חזרתי לפני כמה ימים מחופשה משפחתית (רגע חכו !הפעם לא נתפס לי הגב).
מזמינה מונית מהמלון אל שדה התעופה, הנהג מנסה להפגין את יכולתו בשפה העברית "שלום", "ישראל" , ובזה למעשה מסתיימת השיחה, כי גם בשפה האנגלית הוא קצת צולע...אז אנחנו מאזינים לרדיו בשמחה ובהקלה.

השעה 14:30 שדה התעופה עמוס, וכמו תמיד אין צורך להיעזר לא במודיעין, לא במפה, ואפילו לא ב WAZE, אתה מצליח להגיע ליעדך על פי הקולות, כן, כן, בדיוק הצעקות, ההמולה, הצפיפות, ואז אתה שומע את המשפט המנצח "אינעל ראבקום חסר לכם עוד הרבה להגיע לישראל" ואז אתה יודע: הגעתי ליעד!

עולים למטוס, ו"המזל" שלך נופל בדיוק עם קבוצה שהחליטה לנפוש יחד ויוצאת מנקודת הנחה שהם חכרו את המטוס ולכן מותר להם לדחוף, לצעוק, והכי מעצבן? להחליף איתך מקום בלי לשאול...כן, הם לא הסוג שמתייחס למספר שרשום להם ע"ג הכרטיס טיסה.

16:00 ממריאים, בשעה טובה...כולם חגורים, מושבים ישרים, המגש מקופל, קדימה יצאנו לדרך.
פתאום.. אתה מרגיש שאין לך אוויר, זהו אנחנו מתרסקים! צרחות, בכי, צעקות, אני אפילו לא ליד הילדים אני במושב שאחריהם, והם שלושתם לא מבינים מה קורה...רגע למה חשוך ככה? קחו אוויר, גם אני לקחתי.

כל התיאור הזה אומנם התרחש כמה דקות ספורות, אבל אני מבטיחה לכם שבחיי לא פחדתי ככה, רעדתי כולי, וכן...הייתי בטוחה שזה הסוף!
מסתבר שבזמן ההמראה הטייס ראה להקת ציפורים, ובכדי להימנע מהמפגש איתם הוא נאלץ להנמיך גובה במהירות ובגלל שזה קרה בזמן ההמראה אנחנו הרגשנו לגמרי כמו בקרוסלה.

אתם בטח תוהים למה כל ההקדמה הזו ובמה היא קשורה בכלל לספר? אז ככה...
בעיניי ספר מתח זה בדיוק כמו בקרוסלה, אתה חייב להרגיש את התזוזות, את החוסר אוויר, את גורם ההפתעה!! וכאן לצערי הרב (אפרתי סורי אני יודעת שהוא ברשימה שלך) הוא לא קיים.

אני אתחיל לשם שינוי מהסיכום:
התגלתה גופה, שלד, ברגע הגילוי , בלי בדיקות, בלי חקירה בלי קצת מתח הוחלט: זהו שלד של תינוקת. באמת תודה רבה עכשיו אני לגמרי סקרנית וקוססת את ציפורניי.
הלאה, התקציר.. אוי כמה שהוא מסקרן, מותח, בפועל? זהו ספר "המתח" הראשון שקראתי ונרדמתי תוך כדי קריאה וזה דבר שמעולם לא קורה לי.
התחושה כמו לעלות את כל המדרגות למגלשת המים המפחידה ואז לגלות שיש תקלה ולרדת לאט לאט את המדרגות למטה חזרה...

העלילה מתמקדת בשלוש נשים: קייט, אנג'לה, אמה.

קייט היא עיתונאית, נשואה עם ילדים, רואה את הידיעה בעיתון בדבר "שלד של תינוקת " שנמצא במבנה שמיועד להריסה מאחורי כד, קייט נחושה לגלות מי קבר את התינוקת ולמה?

אנג'לה – אף היא נשואה ועם ילדים, בשנותיה הצעירות יותר היא ילדה את אליס, תינוקת אשר נעלמה מבית החולים בזמן שאנג'לה נכנסה להתקלח.

אמה – מעוררת בנפשה, אבל חכמה, נשואה לגבר שיכול בקלות להיחשב אביה מפאת הפרש הגילאים, בעלת מטענים רגשיים כבדים מנעוריה, מסוכסכת עם האימא שלה, אינה יודעת מיהו אביה בקיצור...סלט אחד גדול קצוץ. אבל, אמה מסתירה סוד...

מה הקשר בין שלושת הנשים? אייך ידיעה קצרה בעיתון מחברת בניהן?
עלילה לכאורה מסקרנת, אבל...ההתחלה הייתה נחמדה, האמצע משעמם, ובסוף? נו לא נעים אתה חייב לסיים

חזרתי לפני כמה ימים מחופשה משפחתית (רגע חכו !הפעם לא נתפס לי הגב).
מזמינה מונית מהמלון אל שדה התעופה, הנהג מנסה להפגין את יכולתו בשפה העברית "שלום", "ישראל" , ובזה למעשה מסתיימת השיחה, כי גם בשפה האנגלית הוא קצת צולע...אז אנחנו מאזינים לרדיו בשמחה ובהקלה.

השעה 14:30 שדה התעופה עמוס, וכמו תמיד אין צורך להיעזר לא במודיעין, לא במפה, ואפילו לא ב WAZE, אתה מצליח להגיע ליעדך על פי הקולות, כן, כן, בדיוק הצעקות, ההמולה, הצפיפות, ואז אתה שומע את המשפט המנצח "אינעל ראבקום חסר לכם עוד הרבה להגיע לישראל" ואז אתה יודע: הגעתי ליעד!

עולים למטוס, ו"המזל" שלך נופל בדיוק עם קבוצה שהחליטה לנפוש יחד ויוצאת מנקודת הנחה שהם חכרו את המטוס ולכן מותר להם לדחוף, לצעוק, והכי מעצבן? להחליף איתך מקום בלי לשאול...כן, הם לא הסוג שמתייחס למספר שרשום להם ע"ג הכרטיס טיסה.

16:00 ממריאים, בשעה טובה...כולם חגורים, מושבים ישרים, המגש מקופל, קדימה יצאנו לדרך.
פתאום.. אתה מרגיש שאין לך אוויר, זהו אנחנו מתרסקים! צרחות, בכי, צעקות, אני אפילו לא ליד הילדים אני במושב שאחריהם, והם שלושתם לא מבינים מה קורה...רגע למה חשוך ככה? קחו אוויר, גם אני לקחתי.

כל התיאור הזה אומנם התרחש כמה דקות ספורות, אבל אני מבטיחה לכם שבחיי לא פחדתי ככה, רעדתי כולי, וכן...הייתי בטוחה שזה הסוף!
מסתבר שבזמן ההמראה הטייס ראה להקת ציפורים, ובכדי להימנע מהמפגש איתם הוא נאלץ להנמיך גובה במהירות ובגלל שזה קרה בזמן ההמראה אנחנו הרגשנו לגמרי כמו בקרוסלה.

אתם בטח תוהים למה כל ההקדמה הזו ובמה היא קשורה בכלל לספר? אז ככה...
בעיניי ספר מתח זה בדיוק כמו בקרוסלה, אתה חייב להרגיש את התזוזות, את החוסר אוויר, את גורם ההפתעה!! וכאן לצערי הרב (אפרתי סורי אני יודעת שהוא ברשימה שלך) הוא לא קיים.

אני אתחיל לשם שינוי מהסיכום:
התגלתה גופה, שלד, ברגע הגילוי , בלי בדיקות, בלי חקירה בלי קצת מתח הוחלט: זהו שלד של תינוקת. באמת תודה רבה עכשיו אני לגמרי סקרנית וקוססת את ציפורניי.
הלאה, התקציר.. אוי כמה שהוא מסקרן, מותח, בפועל? זהו ספר "המתח" הראשון שקראתי ונרדמתי תוך כדי קריאה וזה דבר שמעולם לא קורה לי.
התחושה כמו לעלות את כל המדרגות למגלשת המים המפחידה ואז לגלות שיש תקלה ולרדת לאט לאט את המדרגות למטה חזרה...

העלילה מתמקדת בשלוש נשים: קייט, אנג'לה, אמה.

קייט היא עיתונאית, נשואה עם ילדים, רואה את הידיעה בעיתון בדבר "שלד של תינוקת " שנמצא במבנה שמיועד להריסה מאחורי כד, קייט נחושה לגלות מי קבר את התינוקת ולמה?

אנג'לה – אף היא נשואה ועם ילדים, בשנותיה הצעירות יותר היא ילדה את אליס, תינוקת אשר נעלמה מבית החולים בזמן שאנג'לה נכנסה להתקלח.

אמה – מעוררת בנפשה, אבל חכמה, נשואה לגבר שיכול בקלות להיחשב אביה מפאת הפרש הגילאים, בעלת מטענים רגשיים כבדים מנעוריה, מסוכסכת עם האימא שלה, אינה יודעת מיהו אביה בקיצור...סלט אחד גדול קצוץ. אבל, אמה מסתירה סוד...

מה הקשר בין שלושת הנשים? אייך ידיעה קצרה בעיתון מחברת בניהן?
עלילה לכאורה מסקרנת, אבל...ההתחלה הייתה נחמדה, האמצע משעמם, ובסוף? נו לא נעים אתה חייב לסיים