ביקורת ספרותית על המסדרת מאת איילת ברוש
ספר טוב

---

אני חושבת שכל מי שגדל בבית לסבים/סבתות ניצולי שואה ימצא קצת נחמה וזיכרונות ילדות בספר הזה. כנכדה לסבא פולני שהסתתר ביערות בזמן המלחמה ואיבד כמעט את כל משפחתו במלחמה פיתחתי אובססיה קלה לנושא השואה בילדותי (לאחר מכן זה התפתח לאובססיה להיסטוריה באופן כללי). שנים ניסינו לגרום לסבא שלי, סבא משה, לדבר על השנים שהסתתר ביערות, על המשפחה שנעלמה בזמן המלחמה ההיא, על התקופה שלפני העלייה לישראל. הייתי ילדה קטנה כשנפטר אבל יש לי כל כך הרבה זיכרונות ילדות מהסבא הפולני שכל כך אהבתי, שהיה לוקח אותי מבית הספר, שהיה יושב איתי בשישי בערב להאזין לרדיו ביידיש (ועד היום עוד זוכרת מילים ומשפטים שגם הופיעו בין השאר בספר) וכבר יותר מדי שנים מתגעגעת אליו.

הספר עצמו משלב כמה קווי זמן ועלילה. האחד הוא של ההווה, שמרית מסדרת בתים של אנשים שעוזבים או כאלה שעזבו והשאירו את ה"בלגן" שלהם מאחור. הגר היא אחת הלקוחות שלה, שסבתה הניה נפטרה והשאירה אחריה המון חפצים בעלי משמעויות רגשיות וזיכרונות רבים. בין לבין אנחנו נחשפים לסיפורים של המשפחות של שתי הדמויות הנשיות האלה בהווה וגם בקו העלילה והזמן של העבר, של הניה הצעירה, של פולין לפני, בזמן ואחרי המלחמה ושל ארץ ישראל של אחרי המלחמה.

נהניתי מהסיפורים מהעבר בספר הרבה יותר מסיפור המסגרת של ההווה. היו כמה קווי עלילה בהווה שהציקו לי בהיותם שם סתם כדי למלא משהו לא ברור, כי באמת לא היה קורה כלום לו היו נשארים על רצפת העריכה, הם לא התפתחו לשום מקום בסופו של דבר ולא תרמו רבות לעלילה עצמה לדעתי.

ספר עם מקצב נהדר, עם המון היסטוריה וכפי שכתבתי, מרתק בסיפוריו על שנות המלחמה מזווית קצת אחרת.

» ביקורות נוספות של Reut.Zaro
» ביקורות נוספות על המסדרת