחריו ותוך כדי היא מספרת לנו את ההיסטוריה.
ההיסטוריה של נישואיה, ההיסטוריה של הבן שלה וההיסטוריה שלה עצמה ותהליכי קבלת ההחלטות שלה .
הקריאה לא פשוטה. הסיפור לא נעים מהבחינה הזאת.. האמת עצובה והחיים קשים ולא הוגנים.

תמיד אהבתי לקרוא בשפת מקור. יש משהו בחיבור הישיר לסופר ללא שום אמצעי תיווך שמזקק את ההנאה.
הספר הזה הוא דוגמא מובהקת לכך.

לפני 4 חודשים•
★★★★★
•אוהבת לקרוא
עוזרת הבית

עוזרת הבית

פרידה מקפדן

ספר שהוא לא ממש טוב אבל כן נהנתי ממנו שווה 3.5 כוכבים בערך?
זה המצב עם הספר הזה.
לא פלא שעשו ממנו כבר סרט כי הסיפור פה בהחלט מיועד למסך.
יש פה פחות ערך ספרותי ויש בהחלט מופרכות בעלילה ובקיצוניות הדמויות אך יחד עם זאת נהנתי.
המתח... ההפתעה... הקצב של הארועים... קשה להגיד מה בדיוק אבל הכל יחד עבד איכשהו אפילו ללא שום כתיבה מיוחדת או עומק.
סיפורה של בחורה צעירה שהשתחררה מהכלא ומוצאת עבודה בתור עוזרת בית שגרה בביתם של זוג עשיר + ילדה.
הפרקים רצים... הדברים כמובן מתפתחים באופן לא צפוי כמו בכל ספר מתח ואי אפשר להפסיק לקרוא.
כל מילה שנרחיב על העלילה תהיה מיותרת וסתם תהרוס למי שעוד לא קרא.
עדיף לבוא לספר הזה עם כמה שפחות ידע מקדים.

לפני 4 חודשים•
★★★★★
•אוהבת לקרוא
שלוש אמהות

שלוש אמהות

האנה בקרמן

על הספר הקודם שקראתי (הדיירת השקטה) אמרתי שאפילו בתור סרט בנטפליקס הוא לא יהיה טוב..
אז הספר הנוכחי לפחות השתפר בתחום הזה. הוא יכול להיות אחלה סרט או סדרה.
כספר הוא פחות מוערך בעיניי... הכתיבה היתה מעט שיטחית וכך גם הדמויות.
הספר מסופר מנקודת מבט של 3 אמהות על ארוע של תאונת "פגע וברח" שהרגה את הבת של אחת האמהות.
גם שאר הילדים של האמהות האחרות כמובן מעורבים... הסודות מתגלים לאט לאט גם בחזרה לעבר הקרוב טרם התאונה...
רב הנסתר על הגלוי ולאט לאט הדברים מתבררים.

הספר מאוד זורם, קולח ואפילו מותח וזה באמת מה שצריך לסדרה טובה בנטפליקס אבל כספר הוא בינוני.
אופן קבלת ההחלטות של הדמויות לא ממש ברור. לא הצלחתי להתחבר לאף אחת מהדמויות למרות הסיפור קורע הלב והנושא המאוד מרגש: אמהות והגנה על הילדים שלנו.
רמת הכתיבה: בינונית בהחלט.
רמת ריגוש: בינונית בהחלט.
רמת מתח וסקרנות: גבוהה.

סיימתי אותו מהר כי העמודים רצים... העלילה זורמת בקצב.
אז למי שמחפש לפעמים גם ספרים כאלה הוא בהחלט אופציה טובה.

לפני 4 חודשים•
★★★★★
•אוהבת לקרוא

ביקורות נוספות על "בת דודתי לילי"

בת דודתי לילי

בת דודתי לילי

איל חלפון

אחלה ספר. נדמה לי שזה אומר הכל. פשוט אחלה ספר.
איל חלפון רקח לנו ספר בו אין רגע דל. הוא בחר בתקופה המתחילה בניצחון מזהיר ושומט לסת על מדינות ערב המקיפות מדינה אחת קטנה במזרח התיכון, וממשיך כארבעה עשורים קדימה, בזמן בו קרו ארועים מרכזיים במדינה, החל במלחמת יום-כיפור המכאיבה, עליית הליכוד לשלטון ובניית ההתנחלויות הדוהרת. כל זאת, דרך שלושה קולות: שחר אלפסי, בת דודתו לילי בוכמן ודודו סמי לוי.
סוד אחד עובר כחוט השני לכל אורך הספר, הסוד של מה שאירע בין סמי לוי ללילי בוכמן, כשלילי עוד היתה בת 16 וסמי כבן 28. שחר היה בן 12, מודע לסוד. סמי קצין בצה"ל, מאוחר יותר סגן מושל טול כרם ולאחר מכן מועמד פוליטי בבחירות. לילי בתו של קבלן עשיר וגדול, ושחר גדל להיות מילד מחוצ'קן לקצין ומאוחר יותר פונה ללימודים.
כאמור, ספר שאין בו רגע דל, כזה המסתמך על רוח התקופה, המוזיקה שהיתה בה, הבילויים שאיפיינו אותה, למשל הצורך לבקר ולאכול בסטייקיית הניצחון המהוללת וכך הלאה. ללילי אפילו נגיעה לאייבי נתן ולקול השלום. כל פרק מסופר באחד משלושת הקולות והוא מרתק עד סופו, בלי שומן מיותר ובלי לגרוס חצץ. למרות שהוא מסופר מה"שכונה" ברובו, השפה לא מעליבה את הקורא.
מומלץ בחום.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•מורי
בת דודתי לילי

בת דודתי לילי

איל חלפון

איל חלפון מגולל עלילה באמצעות שלוש קולות על מה?

על ההווי הישראלי משנת 1967 (מלחמת ששת הימים), ועד 2005 כשראש הממשלה היה אריאל שרון ז"ל.

הדמויות הראשיות: שחר אלפסי, לילי בוכמן וסמי לוי.

שחר אלפסי – הדמות המקשרת בין לילי בוכמן וסמי לוי, והמאסטרו שמנגן על כל התזמורת הזו.

לדמויות הללו מצטרפות דמויות נוספות: הוריהם של לילי בוכמן, שחר אלפסי ושכנים.

וכך זה מתחיל: "רבע שעה אחרי שההורים שלילי נסעו והשאירו אותה אצלנו עד שהם יחזרו מבאדן באדן, לילי נכנסה לחדר שלי ושל אחותי, שמה מזוודה ענקית על המיטה שלי, הוציאה חולצה חדשה, הורידה את הקודמת, הסתובבה אלי ושאלה, "איך הציצים שלי? יפים נכון?""

הספר מחולק ל-י"א פרקים כשכל פרק מגולל לקורא בגוף ראשון על ידי אחת הדמויות.

לילי בוכמן-ביתם המפונקת והיחידה של טוביה ואלגרה. גדלה וחונכה בבית עם כפית של זהב. מצטיירת כסקסית, יפיפייה, שיודעת לנצל את נראותה, רק שלא לקחה בחשבון את התוצאות להתנהגותה.

לילי מצליחה לסחרר את כל מי שמסתובב בסמוך לה, אך נשארת נאמנה לאחד ויחיד: מיקו מבת-ים האופנוען והזמר שלא בדיוק "התחבב" על הוריה.

סמי לוי-קצין בצה"ל עם דרגות על הכתפיים ונתפס כאחד שהכול יכול וגם מי יכול לו?

שחר אלפסי-ילד בן 12 מעריץ וגם קצת אוהב את לילי בוכמן בת-דודתו.

העלילה משתרעת לקורא ומחדדת את מערכת היחסים בין שלושת הדמויות, ומה ברקע?

אירוע המונח כדבשת לרגלי הדמויות.

שחר אלפסי גדל מקצין בצה"ל ביחידה נבחרת והופך לארכיאולוג... ולא לחינם איל חלפון בחר את העיסוק בארכיאולוגיה לשחר, כתקראו תבינו למה.

איל חלפון כותב בשפה יומיומית ופשוטה על מה שקרה כאן לאורך כארבעים שנה.

כאמור בראשיתה של סקירה זו, הספר מתחיל במלחמת ששת הימים, וחולף על פני מנעד של תחנות: פוליטיקה, חברה, כלכלה, הישגים, גאווה ישראלית, יחסים בתא המשפחתי, מלחמות, משברים, תשוקות, חטאים ומה לא?

מי לא זוכר את שנת 1977 כשטל ברודי אמר: "אנחנו על המפה" או "צ'סק"א אכלה אותה"?

מי לא זוכר את תחנת השלום של אייבי נתן עליו השלום ואת השדרן המיתולוגי טוני פיין?

מי לא זוכר את מאי 1977 כאשר חיים יבין הודיע "גבירותיי ורבותיי מהפך, מנחם בגין יהיה ראש הממשלה"?

ועוד...

בעלילה טמונים ציוני דרך מכוננים, ודמויות מגוונות, שיגעו בכל קורא, שהיה בגילו של שחר אלפסי בעת מלחמת ששת הימים.

איל חלפון ב"בת דודתי לילי" מפיח רוח חיים לתקופה שאליה מתגנב געגוע, ובדרכו שלו-לא מהסס לסגור גם חשבון.

לדעתי האישית, העלילה תתאים לסדרה בפרקים שיכולה להיות מוקרנת לצופה על גבי המסך הקטן בשידורי יום העצמאות.

ספר נחמד, קצבי? לא, אך יחד עם זאת נקרא במהירות הבזק.

בשורה התחתונה: נוסטלגיה וארכיאולוגיה עם געגוע.

מומלץ? כן וכפי שנכתב, יהיה חביב במיוחד אצל קהל הקוראים שזוכר את מלחמת ששת הימים שהחלה ביום שני ה-5.6.1967.

לי יניני

הוצאת אחוזת בית ספרים, פרוזה מקור, 253 עמודים, 2017

לפני 8 שנים•
★★★★★
•לי יניני
בת דודתי לילי

בת דודתי לילי

איל חלפון

ספר נחמד לא יותר מזה, שפה מאוד פשוטה, לא יצירה ספרותית, ספר מאוד ישראלי הקריאה בו קולחת ורהוטה.
קצת ארוך מידי, אין בו התפתחות בעלילה, מתח או הפתעות. זהו יותר יומן השתלשלות אירועים כרונולוגיים לאורך 40 שנים במדינה מאז מלחמת ששת הימים.
בכל אופן הספר קליל וזורם היטב. אפשר גם להגיד שהוא קצת מהנה.
למרות האמור לעיל, מומלץ

לפני 3 שנים•
★★★★★
•ארד
בת דודתי לילי

בת דודתי לילי

איל חלפון

אני חוששת בדרך כלל מספרים קולחים, כאלו שנקראים במהירות, ברפרוף כמעט.
יש בזה משהו מן ״הגילטי פלז׳ר״ הנאה במחבוא כאילו אני אוכלת שוקולד לאחר שקרעתי את עצמי בחדר כושר.
אני מעדיפה ליישם את הביטוי הנ״ל על אוכל משום שלקרוא ספרים עבורי, זה יותר הנאה שבלמידה.
אני משתדלת לקחת מהם משהו שתמיד יוותר לי, דבר מה בלתי נשכח; רצוי טרגי אבל נתפשר גם על סוף פתוח.
יצירות כבדות עושות לי את זה: סופרים רוסיים, גרמניים, איריים.
גם ישראלים מקוריים מתקופת מלחמת תש״ח ומטה, מהעידן שבו ידעו לכתוב כמו שצריך.
אך יש יוצאי דופן כמובן, יוצרים שאני קוראת בשקיקה ובמהירות יחסית ועדיין מצליחה להנות מההומור והעלילה המצויינת.
מלח הארץ שהם גם סוכר, צברים; קוצניים מבחוץ ורכים מבפנים.
כזה היה ספרו של גוטפרוינד: ״בשבילה גיבורים עפים״ ו״אהבת שאול״ הבלתי נשכח של אלי עמיר שבו אני עוד מעיינת לעיתים קרובות מתוך געגוע לגיבורים. נעשה גם נסיון מעניין מצידו של מתן חרמוני לתאר ילדות ״באר שבעית״ רווית הרפתקאות בספרו קרבת דם ששונה מאוחר יותר לשם התמוה: ג׳ון טרבולטה ואני.
סאגות משפחתיות, שכונתיות על רקע מלחמות והתרחשויות פוליטיות שזעזעו את מדינתנו הקטנטונת יכולים להיות מתכון להצלחה עבורי משום שאני חוזרת לשיעורי ההסטוריה בתיכון, לומדת על דברים שקרו לפני שנולדתי וכמו חיה תקופה שלעולם לא תשוב, רעות בדיוק כפי שתיאר גורי שלנו שהלך לעולמו והרגשתי קצת מיותמת.

חלפון יודע לספר סיפור.
דא! הוא במאי ותסריטאי וכתב את התסריט לגמר גביע, סרט נפלא ונוגע ללב על קבוצת חיילים ישראלים בימי מלחמת לבנון הראשונה.
ספרו ״בת דודתי לילי״ הינו הישראליות במיטבה: מצחיקה, קולחת, כיפית ומעניינת.
אין רגעים מתים בדרך להיווצרותה של המדינה והדמויות שהמציא תוססות, צבעוניות ומלאות נפח.
כל פרק בסיפור הוא כמו ענן קומיקס שבו תורה של דמות ספציפית לדבר ולהביע את דעתה וכך אנו למדים על אופיין השחקנים הראשיים: שחר אלפסי, סמי לוי ולילי בוכמן, הדמות הראשית שאמנם גונבת את ההצגה אך לא משאירה סתם אבק לשאר, אלא כזה שעשוי מכוכבים ועל כן בכולם הוא דבק והופך אותם לייחודיים ואהובים.
הרקע הינו מלחמת ששת הימים ומשם רוקם חלפון סיפור מקסים וכן על אהבות, סכסוכים ובגידות במשפחה ומחוצה לה.

ספר שלא כדאי לדלג עליו ואני בהחלט מוכנה לשחק אותה הרצל(יה) ולחזות שבקרוב יצא גם הסרט.

ותודה מיוחדת למחשבות שהמליץ וקלע לשלוש!

לפני 8 שנים•
★★★★★
•shila1973
בת דודתי לילי

בת דודתי לילי

איל חלפון

סיפור המסופר בשלושה קולות: לילי בוכמן, סמי לוי, ושחר אלפסי. שחר אלפסי הוא החוליה המחברת את שלושת הדמויות. סמי ולילי הם בני משפחה של שחר. כל אחד מהם מצד אחר. סמי הוא אח של אמו של שחר, ולילי היא בת דודתו של שחר. אמה של לילי ואביו של שחר הם אחים.
סמי לוי, שהיה בעברו קצין בצה"ל, ונשא בתפקיד סגן מושל, שזה בערך תפקיד מקביל לאלוהים. הרבה כוח יש בתפקיד כזה, בצירוף דרגות קצין+ אופי שאפתני ורצון תמידי לטפס מעלה תוך כדי איסוף האנשים הנכונים בסביבתך, מכשיר את הקרקע לעתיד, ואכן סמי לוי מוצא עצמו עסקן פוליטי במפלגת הליכוד, תוך כדי ניצול הקשרים עם כל אותם אנשים מעברו, ותמיד יודע לנצל אותם לטובתו ולתועלתו האישית. מעאכר כזה.
לילי בוכמן, בת יחידה להוריה העשירים, אביה קבלן גדול, בונה ביניינים שכסף גדול בצידם, ומעתיר על בתו שלל פינוקים. לילי רק בת שש עשרה כשנפתח הסיפור. בגיל עדיין ילדה, אבל כל כולה אישה, יפהפיה,מתגרה,נועזת, נערה שמודעת מאוד לכוחה שמתנהל ע"י נשיותה, ולא מהססת להשתמש בו, מבלי לדעת עד כמה הכוח הזה יהיה הרסני לגביה יום אחד.
שחר אלפסי , גם בן יחיד להוריו,רק נער בן שתים עשרה, תמיד העריץ את לילי, ואולי אפילו היה קצת מאוהב בה בסתר ליבו, מי יודע, אבל החברות ביניהם היא מעל הכל, והיתה ונשמרה לאורך כל השנים.
לאורך כל הספר יישמר החיבור המשולש הזה, ולא בכדי. כי יום אחד משהו קורה, והמשהו הזה יהיה תלוי לנצח מעל ראשי שלושתם, כמו צל ענק שלעולם יהיה שם.
הסיפור נפתח בתקופת מלחמת ששת הימים, ולוקח את הקורא למסע של כמה עשורים עד ימינו אנו.
לא נפקדים מהספר כל אותם מאורעות שליוו את המדינה, דרך המקומות החמים של התקופות.
השבועון העולם הזה, השבועון הסנסציוני שכל שבוע הביא כותרת מרעישה, דרך מסעדת אולימפיה, שכל פרלמנט חשוב פקד אותה. גנרלים, עיתונאים, זמרים, ואנשי בוהמה. כולם עברו שם, במסעדה שהיתה מוסד ממש.תחנת קול השלום המיתולוגית, המ-ה-פ-ך המפורסם של חיים יבין הנרגש עת הליכוד עלו לשלטון, וכמובן הו הא מה קרה, צסק"א אכלה אותה, והחגיגות הכל כך מרגשות בכיכר מלכי ישראל. אלו ציוני דרך לכל אחד ואחת מאיתנו בהוויה הישראלית, ואיל חלפון כותב עליהם כל כך מוחשי, ומחייה תקופה נהדרת. ויחד עם כל הנוסטלגיה מתגנב לו גם דוק של עצב, כי כשאני מסתכלת אחורה לתקופה ההיא, אני יודעת מה היה לנו אז שאין היום. היתה תקווה.
איל חלפון כתב ספר יפהפה, מרגש, סיפור שהוא כל כך שלנו, כל כך אנחנו.
עונג צרוף, מתחילתו ועד סופו.

לפני 8 שנים•dina
בת דודתי לילי

בת דודתי לילי

איל חלפון

סיפור יפה, הנקרא בשטף ומספר את סיפורה של המדינה ממלחמת ששת הימים ועד לתחילת שנות האלפיים.
רגע לפני מלחמת ששת הימים, לילי בוכמן, נערה תל אביבית, נשלחת לבית דודיה, למשפחת אלפסי,
כי הוריה החליטו לנסוע לחו"ל ולילי לא רצתה להצטרף אליהם.
לילי בחורה נאה ומשוחררת, מקסימה את הסובבים אותה.
כשמלחמת הבזק מסתיימת בניצחון אדיר, משהו רע קורה במקלט של משפחת אלפסי ומשפיע
על מהלך חייהם של כל בני המשפחה, הנוגעים בדבר.
איל חלפון נוגע בארבעה עשורים בחיי המדינה,
בסיפור ניצחון סוחף החושים של ששת הימים, דרך השליטה בשטחים הכבושים,
ומשם למלחמת יום כיפור ואז למהפך ההיסטורי ונצחונו של מנחם בגין בבחירות 1977
ועליית הליכוד לשלטון, דרך נפילת הבורסה בשנות השמונים והמשברים שיצרה.
מלחמת המפרץ שסגרה אותנו בחדרים אטומים, ועד לפינוי רצועת עזה.
במקביל אנו שותפים למהלך חייהם של משפחת בוכמן ומשפחת אלפסי ומלווים אותם בשמחות,
בכאב, בבעיות משפחתיות, בקשיי פרנסה וזוגיות כשכל העת האירוע הנורא שקרה במקלט,
לאחר מלחמת ששת הימים, ממשיך להעיב על כולם.
מומלץ בחום לכולם ובעיקר למי שחי בתקופה המסופרת...

לפני 7 שנים•
★★★★★
•תמי
בת דודתי לילי

בת דודתי לילי

איל חלפון

יש בספר הנפלא הזה תמצית של ישראליות. שחר אלפסי, גיבור הסיפור, שהיה ילד במלחמת ששת הימים, לוקח אותנו דרך נקודות ציון אישיות והיסטוריות בתולדות המדינה, עד יום הולדתו החמישים.
ביחד איתו מובילים את הסיפור בת דודתו לילי, והדוד שלו סמי לוי. כל אחד מהשלושה מספר את חלקו בסיפור, בקול מאוד אותנטי, וביחד שלשתם מרכיבים לנו תמונה מלאה.
כל מי שגדל פה בשנים האלה יוכל להזדהות עם התחושות, הנופים, הבגדים, המוזיקה. וכמובן עם הדעות של הדמויות הנלוות בסיפור על מערך וליכוד, אשכנזים ומזרחיים, עסקנים ופוליטיקאים ואנשי צבא. על בחורות "כאלה", ונערים שרוצים לעשות דווארות על אופנוע ברחוב, וחלומות על חוצלארץ, וסיבובים בדיזינגוף, ואפילו על החלום האולטימטיבי להתחתן עם רופא.
למרות שלא כל מה שמסופר הוא שמח ויופי טופי, למרות שהמראה הזאת לא מאוד מחמיאה לישראליות, הוא נעים לקריאה בכגלל ההרגשה הכלכך מוכרת.
הסיפור כתוב בגוף ראשון, בכל פעם בקולו של המספר הספציפי, והוא חוויה מענגת ומומלצת בחום.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•תמר-מילים
בת דודתי לילי

בת דודתי לילי

איל חלפון

בת דודתי לילי, הוא סיפור על חטא קדמון. המחבר אייל חלפון שוזר בסיפורו רגעים מכוננים, וטווה רשת של קורים, המחברת בין האישי לציבורי, בין התשוקה לבין החטא, בין תאוות השררה לחלומות אישיים, בין האמת לבין הנסתר.

זהו סיפורה של מדינת ישראל, כפי שהיא נראית דרך עיניה של משפחה שמנסה להשלים עם תהפוכות החיים גם אם לשם כך עליה לעצום עיניים.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•ר ו נ י ת
בת דודתי לילי

בת דודתי לילי

איל חלפון

"אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי,
והכל היה פשוט נפלא עד שהגעתי ..."

אני חושבת שהמילים האלה מהשיר שכתב יהונתן גפן מתמצתות את החוויה שלי מהספר "בת דודתי לילי" בצורה הכי טובה שיש.

איל חלפון לוקח בספר נקודות ציון חשובות בחייה של מדינה צעירה ומציג אותן לקורא מהעיניים של האדם הפשוט שחי בישראל באותה תקופה, ומכמה נקודות מבט שונות (רק נדמה לי או שיותר ויותר ספרים בשנים האחרונות משתמשים ב"טריק" הזה של כל פרק מנקודת המבט של דמות שונה על אותו הסיפור?).

גיבורי הספר הם בני משפחת בוכמן ובני משפחת אלפסי, כאשר נקודות המבט השונות הן של שחר אלפסי (בן 12 בתחילת הספר), לילי בוכמן (בת 17 בתחילת הספר) וסמי לוי (אחיה של מלכה, אמא של שחר, בגיל 27 בתחילת הספר), ולטעמי הגיבורים האמיתיים של הספר הם שחר אלפסי ובת דודתו לילי בוכמן. באמצעות האירועים שקוראים במדינת ישראל אנחנו רואים גם את ההתבגרות וההתפתחות של שחר ולילי בתחנות חייהם, עם מקרה אחד בתחילת הספר שילווה את כל גיבורי במהלך העשורים הבאים, בד בבד עם אירועי המדינה.

במהלך הספר גיליתי שאני מחבבת דמויות אחדות ששנאתי בהתחלה ולהפך, כל תהפוכות חייהם של הדמויות הראשיות והמשניות (יוסף אפרתי למשל, השכן של משפחת אלפסי, היו אחת הדמויות שגדלו עליי עם הזמן בקריאה) גרמו לי להרגיש ככל שהתקדמתי בקריאה כאילו אני חלק מחייהם של המשפחות, שותפה בעצב ובשמחה שלהם, מלאת תקוות ואכזבות כלפי מאורעות חייהם.

יש בספר קצת היסטוריה (פוליטיקה, כיבוש, מלחמות, אינפלציה ועוד), אבל זה לא העיקר לדעתי, גם לא הארכיאולוגיה שכל הזמן ברקע, הסיפור הפשוט והאמיתי של חיים מלאי פגמים של יום יום בחיי המשפחות ודורות ההמשך הוא הקסם האמיתי בספר הזה, זה שגרם לי למתוח את הקריאה לקראת סופו רק שלא ייגמר.

דבר שעניין אותי מאוד בספר הוא למה לא כתוב (או שכתוב ופספסתי ואם כך אשמח אם יאירו את עיניי) היכן מתגוררת משפחת אלפסי, בשום מקום לא מצאתי אזכור לשם העיר בה הם מתגוררים. האם זה בכוונה ליצור הזדהות עם כל פריפריה שאינה תל אביב?

על אף שזה לא ספר שמתאים לכל אחד (בשל הנושאים הנדונים בו) הוא מאוד סוחף לדעתי ומומלץ בחום.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•Reut.Zaro