השמנת יתר היא אחד המחירים הקשים שגובה מאיתנו השפע של המאה העשרים ואחת. ההשמנה פוגעת באופן משמעותי בבריאות והיא וגורמת לתחלואה נפשית וגופנית כרונית. אוכלוסיית הילדים היא אחת הנפגעות הקשות ביותר ממכת ההשמנה, והטיפול בה נחשב לבעייתי במיוחד, הן מבחינה הסברתית והן מבחינה רפואית. ניתוח לקיצור קיבה, למשל, הוא אחד הפתרונות היעילים בקרב המבוגרים הסובלים מהשמנת יתר קיצונית, אך הוא אינו עומד על הפרק בקרב ילדים. המדיניות של משרד הבריאות, בשיתוף משרד החינוך, דוגלת בהגבלת מכירת מזון ומשקאות עתירי קלוריות, שומן, סוכר ומלח בתחומי בית הספר וסימונם באותיות אזהרה אדומות ברשתות השיווק. לצערנו, עם שובם הביתה, לעתים קרובות הילדים נוטלים לעצמם, בכפית של כסף, מלוא החופן ממרח נוטלה ומרפדים פיתה חמה מקמח לבן בחום המתוק הזה.
"הילדה" של פיונה ברטון סובלת מהשמנת יתר קיצונית, ומשמניה הרוטטים מאפילים על עלילה שעשויה הייתה להיות מעניינת אלמלא היא הייתה נמרחת על פני 400 עמודים תמימים. תמימים? ממזריים לחלוטין. כל עמוד הוא פחמימה מתוקה מפתה אך לא בריאה במיוחד. ניתוח לקיצור קיבה נדיר בקרב ילדים, אבל דומני שהוא יכול היה להיטיב עם הילדה הזו. אינני יודע מי ערך את הספר, אבל הוא נרדם בשמירה. טוב, זה לא פלא. אם אני כמעט התנמנמתי תוך כדי קריאת המוצר המוגמר, אני מתאר לעצמי שהעורך נקלע לשנת ישרים תוך כדי קריאת כתב היד... אילו היו מקצצים וחותכים מן הספר בערך מחצית ממנו, הוא עשוי היה להיות טוב, כיוון שיש לו כמה מעלות בלתי מבוטלות: הנושא מעניין, הכתיבה טובה, הפואנטה בסוף הספר משתלבת היטב בעלילה והצליחה להפתיע אותי. ניכר בסופרת שהיא מגיעה מעולם העיתונאות, ותיאור מערכת היחסים הפנימית בין הכתבים, הצלמים והעורכים בתוך מערכת העיתון היה אמין והעניק לספר איזה ערך מוסף קטן. אבל האורך, אוי, האורך של הספר, ממש בעוכריו. הספר נמנה על סוגת המתח לייט, שאהובה עלי במיוחד בימות השרב של ספטמבר. אבל גם מתח לייט, עם כל הכבוד, צריך למתוח. וכאן הוא לא מותח אלא נמתח כמו מסטיק...
הפואנטה היפה בסופו הוסיפה לו כוכב אצלי, אבל גם כאן יש לי הסתייגות קשה. אם פענוח התעלומה משול בעיניי לממרח נוטלה משובח וטעים, הרי שהסופרת מגישה אותו לפה של הקורא בכפית של כסף. היא מגלה את הפואנטה בצורה מפורשת, ברורה, חד משמעית, באופן שלא מותיר לקורא שום אפשרות לנסות ולפרש בעצמו את הדברים. ומניסיון אישי, לפעמים הכי כיף זה להכניס את האצבע לתוך הנוטלה, לטבול אותה בממרח השוקולד ולהכניס לפה. לא כל כך אסתטי, אבל כיף לא נורמלי...

















