ביקורת ספרותית על המסדרת מאת איילת ברוש
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 18 ביולי, 2017
ע"י רובינה


כל מי שעבר אי פעם דירה או נאלץ לפנות דירה של קרוב משפחה שנפטר, יודע כמה זה קשה ולפעמים ההרגשה שהיא שזה בלתי אפשרי. כל הזכרונות שלנו נמצאים בקירות ובחפצים הרבים שפזורים לנו בבית ולא רק בתמונות. גם סיר בישול, תקליט או חפץ נוי יכולים לגרום לנו להעלות זכרונות. יש ריחות שאם נריח אותם הם יקחו אותנו למחוזות ילדותינו כמו גם מוזיקה או בגד שפתאם מצאנו מתחבא בארון.

שמרית היא מסדרת. היא מסדרת בתים של אנשים מתים. אין לה סבא וסבתא ואין לה גם אבא. בקושי אמא. בתיה, אמה של שמרית היא ניצולת שואה שמסרבת לספר לבתה או לנכדיה על מה שעברה בתור ילדה קטנה בשואה ואחריה. אולי בגלל שהיא בת יחידה ואולי בגלל שגם אין לה שום משפחה חוץ מאמה, שמרית מגדלת חמישה ילדים לתפארת. אבל הבית שלה ממש לא מסודר והבלאגן אצלה חוגג.

היא פוגשת את הגר שאיבדה את סבתה הניה ומנסה לעזור לה לארוז ולסדר את הבית שהשאירה אחריה הניה.

הגר היא אדריכלית שהוריה היגרו לארה”ב והיא, שסרבה לעבור איתם, גדלה עם סבה וסבתה – הניה ומרדכי.

הסיפור נוגע לכל אחת מהדמויות הנשיות בסיפור ומציג לנו את הקורות אותן. אנחנו חווים יחד איתן את העיירה הקטנה בפולין שלפני ותוך כדי השואה, מחנות העבודה ברוסיה הקפואה ות”א הקטנה שלאחר מלחמת העולם, וקום המדינה.

כל המקומות שזורים יחד בסיפורן של הנשים הגר ושמרית שסידור הבית של הניה מקרב אותן ומגבש אותן.

איילת ברוש מספרת לנו סיפור נוגע ללב שמראה לנו איך כל החלטה קטנה שאנחנו לוקחים יכולה לשנות את חיינו מהקצה לקצה. יחד עם הגר ושמרית אנחנו נוברים באוצרות ביתה של הניה ומבינים יחד איתן את חייהם המורכבים של הדורות הקודמים. הסבים והסבתות שלנו שנאלצו להתחיל חיים חדשים במדינה זרה שהיה לה קשה לקבל אותם למרות כל מה שעברו וכל מה שהקריבו.

ספר מקסים ומרגש
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רויטל ק. (לפני 7 חודשים)
סקירה יפה שגורמת לי לרצות לקרוא את הספר.
אחפש אותו.
מחשבות (לפני 7 חודשים)
נשמע נוגע ללב.
לי יניני (לפני 7 חודשים)
רובינה תודה





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ